מיכל לוינשטיין ועמית אורן
אחת לשנה, ליתר דיוק – אחת לסוכות, זורמים בהמוניהם חובבי מדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים לרחבת סינמטק ת”א. אם תשאלו אותם, הם באו לאחד האירועים הגדולים והחשובים של השנה, מאלו הנערכים בארץ, ואולי אפילו החשוב ביותר; זהו האייקון 2005 (ICON 2005). ברוכים הבאים. כבר בבואכם לפסטיבל אתם מוצאים עצמכם בין עשרות המחפשים דרכם ממקום למקום, חלקם אף בתחפושת של הדמות האהובה עליהם מסדרה, משחק או ספר כלשהם, והתגודדויות רבות של חברים, חברי מועדון או קבוצת משחק שיאריכו את דרככם מנקודת היציאה למחוז חפצכם. אין רגע של רוגע, הפסטיבל הומה, גועש ופועל בכל שעה ובכל מקום; גם במדרגות שתובלנה אתכם להרצאה הבאה תתקלו בפעילות זו או אחרת; משחקני קלפים תמימים עד לוחות ענק ועליהם מיניאטורות צבאיות שנועדו לדמות קרבות רחבי הקף. אם תצליחו לעבור את שיא הפעילות, יתייצבו לפניכן שתי אפשרויות בנוגע למה לעשות כעת: האם ללכת לפעילות אותה הזמנתם, או לבדוק את אחת משלל האפשרויות האחרות שמציע הפסטיבל? להחלטתכם.
אייקון?
כן, אייקון. או כפי שמתואר באתר הפסטיבל, האייקון הוא: “הפסטיבל השנתי לחובבי מדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים” וכל מילה נוספת לתיאורו – מיותרת. אייקון מאורגן ע”י שלוש אגודות: האגודה ישראלית למדע בדיוני ופנטסיה, סטארבייס972 – המועדון הישראלי לחובבי מסע בין כוכבים והעמותה לקידום משחקי תפקידים בישראל.
“… שם אולי בחלומות
האשליות היפות מתגשמות … “
ומה בפסטיבל?
טרם החלטתם אם אתם רוצים לגשת לפעילות שהזמנתם, אז מדוע שלא תבדקו את שלל האפשרויות אותן מציע הפסטיבל? את כמות הדוכנים קשה לספור, אבל בתוכנם קל להבחין: מספרי יד שניה נדירים וספרי משחקי-תפקידים וקלפים עד עמדת קוד-פתוח בצד אחד, ובצד השני קומיקסים מכל סוג וסוג, עמדה בה אורי פינק מוכר וחותם על כתביו, עד פוסטרים של מאנגה (Manga), אנימה (Anime) וספרי מד”ב יד שניה. לכל מקום שאליו תלכו תוכלו למצוא עמדת ספרי יד-שניה וקומיקסים, זה בטוח… וגם המחירים לא רעים בכלל.
והאירוע עצמו? אם החלטתם סופית, אז כדאי לדעת שכל שנה מתחפש הפסטיבל בתחפושת אחרת, או במילים אחרות: כל שנה עוסק הפסטיבל בנושא אחר. ופן לא תהא שנה זו שונה מאחרות, עסק הפסטיבל – באשליות. כמצוטט מאתר הפסטיבל: “היכן עובר לו הגבול הדק המפריד בין המציאות לאשליה? כמה מתוך המציאות שלנו היא אשליה, והאם אנו רוצים לגלות? … בפסטיבל נבחן את האשליות שהמציאות מעמידה בפנינו ואת אלו שאנו טווים בעצמנו, ניטול את הכלים שהמדע הבדיוני והפנטסיה מעניקים לנו כדי להעמיק ולהתענג על אותן אשליות ולהפריך אותן. נראה כיצד סופרים ויוצרים בחנו וניצלו את האשליה כדי להעביר מסר וכדי להביא אותנו לראות את מה שביום יום לעולם לא היינו רואים.”
ומהם הכלים שנתנו לנו לבחינת אשליות אלו? הרצאות, סרטים וסדנאות. ואף על מנת לעזור לנו לחקור ולהבין את אשליות אלה, הוזמנו ארצה לפסטיבל מספר אורחי כבוד:
הסופר טים פאוארס (Tim Powers) –
סופר פנטסיה חשוב ומצליח שספריו עוסקים בסוגיות של זהות, גבורה, אמנות, קסם ופוליטיקה. בין ספריו שיצאו לאור גם בעברית: “שערי אנוביס” ו”הזדמנות אחרונה”. זהו ביקורו הראשון של הסופר בישראל ובערב הפתיחה הריע לו הקהל ארוכות על דבריו החמים בנוגע לביקורו בארץ.
הבמאי רוג'ר נייגארד (Roger Nygard) –
במאי שכתב, ביים, ערך והפיק כ-13 סרטים וסדרות. בין סרטי הקולנוע המפורסמים שלו:”Trekkies”, Trekkies 2″ (על מעריצי הסדרה “מסע בין כוכבים – Star Trek), “Six Days In Rosewell” (על שיגעון החייזרים בעיירה רוזוול), “Warped” (סרט אימה שזכה בפרס הראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ביוסטון 1990) ועוד. זה ביקורו העשירי בכנס מסוג זה בעולם. בערב הפתיחה סיפר על נושאי הסרטים שלו ותכניותיו לעתיד והזמין אנשים מהקהל שיש להם עניין בפילוסופיה לגשת אליו לצורך סרט תיעודי חדש שהחל בישראל על משמעות החיים.
הבמאי רוברט מאייר ברנט (Robert Meyer Burnett) –
במאי שכתב, ערך והפיק סרטים רבים והוא בעל חברה המספקת שירותי תוכן מוסף לסרטי DVD ובמסגרתה עבד בשנים האחרונות על שוברי הקופות: “שר הטבעות”, “ספיידרמן” ו”אקס-מן” וכעת עובד על “”נארניה” ועל “סופרמן חוזר”.
שלושת אורחי הכבוד הסתובבו בין הקהל במשך כל ימי הפסטיבל, ניהלו שיחות, ענו ברצון על שאלות ונראה שנהנו מאד מהמעמד.
סדר היום בפסטיבל הינו דבר דיי סטטי שיש לקבוע מראש, בעוד אם ברצונך להבטיח מקומך בהרצאה או בכל פעילות אחרת עליך להזמין כרטיסים מראש בכרטיס האשראי, ולחכות זמן רב עד שתקבלם.
ולאחר קבלת הכרטיסים? שלוש-ארבע, ולפסטיבל!
זיופים בארכיאולוגיה
גם בתחומי המחקר שנראים הכי טהורים, ומוגדרים כהכי חשובים להבנת עברינו – ישנן רמאויות וישנם זיופים.
אילו רמאויות? ואילו זיופים? בין אם נעשו מתוך סיבה דתית לשימור על קודש-קודשים כלשהו, או סתם מתוך קונדסות או פוליטיקה (האחד הם?), זיוף הוא זיוף, מרמה.
בהרצאתה “משאלות לב ואחיזות עיניים – זיופים בארכיאולוגיה” הציגה המרצה יעל עבאדי את נושא הזיופים בארכיאולוגיה.
ארכיאולוגיה, היא חקר האדם בזמני העבר. חקר זה נעשה בעזרת חפירות ארכיאולוגיות למציאת שרידי אדם ותרבות (ממצאים ארכיאולוגים) מתקופות שונות, וממנו – למידת הרגלים האדם בתקופות עבר אלה.
אנשים רבים, לרוב המסתכלים מבחוץ, מזהים את חיפוש העתיקות כחיפוש אוצרות – אך חיפוש זה נחשב ע”י הארכיאולוגים ורוב קובע אחר כעבודה מונוטונית, הנעשית לרוב בשמש הקופחת ממעל.
ההרצאה הציגה את הצד האפל יותר של האריכאולוגיה, שהינו, כרשום למעלה – זיופים, ורצה מנושא מטרות הזיוף עד לזהות המזייפים עצמם, שעדיין פעילים כיום, בהבאת דוגמאות מנושא הארכיאולוגיה (רימון השנהב, Piltdown Man וכו').
ערפדים, ערפדות, והארגונים האפלים ביותר בעולם
פסטיבל האייקון מחזיק בחיקו שלל הרצאות “אפלות” כל שנה, אפילו ההרצאה הקודמת הפגינה את צידה האפל של הארכיאולוגיה. ואומנם, לא רק בארכאולוגיה עסקינן, והאופל מגיע לרמות עזות אף יותר, כפי שניתן לראות בשתי ההרצאות: “אגדות ערפדים – מיתוסים ואמיתות מדעיות” שנתן רועי צזנה, ו-“הכוחות והארגונים האפלים ביותר בעולם” שנתן דר' רז דקל.
אז מה הם ערפדים? מסתבר שלערפדות הגדרה אחת פשוטה: המנהג לשתות דם. מכאן – קרציה, עלוקה ויתוש, הינם ערפדים לכל דבר. הערפדית הראשונה הוזכרה בכתבי הומרוס בשנת 600 לפנה”ס, וכבר בשנת 400 לפנה”ס החל הערפד נדמה לערפד המוכר לנו בימינו. לאורך המאות הבאות נכתבו סיפורים ומדריכים למלחמה בערפדים, והכנסייה אף הכריזה אז שערפדים אכן קיימים, ובשנת 1734 נכנסה המילה Vampire רשמית לשפה האנגלית. את הערפדים ראינו במאה ה-19 בספרים, מחזות וספרים מוכרים (“דרקולה”, “נוספרטו”, “ראיון עם הערפד”) ובשנים האחרונות זוכים להצלחה מסחררת בסדרות טלוויזיה כגון “באפי ציידת הערפדים”. אומנם, מיתוס הערפד אינו בלעדי לאירופה, ונפוץ בתרבויות שונות: האצטקים, האבורג'ינים, הסינים, המלזים, הפיליפינים, הברזילאים, המקסיקנים, הפולנים, הבולגרים, הגרמנים, הצוענים. האנטישמים השתמשו במיתוס זה לתיאור היהודי צמא הדם שמשתמש בדם ילדים נוצרים להכנת מצות פסח.
חבר'ה, מרמים אותנו
המדע הבדיוני, הפנטזיה – הוא אשליה.
בין הכותב לקרוא חוזה בלתי כתוב – “השהיית בלתי האמונה”; יודעין בנוגע לאשליה, בה ההזדמנות לתת לכותב להשלות אותנו, “לעבוד אותנו” – לרמות אותנו לעוד קצת זמן. החוזה נשבר כאשר הקורא לא יודע שהחוזה מתקיים.
ולפעמים, קצת מטכניקת “השהיית אי-האמונה” הזו, מתערבבת לה בחיים ויכולה לעזור לתעתע באנשים. בהרצאה “מדע בדיוני ופנטסיה כרמאות” הציג גיא וינר את הצד האפל של אותה “השהיית אי-האמונה” בנותנו דוגמאות לרמאויות, חלקן מוכרות לנו וחלקן לא. למשל, בנושא ה”חלליות המעופפות”, מאז ומתמיד נטען כי הטייס הראשון שחזה בתופעה דיווח כי ראה “סוג חדש של מטוס”. בראיון התלונן שצוטט לא נכון, וממקור זה ניתן ללמוד כי הדיווח האגדי שגוי.
רמאות נוספת המוכרת לכולנו היא הסימנים בשדות הדגן: מדובר בצורות גאומטריות שהופיעו בין ליל בשדות דגן של איכרים תמימים. שתי הסיבות הטבעיות שעלו באותו תקופה היו – “אנחנו לא יודעים מה זה” “חלליות חייזרים”. השדות נוצלו ע”י שרלטנים שכביכול “תקשרו” עם “חיזרים” דרכם ועל כן דרשו מהציבור התמים כסף. לבסוף, נתפסו שני אנשים שהודו בעשיית הסימנים – בעזרת חבל וחבל קשור.
ולבסוף, דוגמת הסיינטולוגיה. את הסיינטולוגיה המציא ל. רון הווארד בפרסומו את הספר “הדיאנטיקה” בשנת 1950. הטענות: לפני 75 מליון שנה, הגיע לכדה”א עריץ טרנס-גלקטי והפציץ הרי-געש בפצצות מימן. על כדה”א נשארו רוחות החיזרים שנהרגו בהפצצה, ועד היום נצמדות לגופות אנושיות ומתנהגות כטפילים נפשיים. העיקרון: יש ללכת לסיינטולוג על מנת לחלוק את בעיותיך, ועל מנת לעזור לך להוריד ממך את רוחות החייזרים האוצרים את בעיותיך האישיות. בנוסף, כל חוויהטראומה שאדם עובר נאגרת כאנגרמה [Engrams], בין אם האדם ער או ישן, ועל מנת לנער את אותה אנגרמה – יש להיוועץ בסיינטולוג. אם הייעוץ לא עוזר – ניגשים להיפנוזה. לא עוזר – שטיפת מוח, אחרת: בידוד בחדר עד שה”אנגרמות” נידפות להן. כאן יש לציין שמכונים סיינטולוגים מואשמים בהתעללות, ואף אחת ברצח.
ידען המדע הבדיוני
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~313932072~~~72&SiteName=hayadan
