יובל דרור, הארץ, וואלה!
סנאי מהזן שנבדק במחקר. לתדרים רגילים הם הגיבו בבהלה, ואילו לתדרים העל-קוליים הגיבו בדריכות
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/snai040804.html
הסנאים נחשבים לחיות חמודות ושקטות. ואולם מחקר חדש מגלה שאנחנו פשוט לא יכולים לשמוע אותם “צועקים”. מסתבר, לפחות לגבי זן אחד של סנאים, שכשהם רוצים להזהיר האחד את השני מפני סכנה מתקרבת הם פולטים זעקה בתדר על-קולי (אולטרה-סאונד) שאינו נשמע לאוזן בני האדם. ככל הידוע, זו החיה היחידה שמשתמשת בתדר זה כדי להזהיר את חברותיה מפני סכנה.
אוזן האדם מסוגלת לשמוע צלילים מתדירות 16 הרץ ועד 20 קילו-הרץ (20,000 הרץ), טווח המכונה “מצלול”. בעלי חיים אחרים שומעים ומשמיעים קולות בתדרים שונים. הדוגמה הידועה מכולן היא העטלפים, המשמיעים קולות בתדירות על-קולית של 100-40 קילו-הרץ. העטלפים משתמשים בתדירות זו כדי להתמצא במרחב: הם שולחים את הצלילים ואלו מוחזרים מהעצמים שנמצאים סביבם. על פי חישוב הזמן שבין השמעת הקולות לבין קבלת ההד חזרה מן העצם, אומדים העטלפים את מרחקם מהעצמים וכך נמנעת התנגשות.
גם דולפינים ומינים שונים של לוויתנים משתמשים בצלילים בתדירות על-קולית, אך מטרתם שונה: הם משמיעים את הצלילים כדי לגלות מועמד לטרף, ולאמוד את מיקומו וגודלו. מכשיר הסונ”ר בצוללות משתמש בשיטה זו כדי לגלות צוללות אחרות הנמצאות בקרבת מקום. מכשירי האולטרה-סאונד הרפואיים משתמשים בתדירויות צליל גבוהות יותר (20-1 מגה-הרץ), בין השאר כדי לבצע הדמיות של איברים פנימיים בגוף האדם.
דיוויד וילסון וג'יימס הר מאוניברסיטת מניטובה שבקנדה, מספרים על דוגמאות נוספות של מכרסמים המשמיעים צלילים בתדירות על-קולית כשהם נמצאים במצוקה, למשל בזמן מפגש עם טורפים. אך לטענתם עד כה לא נמצאה עדות לשימוש בתדר על-קולי ככלי להעברת מסרים, לדוגמה כאזהרה מסכנה מתקרבת. נראה שמין מסוים של סנאים (Richardson's Ground Squirrels) הם יוצאי הדופן.
בנוסף לצלילי אזהרה שמשמיעים הסנאים מזן זה בתדר של שמונה קילו-הרץ, הנקלטים גם על ידי האוזן האנושית, הם משתמשים ב”לחישה על-קולית” בתדר 50 קילו-הרץ כדי להזהיר את חבריהם הסנאים מפני סכנה. נראה שהסנאים מנצלים את העובדה שחלק מבעלי החיים הבאים לטרוף אותם אינם מסוגלים לשמוע צלילים בתדר זה ולכן הם פונים לערוץ שקט אך יעיל כדי להזהיר את חבריהם מבלי שיחשפו את מיקומם המדויק.
במחקר שערכו החוקרים הקנדיים הם השמיעו צלילים מסוגים שונים (צליל בתדר “רגיל”, קולות רקע וצלילים על-קוליים) לחבורת סנאים ובדקו כיצד משתנה תגובתם ורמת דריכותם למשמע הצלילים השונים. החוקרים הגיעו למסקנה שכשהסנאים שמעו צלילים בתדרים רגילים הם הגיבו מיידית ולעתים בבהלה ואולם כשנחשפו לצלילים בתדר על-קולי הם הגיבו בדריכות ובחשדנות. “תוצאות אלו מלמדות כי התפקיד של הלחישות העל-קוליות הוא להזהיר את הסנאים הנמצאים בקרבת מקום מסכנה אפשרית”, כותבים החוקרים בדיווח קצר שפירסמו בגיליון האחרון של כתב העת Nature. לדבריהם, העובדה שהסנאים לא הגיבו מיידית לצלילים העל-קוליים עשויה להצביע על כך שתפקיד הלחישות העל-קוליות הוא לספר על סכנה אפשרית אך לא סכנה מיידית, ולכן הסנאים מגיבים בדריכות אך לא בבהלה.
החוקרים מציינים שיש צורך במחקר נוסף בו ייבדקו מקרים שבהם סנאים בוחרים להשתמש בצלילים בתדר נשמע לעומת צלילים בתדרים על-קוליים, כדי לגלות את דפוסי השימוש של הסנאים בצלילים השונים.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~913931930~~~195&SiteName=hayadan
