על חשבון קאוולי/סיינטיפיק אמריקן

העולם המודרני קיים בזכות המדע, ולכן מקווה פרד קאוולי כי המימון שהוא מספק למחקרים באסטרופיזיקה, במדעי המוח ובמדעי-הננו יסלול את הדרך לעתיד

סאלי לרמן, סיינטיפיק אמריקן

פרד קאוולי אוסף ציורי שמן נורווגיים ואגרטלים מעוטרים אסייניים, ומציב אותם באהבה בביתו המפואר ורחב הידיים (יותר מ-1,100 מ”ר) בסנטה ברברה שבקליפורניה, הנשקף אל האוקיינוס השקט. אבל הגדולה באהבות חייו, אין לה שום קשר לאמנות או לעתיקות. קאוולי נושא את מבטו אל השקיעה הכתומה ומתחיל לדבר על שאלות היסוד של החיים. הוא תוהה על חקר תהליכי היקום, על הפקת צורות אנרגיה שאינן מזהמות ועל פיתוח חומרים קלים וחזקים בקנה מידה ננומטרי. אין הוא מבזבז את הונו על אוצרות העבר, אלא מייעד אותו לקידום האפשרויות של העתיד.
בחמש השנים האחרונות מימן איש העסקים יליד נורווגיה, שכבר מלאו לו 77 שנה, עשרה מכוני מחקר בתחום המדעים הבסיסיים, הקים קרן תפעולית לבדיקת שאלות מחקר נבחרות והכין תכנית להצעת שלושה פרסים דו-שנתיים, מיליון דולר כל אחד, שיתחרו בפרסי נובל. “כי אני מאמין בזה,” משיב הנדבן החריג בפשטות, כאילו הסיבות צריכות להיות ברורות מאליהן. “החיים כפי שאנו מכירים אותם כיום לא היו אפשריים בלי המדע.”
קרן קאוולי החלה לפעול בצניעות יחסית, בתרומה של 7.5 מיליון דולר למרכז לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת סנטה ברברה ב-2001, ואחר כך למכון לאסטרופיזיקה של חלקיקים ולקוסמולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. ב-2004 הצטרפה הקרן לשורה של נדבנים קטנים ומכובדים בתרומות שהעניקה לשמונה מכונים נוספים באוניברסיטאות חשובות. אבל אין היא נוהגת לפי דרכן של רוב הקרנות, המבקשות תשואה בת-מדידה בטווחי זמן קצרים, אלא מממנת מחקר בסיסי בשלושת תחומי התעניינותה: אסטרופיזיקה , מדעי-הננו ומדעי העצב . אחרי שקאוולי מוצא את האנשים והמוסדות המתאימים, הוא מנתק מגע. הוא מבקש רק דוחות שנתיים, והזמנה מפעם לפעם להרצאה או לאירוע.
קאוולי, שלמד פיזיקה הנדסית באוניברסיטה הנורווגית למדע ולטכנולוגיה, אומר שהוא בחר לתמוך בתחומים האלה מפני שהם מרתקים אותו באופן אישי – ומפני שהוא חושב שהם ימשיכו לרתק מדענים עוד שנים רבות. למרות מחויבותו לחקירה חופשית, יש לו השקפה מעשית על התשואות הצפויות. “אם נרכוש עוד ידע על חומרים ועל תהליכי היקום, זה עשוי להביא תועלת שאיננו יכולים אפילו לדמיין לעצמנו,” הוא אומר. “אבל אתה צריך להיות נכון לממן מדע בלי לדעת מה תהיה התועלת.”

מספר הארגונים המדעיים יורד
מספר הארגונים הפילנתרופיים הוכפל אמנם מאז 1990, אבל חלקו של המדע ירד ל-2.4% ב-2003, לעומת 4% עשר שנים לפני כן, לדברי מרכז הקרנות – מלכ”ר ניו יורקי שעוקב אחר מגמות המימון. קרן קאוולי בולטת אפילו בקרב המעטות שמספקות מימון למחקר בסיסי, מדגיש ג'יימס לנגר, סגן נשיא האקדמיה הלאומית למדעים של ארה”ב. להיטותו של קאוולי לתחומים שהוא תורם להם, בשילוב עם נכונותו להניח לחוקרים “לרוץ” עם הרעיונות שלהם, הן המייחדות אותו.
גישתו של קאוולי שונה גם מהגישה הרווחת במימון האקדמי וממשלתי המתמקדת יותר ויותר בהיבט התועלתני של המחקר, מציין דייוויד אוסטון, המכהן כנשיא גם בקרן וגם בארגון האח שלה, המכון התפעולי על שם קאוולי בסנטה ברברה. לדוגמה, גם למשרד האנרגיה האמריקני וגם לקרן הלאומית האמריקנית למדע – הידועה זה כבר בזכות מחויבותה למדע בסיסי – יש יוזמות ננוטכנולוגיות.
אבל אוסטון סבור שגופים אלה משתעשעים בציפיות בלתי מציאותיות לאספקה מהירה של כלים שימושיים ושל יישומים מהתכניות האלה. המדענים המבקשים לקבל מימון, מכל גורם, צריכים בדרך כלל להציג את רעיונותיהם על רקע מחקרים שכבר נשלמו ובהקשר קצר טווח. “זהו מכשול של ממש בדרך לתגליות משמעותיות,” אומר אוסטון, שהיה פעם פיזיקאי במעבדות בל. “הדברים היפים באמת אינם באים בקלות, הם באים אל מי שלוקח סיכון.”
האסטרטגיה של קאוולי נראית כהמשך הטבעי של סגנונו כיזם – שילוב של חזון ומעשיות. הוא והחברה שלו, תאגיד קאווליקו (Kavlico), קיבלו על עצמם פרויקטים יוצאי דופן: החוזה הראשון שלהם, ב-1958, היה על בניית חיישן משוב ליניארי למיקום בשביל מטוס המונע באנרגיה אטומית שפיתח הצבא בשעתו. (הפרויקט האטומי הסתיים ב-1961, לאחר עשר שנים של עבודה.) בסוף שנות ה-70 כבר היה לקאוולי עסק רציני שסיפק הזמנות צבאיות ומסחריות כאחת לחיישנים יקרים ובנויים בקפדנות למנועי מטוסים. ואז, כשביקשה חברת הרכב פורד חיישנים עמידים ומדויקים בייצור המוני זול, קיבל המהנדס הפיזיקלי את ההימור והבטיח לשנות כיוון. הוא זכה במכרז שהשתתפו בו 41 גורמים מלבדו. “כל מי ששוחחתי אתו אמר, 'יצאת מדעתך,'” מספר קאוולי.

הזינוק הטכנולוגי השתלם
הזינוק הטכנולוגי בחשיכה, ממטוסים למכוניות, השתלם יפה וסייע להפיכת קאווליקו ליצרנית המגלגלת 225 מיליון דולר בשנה ומעסיקה 1,400 עובדים. אפשר למצוא את מכשיריה בכל מערכות הכוח של הרכב ובשלדתו – הם אפילו מודדים את משקלו של כל נוסע, כדי לוודא שכריות האוויר יתנפחו כהלכה. לפני חמש שנים שילמה חברת אלקטרוניקה קנדית 331 מיליון דולר תמורת העסק. קאוולי הקדיש חלק ניכר מהסכום הזה, ואת אמונתו בכוחה של חשיבה יצירתית, למדע.
קאוולי אינו משתמש בנוהלי בקשה או בביקורת עמיתים, אלא נעזר ברשת של אנשי קשר, כדרך שציידי הראשים מחפשים מנהלים מעולים. הקרן בחרה בתחומים שכבר זכו להכרה כתחומי “צמיחה”, ומימנה את המובילים הבכירים בהם. אריק קנדל, לדוגמה, מנהל מכון קאוולי למדעי המוח באוניברסיטת קולומביה, היה שותף לפרס נובל ב-2000 על מחקריו בהולכת אותות במערכת העצבים. שמו של פאסקו ראקיץ', ראש מכון קאוולי למדעי העצב באוניברסיטת ייל, מופיע אף הוא בספרי הלימוד; מחקרו הניח את יסודותיה של ההבנה המדעית בדבר התפתחות המוח האנושי.
התקדמותם של החוקרים המבוססים האלה תהיה מכרעת, מציינת הנוירוביולוגית סוזן מ' פיצפטריק, סגנית נשיא בקרן ג'יימס ס' מקדונל שמושבה בסיינט לואיס. “האם הם יעסקו במחקר מסוג שלא היה מתנהל אלמלא כן?” שואלת פיצפטריק. קרנות קטנות (הון של 100 מיליון דולר או פחות) יכולות למלא תפקיד חשוב מזה של סתם “תוספים” למענקים ממשלתיים. מכוני קאוולי בשיקגו ובסנטה ברברה, לדוגמה, כבר מקבלים כספים מן הקרן הלאומית האמריקנית למדע. הם ישרתו את המדע על הצד הטוב ביותר אם יגיבו בגמישות על צרכים חדשים, סבורה פיצפטריק.
בשאיפתו להעניק למדענים יד חופשית לנסות להגשים את חלומותיהם, אומר קאוולי, הוא מגייס תחילה את תמיכת המוסדות שבהם הם עובדים, ואז הוא מקים מרכזי מחקר חדשים, או מרחיב מרכזים קיימים: “מה שאנחנו מנסים לעשות הוא שימוש במינוף ברמה גבוהה מאוד; זה הסוד.” הוא ואוסטון מקווים שחוקרי המכונים על שם קאוולי יצללו לעומקים חדשים בעקבות מפגשים ביניהם בסמינרים בין-תחומיים. תחום אחד יוכל להשאיל אסטרטגיות לתחומים אחרים – לדוגמה, המיומנות המחשובית של הקוסמולוגיה אולי תסייע למדעי העצב ולמדעי-הננו. במכון התפעולי על שם קאוולי, שיתופי פעולה כאלה הולידו מחקרים בתחומים כמו בליית חופים.
קאוולי גם בודק אפשרויות ברחבי אגן האוקיינוס השקט, והיה רוצה לממן לפחות עוד מכון אחד באירופה, מלבד זה שבאוניברסיטה לטכנולוגיה בעיר דלפט שבהולנד. הוא גם יתחיל להעניק את שלושת הפרסים בני מיליון הדולר שלו – באסטרופיזיקה, במדעי העצב ובמדעי-הננו – בשנת 2008, בנורווגיה. הפרסים האלה יסייעו להגברת המודעות הציבורית למדע ויוסיפו לו יוקרה, מקווה קאוולי.

לפי שעה הוא מתמקד בהשקעותיו המסחריות בנדל”ן, שיהיו חיוניות לשמירה על זרימת הכספים. בחדרי השינה שלו לא תמצאו כתבי עת מדעיים, אלא ביטאונים שונים שעניינם נסיעות, איסוף חפצי אמנות ועסקים. “לא, לא מזדמן לי לעסוק במדע,” הוא צוחק. “אני משתדל לעשות כסף, כדי שאוכל להוציא כסף.” על מדע, כמובן.

תרגום: עמנואל לוטם

אתר סיינטיפיק אמריקן בעברית בו ניתן לרכוש מנוי לכתב העת
ידען המדע והחברה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~361234314~~~127&SiteName=hayadan