עכברים ניצלו מתגובה אלרגית קטלנית

גילוי חלבון חושף מנגנון לשוק אנפילקטי

גילת סיימון

עבור אנשים רבים כל שנדרש הוא טעימה קטנה של בוטנים כדי ליצור תגובה אלרגית מיידית ולעיתים גם לתלית (ממיתה, קטלנית). כעת חוקרים חושפים את המנגנון שמאחורי שוק אנפילקטי זה, ואף הצליחו להגן על עכברים כנגד מצב זה.
מעריכים ששוק אנפילקטי פוגע בכ-15% מכלל אוכלוסיית ארה”ב. כעשירית מהחולים שלקו באלרגיה לטיפול התרופתי עלולים למות בלא טיפול רפואי מיידי. שורה ארוכה מאד של אלרגנים (חומרים משרי אלרגיה) עלולים לגרום לשוק אנפילקטי (אנפילקסיס), כולל עוקץ דבורים, לטקס, תרופות ומזונות שונים כמו בוטנים או צדפות). אלו שמגיבים תגובה אלרגית מראים קושי בנשימה, התנפחות של הפנים, הצוואר והגרון, ואף עלולים בסופו של דבר לאבד הכרה עקב צניחת לחץ הדם- סיבת המוות אם הסמפטומים אינם מטופלים.
אנפילקסיס נגרם כתוצאה משחרור החומר היסטמין. היסטמין הוא גורם עיקרי בתגובות אלרגיה בגוף. שחרורו של ההיסטמין מביא לכיווץ צינורות הנשימה, הגורם לצפצופים, וקוצר נשימה. בו זמנית גורם ההיסטמין לכלי הדם להתרחב, מה שמוריד במהירות את לחץ הדם בגוף. בתוך כך, נוזלים מתחילים לדלוף מכלי הדם אל הרקמות, תופעה המביאה לנפילה גדולה יותר של לחץ הדם. בתחילה מופיעים סימני אזהרה של קצור נשימה וסחרחורת, אולם בלא טיפול לחץ הדם יורד אל מתחת לטווח התקין, בצקות מופיעות בחלקי גוף שונים ובמיתרי הקול מה שמחמיר את קוצר הנשימה וגורם להופעת צרידות, ובסופו של דבר החולה מאבד את הכרתו, ומתמוטט.
אנפילקסיס היא התגובה האלרגית הכללית המערבת כמה מערכות. מדובר במצב חירום המצריך טיפול מיידי. במצב זה מופעלים ברקמות הגוף תאי הפיטום, המכילים מתווכים למיניהם ובראשם היסטמין. שחרור המתווכים המתאים עקב השראת האלרגן גורם לתגובה האלרגית. עוצמת התגובה תלויה במידת השחרור מהתאים. אם השחרור מקומי ומוגבל, נגרמות תופעות אלרגיה קלות יחסית, כמו נזלת אלרגית. כשמשתחררת כמות גדולה של מתווכים מתקבלת התגובה האלרגית הכללית- אלפילקסיס.
תגובות אלרגיות רבות חולפות מעצמן, ללא טיפול, או מגיבות לטיפול אנטיהיסטמין. אולם אם המצב הוא שוק אנפילקטי חמור, הטיפול האפקטיבי היחידי הוא הזרקה מהירה של אדרנלין (אפינפרין).
“זהו טיפול תומך” מסביר פיטר ברוקארט, חוקר מהמכון הביוטכנולוגי בגנט, בלגיה “האדרנלין גורם לכיווץ כלי דם ומגביר את קצב פעימות הלב, ובכך נלחם נגד ירידת לחץ הדם. אולם טיפול זה אינו מתערב במנגנון של השוק האנפילקטי עצמו.”
מנגנון זה, של תופעת השוק האנפילקטי, עדיין לוטה בערפל. תגובה אלרגית מתרחשת כאשר אלרגן, כמו חלבון הבוטנים, מפעיל שחרור של היסטמינים ומולקולות אחרות אשר גורמות להתנפחות וכאב. אולם המסלולים הביוכימיים שאז מובילים לשוק אנפילקטי חמור אינם ידועים.
מחקר קודם בעכברים, אשר להם מערכת חיסון דומה למערכת החיסון באדם, מצביע על כך שהאחראי העיקרי הינו כמויות קיצוניות של תחמוצת חנקן (NO) בכל הגוף. ברוקארט ועמיתיו חקרו היבט זה. הם הישרו שוק אנפילקטי בעכברים באחת משתי דרכים: ע”י הזרקת מולקולה אשר במתכוון גורמת להורדת לחץ הדם; וע”י יצירת תגובה אלרגית דומה לתגובה אלרגית אנושית.
ע”י הזרקת מולקולות חוסמות לתחמוצת החנקן למספר עכברים עוד לפני שגורמים בהם לשוק אנפילקטי, החוקרים אישרו שתחמוצת חנקן הוא אכן “העבריין” האחראי לתגובת השוק. אולם, הם מדווחים שהוא מגיע ממקור לא צפוי.
בעבר הניחו החוקרים כי חלבון הקרוי INOS הינו החשוד העיקרי בגרימה לשוק אנפילקטי. אולם במקום זאת, ברוקארט וקבוצתו מצאו את האשם ב ENOS – חלבון שבעבר נחשב לאחראי על ייצור כמויות קטנות בלבד של תחמוצת חנקן במטרה לוסת תנודות נורמליות בלחץ הדם.
עכברים מהונדסים גנטית כך שהם חסרים ENOS היו עמידים לאלרגנים בעלי פוטנציאל פטאלי, בעוד שעכברים שהונדסו גנטית כך שיחסרו את החלבון INOS נפגעו עקב חשיפה אל אלרגנים אלה. “הנחנו תמיד ש ENOS נקי מכל חשד” אומרת אנג'ה קאולס מהמכון הביוכנולוגי, אשר עמדה בראש המחקר.
החוקרים טוענים כי רופאים יוכלו להשתמש בחסמי תחמוצת החנקן כדי לסייע בטיפול בשוק אנפילקטי. במחקר מנעו החוקרים שוק אנפילקטי ע”י הזרקת תרופות הידועות כחוסמות חלבונים במסלול הייצור של ENOS לפני שניסו להשרות בהם שוק אנפילקטי. עכברים אלה הראו רק ירידה קצרה בלחץ הדם ואחריה התאוששות מהירה.
למרבה הצער, תרופות אלה פועלות לאט מאד כנגד אנאפילקסיס שכן דרוש להן זמן להצטבר בגוף, ולכן סביר להניח שלא יוכלו לסייע בתגובת חירום. “אולם מטופל הרגיש לפניצילין, חומרי הרדמה או לטקס יוכל לקבל תרופות אלה לפני תקופת מה לפני הטיפול וכך לעבור אותו בהצלחה” אומרת קאולס.
צ'ארלס לוינשטיין, קרדיולוג ופרופסור לפתולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבלטימור, מרילנד, מוצא עידוד רב בממצאי מחקר זה. “הרבה אנשים סובלים מאנאפילקסיס, אולם איננו מבינים את המסלולים הביוכימיים המעורבים בכך, ולכן איננו יכולים לתת לחולים אלה טיפול נקודתי” הוא אומר. “המחקר הנוכחי ללא ספק מכוון אותנו לקראת טיפול ספציפי”. יחד עם זאת הוא מזהיר, שהחוקרים התרכזו בעיקר בשוק אנפילקטי אשר הושרה בעכברים ע”י הזרקה, ולא בתגובה אלרגית אמיתית. לא ברור עד כמה מהימן חלק זה של הניסוי בחיקוי המצב כפי שהוא מתרחש בבני אדם.

לידיעה בנייצ'ר
מאמר בנושא אלרגיה באתר מכבי שירותי בריאות
לידיעה על מוות כתוצאה מאלרגיה של חולה ברמב”ם לפני כשנה (YNET)
ידען התזונה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~549731265~~~29&SiteName=hayadan