מאת לי סילבר, ניו יורק טיימס
כשנשיא ארה”ב, ביל קלינטון, וראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, הצהירו בשבוע שעבר שכל המידע המדעי על הגנום האנושי צריך להיות “נגיש לחלוטין למדענים בעולם כולו” – הם תרמו את חלקם לוויכוח הממושך המלווה את המרוץ לפענוח הקוד הגנטי האנושי. הבעיה היא, שהצהרתם המשותפת לא תקדם את האינטרס הציבורי ותעניק לקבוצת חוקרים אחת יתרון לא הוגן על פני קבוצה אחרת.
בצדו האחד של המתרס נמצאת קבוצת אמריקאים, הנהנים מתמיכה ציבורית ועובדים בשיתוף פעולה עם חוקרים בריטים, שאותם מממנת קרן Wellcome הפועלת שלא למטרות רווח. קבוצה זו, שמנחה אותה העיקרון האצילי שלאיש לא צריכה להיות בעלות על הגנום האנושי, מפרסמת את ממצאיה בכל יום, לשימושם החופשי של מדענים בכל רחבי העולם.
בצדו השני של המתרס מצוי קומץ של חברות ביוטכנולוגיה
אמריקאיות, החוקרות גם הן את הגנום, אך אינן מפרסמות, לעת עתה,את ממצאיהן. הבולטת שבהן היא חברת ,Celera המפענחת את הגנום בקצב מהיר יותר מהקבוצה הציבורית. נשיא החברה, קרייג ונטר,
אינו חש כל צורך להתנצל על מניעיו: בכוונתו לנצל את הגנום למטרות רווח.
כך אפשר לראות בוונטר את הגיבור ה”רע” בסיפור ובמדענים הפועלים בתמיכת הממשלה – את ה”טובים”, אך הדברים אינם פשוטים כפי שהם נראים. יותר מקרב על מוסר, זהו קרב על רווחים ועל שליטה.
שום גנטיקאי אינו יכול להכחיש את הטענה, שסודות הגנום ישרתו את המין האנושי באופן הממצה ביותר דווקא דרך שאיפתן לרווח של חברות התרופות והביוטכנולוגיה, המניעה את מאמציהן לפתח תרופות ואמצעי ריפוי. ולמרות המחויבות המוסרית שבה דוגלים מדענים אקדמאים בכירים בפרויקט הגנום, כמה מהם השקיעו כספים בחברות, שאמנם אינן ממפות את הגנום בעצמן, אך מקוות בסופו של דבר להרוויח מהמידע המופק מהמחקר הפרטי והציבורי גם יחד.
חברת ,Celera בדומה ליריבותיה Human Genome Sciences ו-,Incyte לוקחת סיכון כלכלי עצום באיסוף מידע על הגנום ורוצה להרוויח מכל יתרון שהיא עשויה להפיק. ד”ר ונטר מתכוון לפרסם את כל המידע הגולמי שנאסף בחברה שלו ברגע שיושלם המחקר. כדי להרוויח מכך, בכוונתו למכור את התוכנה רבת העוצמה ואת שירותי מיחשוב-העל, שהופכים את המידע הגולמי למובן ושמיש למטרת פיתוח תרופות ודרכי טיפול.
אך חברות התרופות והביוטכנולוגיה הרבות שאינן ממפות את הגנום לא מעוניינות לשלם בעבור המידע הגולמי וגם לא בעבור היכול להבינו (לשם גילוי נאות עלי להתוודות: ברשותי כמות צנועה של מניות הן ב-Celera והן באחת מאותן חברות תרופות). לכן הן ממתינות לפרסומי הקבוצה האנגלו-אמריקאית. ובעודן מתנגדות לתוכניותיו של ד”ר ונטר, הן אינן מתנגדות לכך שדרכי טיפול ותרופות שפותחו באמצעות גנים יירשמו כפטנט.
בשום תחום עסקי אחר לא ייתכן ויכוח על זכותה של חברה לשלוט במידע שגילתה ופירסמה ולהרוויח ממנו. לרוע המזל, ביוטכנולוגיה אינה דומה לשום תחום עסקי אחר. הציבור, באופן טבעי, חש לא נוח בנוגע לאפשרות שחברות יפיקו רווח מן הקוד הגנטי שלנו. אך אם המטרה היא הפיכת המידע הגנטי לשימושי בהקדם האפשרי, על הוויכוח להתמקד בהגינות עסקית ובתקנות, ולא במוסר.
הכותב הוא פרופסור לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת פרינסטון
© פורסם ב”הארץ” בתאריך 03/19/2000
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~291823041~~~28&SiteName=hayadan
