ספיריט הגיע למכתש בונוויל אבל המדענים התאכזבו

אבי בליזובסקי

מבט פנורמי ראשוני על מכתש גוסב ממרחק של 15 מטרים משפתו כפי שצילם הספיריט

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/mars140304.html

רכב המאדים ספיריט הגיע סוף סוף ליעד שאליו כיוונו המדענים, אגן מכתש פגיעה ברוחב של כ-200 מטרים שזכה לכינוי בונוויל, לאחר נסיעה של חודש לרוחב פני השטח זרועי הסלעים במכתש גוסב.
מדעני נאס”א קיוו כי המכתש יספק להם “חלון” לסלע שמתחת לפני השטח, אבל תצפיות ראשוניות מעלות אכזבה גדולה. לפיכך יתכן שספיריט ימשיך בדרכו לעבר הגבעות.

המדענים סברו כי עומקו של מכתש בונוויל הוא לפחות 20 מטרים וכי יש לו קירות תלולים של סלע יסוד חשוף כדי הרובוט יחקור אותם. ואולם תמונות ראשוניות ברזולוציה נמוכה מראות כי הקירות רדודים וחוליים וכי אין במקום סלע יסוד חשוף כלל, פרט אולי לאיזור קטן בגובה של מטר אחד.
ספיריט חוקר כעת את בונוויל ממרחק של 15 מטרים מקצהו. הרכב אמור לפלס את דרכו בין הסלעים כדי להגיע לשפת המכתש עצמה. אז הוא ישתמש במצלמה הפנורמית ברזולוציה גבוהה בהרבה והמאפשרת גם הדמיה תלת ממדית כדי לחקור את המכתש.

בזלת וולקנית
התמונות ברזולוציה נמוכה לא הראו עד כה כל רמזל לסלע השכבות המוצק שעשולי לתת רמזים על ההסטוריה הגיאולוגית של האיזור. מאט גולומבק, חבר צוות המדענים של נאס”א במעבדה להנע סילוני אומר: “נראה שהחומר שאנחנו רואים בשכבה העליונה הוא אותו החומר שנסענו דרכו”, אמר בהתכוונו לבזלת הוולקנית הפשוטה, החומר העיקרי של פני השטח המאדימאים.
גולומבק מסר כי קיים לחץ בכך שלו ולאנשי צוותו יש רק שעות מעטות להתבונן בתמונות, אך אמר כי אם אין שום אתר מעניין במכתש, אין סיבה שהרכב יתעכב בו.
“הצוות רצה יותר מכל להגיע לגבעות המזרחיות, סדרת שיאים המראה מרחוק שינויים ברורים בצבעים ובהרכב ויש בה ככל הנראה ריבוד המעניין את המדענים.

נסיעה ארוכה
תשלובת הגבעות נמצאת במרחק עצום יחסית למהירות הנסיעה של הרכב – 2,500 מטרים מאתר הנחיתה של ספיריט והיא נחשבת ליריה מרוחקת עבור הרכב שתוכנן לנסוע 600 מטרים בתקופה של 90 ימים. מכתש בונוויל , לשם השוואה, נמצא במרחק 300 מטרים מאתר הנחיתה.
ואולם ג'ניפר טרוספר, מנהלת המשימה אמרה ביום חמישי האחרון כי יש סיבות רבות להאמין כי הן ספיריט והן אופורטיוניטי יכולים לחיות חיים פעילים לפחות במשך 200 ימים. הדבר הופך את הגבעות למטרה הניתנת להשגה.

אופורטיוניטי, החוקר בצידו השני של מאדים, צפוי לשדר נתונים קרובים מספקטרוסקופ אודות ה”אוכמניות” המסתוריות – אותן גולות שנמצאו בסלע ובקרקע ליד אתר הנחיתה שלו. הרכב מיקם את הזרוע הרובוטית שלו מעל מגרעת בסלע שעליה נמצאו הכדורונים הזעירים הללו, שזכו כאמור לכינוי
“blueberry bowl”. ריכוזם בסלע מספיק כדי לאפשר לספקטרומטר לחשוף את ההרכב הכימי והמינרלי המדויק שלהם.

ידען מאדים
לידיעה בניו סיינטיסט
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~784134034~~~16&SiteName=hayadan