עיר מקראית בסמוך לשוק הבדווי

בבאר שבע נחשפו מבנים מעיר ששכנה במקום במאה השמינית לפני הספירה, בתקופת ממלכת יהודה. האם זו באר שבע המקראית?

רן שפירא

סמוך לשוק הבדווי בבאר שבע נבנה בשנות החמישים של המאה הקודמת בסיס דלק צבאי. בעפר שהוצא מבורות שנחפרו להטמנת מכלי הדלק נמצאו חרסים וצלמיות מתקופת הברזל, אז שלטה באזור ממלכת יהודה. רוב הממצאים – צלמיות של האלה הכנענית עשתורת, נרות חרס וקנקני אגירה – יוחסו למאה השמינית לפני הספירה, תקופת שלטונו של המלך חזקיהו.

אבל הדעה הרווחת אז והיום היא שבאר שבע המקראית שכנה כשבעה קילומטרים משם, בתל באר שבע. בתל נחפר יישוב מבוצר, עם מבני מגורים, מבני ציבור ומערכת הגנה.
פטר פביאן, ארכיאולוג מרשות העתיקות ומאוניברסיטת בן גוריון, חולק על סברה זאת. לדבריו, באר שבע המקראית שכנה באזור שבין השוק הבדווי של היום לגדתו הצפונית של נחל באר שבע.

זו היתה עיר פרוזה, שלא הוקפה בחומה או בביצורים והשתרעה על שטח של כ-30 דונם. בעיר היו מבני מגורים, בתי מלאכה, ממגורות ובורות מים ותושביה היו חקלאים, סוחרים ובעלי מלאכה. היישוב הוקם על הגדה הצפונית של נחל באר שבע, באזור מישורי ועתיר מים יחסית לסביבה המדברית, והיה מוקף יישובי לוויין קטנים.

לדעת פביאן וארכיאולוגים נוספים, בתל באר שבע שכן היישוב שבע, שבו רוכזו מוסדות המינהל והשלטון של באר שבע. שני היישובים מוזכרים בסמיכות בספר יהושע, פרק ט”ו. (מיקומו של שבע לא היה ידוע לחוקרים שסברו כי בתל באר שבע נמצאת באר שבע המקראית). היחסים בין שני היישובים, כפי הנראה, היו דומים לאלה שבין יישובים אחרים ששמותיהם דומים וששכנו במרחק לא רב זה מזה, כמו אשדוד ואשדוד-ים או יבנה ויבנה-ים.

מבין השניים משך תל באר שבע את מרב תשומת הלב המחקרית, בעוד שבבאר שבע היו רק חפירות מעטות. אחת הסיבות לכך היא הבנייה המודרנית – השוק, בתי המלאכה, הכבישים ומבני הציבור שהוקמו על שרידי היישוב הקדום, המשתרע בין החלק העתיק של באר שבע לנחל באר שבע. כל אלה מקשים על החפירה והמחקר באזור זה.

עבודות פיתוח חדשות להקמת תעלת ניקוז, המוליכה שפכים מדרום באר שבע לנחל באר שבע, שינו מעט את התמונה. התעלה עוברת בין אזור התעשייה שליד השוק לנחל. בחפירת הצלה שניהל פביאן על גדת התעלה בקיץ האחרון נמצא בית מרחץ ציבורי מהתקופה הביזנטית. בשכבות שמתחת לבית המרחץ נחשפו, לראשונה בבאר שבע, מבנים מהתקופה המקראית (תקופת ממלכת יהודה).

המבנים, אומר פביאן, הם מהמאה השמינית לפני הספירה. הם שימשו למגורים ונבנו מלבנים על מסד של חלוקי נחל. חלקם השתמרו בגובה של כמטר וחצי. בתוך המבנים נמצאו מגוון כלים לשימוש ביתי, מחרס ומאבן, פסל, ראש צלמית מחרס וחצי ברזל שהועברו לבדיקות מעמיקות יותר.

בקיץ הבא מקווה פביאן לחזור לאזור התעלה ולחפור במקומות נוספים, כדי לחזק את הידע על באר שבע הקדומה ולהבין טוב יותר את מקומה במארג היישוב האזורי.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~711685649~~~78&SiteName=hayadan