צבי קופלמן, ראש מינהל לוויני תקשורת בחברת מבת-חלל של התעשיה האווירית אומר כי ההזרקה היתה מדויקת, ומערכות החשמל, בקרת ההכוון, האנטנה ובקרת החום פועלות כמתוכנן * בתום 12 יום יוחל בבדיקת המשיבים.
אבי בליזובסקי
שיגור לוויין התקשורת הישראלי “עמוס 2” משוגר על מסכי ענק באוניברסיטת תל אביב * צילום קובי קנטור (עבור חברת ח.ל.ל)
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/amos2update291203.html
צבי קופלמן, ראש מינהל לוויני תקשורת במבת חלל:
בעקבות שיגור עמוס 2 ניתן יהיה להכפיל הקיבולת של Yes
חברת Yes תוכל להכפיל את קיבולת השידורים שלה מ- 80 ערוצים כיום ל- 160 בעתיד, אם תרצה בכך. זאת, אם לאחר השיגור המוצלח גם יגיע הלווין עמוס 2 בשלום לנקודה שבה הוא אמור לפעול בחלל – כארבעה קילומטרים ליד הלווין עמוס-1.
לדברי צבי קופלמן, ראש מינהל לוויני תקשורת בחברת מבת-חלל של התעשיה האווירית, בראיון מיוחד לאתר הידען ולקבוצת “אנשים ומחשבים”, עכשיו הכל עובד כצפוי, הלווין מתפקד, ההזרקה היתה מדויקת, ומערכות החשמל, בקרת ההכוון, האנטנה ובקרת החום פועלות כשורה. עם זאת, רק בעוד עשרה ימים נדע אם גם ליבו של הלווין – 22 המשיבים שלו – פועלים כמתוכנן, ויוכלו לתת שירות לחברות הטלוויזיה והאינטרנט.
לדבריו, הלווין שוגר על ידי סויוז ונכנס במדויק למסלול שתוכנן לו. זהו מסלול אליפטי שהוא מסלול מעבר. המרחק הכי גדול מכדור הארץ הוא 36 אלף קילומטר, והמרחק הכי קרוב הוא 4,000. “אחרי השיגור פרשנו את אנטנת התקשורת ואת הפאנלים הסולאריים”, אומר קופלמן. “הלווין, בעזרת מדי הארץ, מכוון לכדור הארץ כל הזמן והוא משייט למסלול הזה. הוא ישהה בו 24 שעות, במהלכן יספיק לעשות שתי הקפות של כדור הארץ. אחרי 24 שעות אנחנו מפעילים את המנוע הראשי של הלווין אשר יגביה את המסלול שלו. מתוכננות 3 הפעלות כאלה של המנוע הראשי במשך חמשת הימים הקרובים. לאחר מכן הלווין ייכנס למסלול כמעט סופי. הוא יתחיל במסלול גלישה בקצב של מעלה אחת ביום (מ- 11 מעלות מערב, יקח לו שבעה ימים עד שיגיע ל- 4 מעלות מערב), ובסך הכל אחרי 12 יום הוא יגיע למקומו הסופי. אז נתחיל שלב של בדיקות במסלול, שבו נבדוק את המערכות שלו ובעיקר את מטעד התקשורת שלו. אם הכל ילך כשורה, תוך חמישה שבועות מהיום נוכל להתחיל לספק שירות”.
מי יפעיל אותו?
“אנחנו נפעיל אותו. יש לנו חוזה תפעול מול בעל הלווין, שזו חברת חלל. אנחנו נפעיל אותו עבורה למשך כל חיי הלווין מהתחנה שנמצאת במפעל מבת-חלל ביהוד.
“לנו במפעל מבת-חלל יש שני מינהלים עיקריים. האחד עוסק בלוויני הצילום אופק וארוס, והמינהל השני, שאני עומד בראשו, מינהל לוויני תקשורת שבנה את עמוס 1 ועכשיו בנינו את עמוס 2. אנחנו גם נפעיל אותו”.
ו- Yes אמורה להיות המרוויחה העיקרית?
“Yes משדרת כ- 80 ערוצים דיגיטליים. הם לא שכרו את כל הקיבולת של עמוס-1 אלא חלק מהקיבולת – כל מה שיכלו לרכוש. אבל לא היה כבר מקום לערוצים נוספים. עמוס 1 מלא לגמרי, אפילו מעבר לתכנון. כל תשעת המשיבים, כולל שניים שחשבנו שיהיו רזרביים, עובדים היום בעמוס 1 בתפוקה מלאה. Yes ביקשה מאיתנו עוד ערוצים כדי להכפיל את הקיבולת שלהם”.
מי עוד הלקוחות הגדולים חוץ מ- Yes?
“הלקוחות הגדולים שלנו הם טלספאציו, HBO ואנטנה הונגריה. הם שוכרים מקטע בלווין ומפיצים את השידורים למרכזי השידור של חברות הכבלים במרכז ומזרח אירופה. עמוס 2 גם ייתן שירות נוסף, על פי התכנון של חברת חלל: הוא יוכל לספק אינטרנט ישירות לבתים על ידי קישוריות ישירה לחוף המזרחי של ארצות הברית”.
מ”מ ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר, התעסוקה והתקשורת, אהוד אולמרט, אשר צפה בשיגור הלווין מן המוקד באוניברסיטת תל אביב, ציין כי שיגור עמוס 2 לחלל, הוא צעד נוסף המציב את ישראל בחוד החנית, בתחום ההיי-טק התקשורת בעולם.
לדברי השר, מעטות הן המדינות בעולם שלהן יכולת תכנון, ייצור ושיגור לווייני תקשורת לחלל. השילוב של חברה עסקית מסחרית והתעשייה האווירית הוא שילוב המדגיש את ייחודה של ישראל בתחום התקשורת והטכנולוגיה, וממצב אותה בשורה הראשונה בתחום זה בעולם.
השר אולמרט הוסיף, כי ממשלת ישראל רואה חשיבות רבה בהמשך פיתוח תעשיית החלל בכלל ושיגור והפעלת לווייני תקשורת ישראלים.
מנכ”ל חלל-תקשורת, דוד פולק ציין, כי היכולת של עמוס 2 לקשר באיכות גבוהה את צפון אמריקה, אירופה והמזה”ת, פותחת פתח לתחומי פעילות חדשים ומרתקים. “אנו מצפים להכנסות גבוהות מייצוא שירותי תקשורת לוויינית בעמוס 2, כבסיס להתפתחות ל'עמוסים' הבאים”, אמר פולק.
עדכונים נוספים על הלווין עמוס 2 ניתן למצוא באתר חדשות שהוקדש ללווין.
אבי בליזובסקי
הטיל “סויוז” שיגר את הלוויין לגובה של 36 אלף ק”מ
לוויין התקשורת הישראלי, “עמוס 2”,שוגר על גבי משגר הלוויינים הרוסי “סויוז”, הנחשב ל”סוס העבודה” של הלוויינים הרוסיים. השיגור הנוכחי יהיה ה-1,682 במספר של הטיל, ששיגר לחלל את כל הלוויינים המאוישים של ברית המועצות ורוסיה, מאז שיגורו של יורי גאגארין לחלל בשנת 1957.
ה”סויוז” הוא טיל בן ארבעה שלבים (מאיצים), המונע בדלק נוזלי. שלושת השלבים הראשונים מאיצים את המשגר למהירות של 8 ק”מ לשניה, כדי להתגבר על כוח המשיכה של כדור הארץ ולצאת מהאטמוספירה. השלבים הראשוניםמתנתקים בהדרגה, ו”זורקים” את הלוויין לחלל למסלול מעבר נמוך מסביב לכדור הארץ, בגובה של כ-200 ק”מ.
אז נכנס לפעולה השלב הרביעי של המשגר, שמעלה את הלוויין בתוך 8-7 שעות למסלול בגובה של כ-36 אלף ק”מ. בנקודה זו מתנתק גם השלב הרביעי, והלוויין מפעיל את המנוע העצמאי שלו, הנקרא ABM. במשך חמישה ימים משייט הלוויין בעזרת המנוע העצמאי.
בהגיעו לאזור הרצוי, מופסקת פעולת המנוע באמצעות פקודה המועברת מתחנת הקרקע.
תהליך העצירה של הלוויין מתבצע באמצעות מנוע נוסף, ש”זורק” אותו לנקודה הסופית – “WEST 4” – במרחק 4 ק”מ מלוויין התקשורת “עמוס 1”. ביום השביעי לשיגור, ייעצר “עמוס 2” במיקומו הסופי.
תחנות מעקב בישראל, בריטניה, ארה”ב ואוסטרליה יעקבו אחר מהלכו של הלוויין הישראלי. לאחר שיתמקם “עמוס 2” בנקודה שנקבעה לו בחלל, יפרוס הלוויין את האנטנות ואת המשטחים הסולריים, באמצעותם הוא מקבל אנרגיה להפעלת מערכות החשמל.
כשיתמלאו הסוללות של תת-המערכות החשמליות של הלוויין, יתחיל “עמוס 2″ לקבל פקודות מתחנת הקרקע ב”מבת”. בשלב זה תתחיל בדיקת המערכות שעל הלוויין, שתימשך כחודש, ולאחריה ימסר “עמוס 2” לחברת “ח.ל.ל”.
אמנון ברזילי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~726330534~~~151&SiteName=hayadan
