כפר ובית חווה שנחשפו ליד מושב גן שורק היו חלק מתרבות ייחודית שפרחה כמאה שנה במישור החוף הדרומי ונעלמה אחרי הכיבוש החשמונאי
רן שפירא, הארץ, חדשות וואלה!
חמש גתות הקיפו את בית החווה, שנבנה במאה השלישית לפני הספירה בשטח שבין מושב גן שורק של ימינו לכביש תל אביב-אשדוד. הבית כלל כמה אגפים ושטחו היה כ-1,320 מטרים רבועים. כמות היין שיוצרה בחמש הגתות עולה על כושר הצריכה של דיירי המבנה. כלומר, פרנסתם של יושבי בית החווה היתה על ייצור יין בקנה מידה תעשייתי. ככל הנראה היין נועד ליצוא והועבר לארצות הים התיכון דרך הנמל הקרוב, ששכן ביבנה ים (כיום פלמחים).
עם צרכני היין היו גם תושביהם של יישובים קרובים יותר. למשל, כפר גדול שנבנה כ-500 מטר מצפון לבית החווה ושעד לחפירת ההצלה שניהלו בו עוזי עד, אנג'לינה דגוט וכארם סעיד מרשות העתיקות בחודשים האחרונים של שנת 2004, לא היה מוכר כלל.
שטח הכפר היה יותר מ-15 דונם ובחפירה נחשף מה שנראה כרובע המגורים הדרומי של הכפר ואזור התעשייה שלו. בין המבנים והמתקנים שהחופרים חשפו היו כבשן לצריפת כלי חרס ובור איגום שהיה כנראה חלק ממתקן חקלאי שלא שרד, ונועד לאסוף פסולת ששקעה מהנוזל שנאסף בו – מים או תירוש. ממזרח לכפר נמצאו 11 בורות עגולים ששימשו ככל הנראה בורות אשפה, והכילו בעיקר אפר ועצמות בעלי חיים.
הכפר ובית החווה הוקמו בתקופה ההלניסטית, כשהשלטון בארץ ישראל עבר מידי בית תלמי, שמרכזו היה במצרים, לידי הסלווקים שמוקד כוחם היה בסוריה. שניהם נבנו מלבני בוץ, שיטת בנייה נדירה לתקופה זו בארץ ישראל, שבה בנו בדרך כלל באבן, אבל מקובלת בכל שאר המרחב – מצרים, העולם האגאי ומסופוטמיה.
בחלק מהמבנים הונחו לבני הבוץ על יסודות אבן מהתקופה הקודמת, התקופה הפרסית (המאה הרביעית לפני הספירה). חלק מהקירות השתמרו עד לגובה של מטר בערך, אף שלבני הבוץ יובשו בשמש ולא נצרפו באש, ועמידותן במים ובלחות לא היתה טובה.
לדברי עד, שיטת הבנייה הייחודית מצרפת את הכפר ובית החווה לתרבות יישובית שהתקיימה בתקופה ההלניסטית בדרום מישור החוף של ארץ ישראל, שרק מעט ידוע עליה. בחולות ראשון לציון ובאזור יבנה ואשקלון נמצאו בשנים האחרונות יישובים דומים. גם הם נבנו מלבני בוץ וגם בהם יוצר יין בקנה מידה תעשייתי. זהותם האתנית, התרבותית או הדתית של יושביהם אינה ידועה, אך ברור כי הם לא היו יהודים.
מחפירת ההצלה בחולות גן שורק, שבוצעה במימון חברת מקורות המקימה באתר מתקן להחדרת מי קולחין מושבים, עולה כי בני אותה תרבות שהתגוררו באתר היו אמידים ובעלי טעם מעודן, שאותו סיפקו באמצעות קשרי מסחר ותרבות עם כל אגן הים התיכון. במקום נמצאו בין היתר ידיות של כדים עם כתובות מהאי רודוס, שמהן מסיק עד כי התושבים ייבאו יין משובח מהאי היווני. כן נמצאו נרות חרס, קערות מעוטרות וצלחות שהובאו מיוון, כלי אבן ממצרים, 300 מטבעות שמקורם מלבנון, יוון וטורקיה של היום, שמקצתם עשויים כסף, חצים, כלי איפור ומחטים מברונזה, וכן כלים חקלאיים מברזל כמו מגל ומזמרה.
הכפר ובתי החווה היו חלק ממערך יישובי שלם שנבנה על ידי בני אותה תרבות סביב שני יישובים עירוניים גדולים, ששכנו בקרבת נמלים בחוף, ביפו וביבנה-ים. כמו שאר היישובים, גם אלה שנחשפו סמוך לגן שורק שיגשגו עד אמצע המאה השנייה לפני הספירה, אך מאז אותה תקופה נקלעו למשבר. נראה שהסיבה העיקרית לכך היתה התפשטות השלטון החשמונאי מירושלים והרי יהודה מערבה, אל מישור החוף, שאילצה את התושבים לנטוש את בתיהם.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~63302595~~~201&SiteName=hayadan
