סיינטיפיק אמריקן / על צלילים ואנשים

מחקרים רבים מגלים כי תקשורת מוזיקלית, או השפה ה”אימאית”, רווחת בכל התרבויות האנושיות. אפילו תינוקות שרק נולדו מראים יכולת מפליאה להגיב למוזיקה מסוגים שונים, ומזהים דפוסים מוזיקליים בקול האנושי

סיינטיפיק אמריקן

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/music011005.html

משחר התרבות היו כל החברות האנושיות בעולם כולו רוויות מוזיקה. נראה שהיחס למוזיקה הוא מולד; כבר בגיל חודשיים נראים תינוקות פונים לעבר צלילים נעימים. אזורים רבים ושונים של המוח מגיבים להיבטים התפיסתיים והרגשיים של המוזיקה. המוח משנה את עצמו כדי להגביר את עוצמת התגובה לצלילי מוזיקה שנעשו חשובים לשומע. מדענים החוקרים את עיבוד המוזיקה במוח מניחים את התשתית להבנת הסיבות העמוקות לעוצמתה של המוזיקה ולחשיבותה לבני אדם.

התינוקות מבינים מוזיקה

אף כי אנשים רבים חושבים שתפיסת המוזיקה שלהם לקויה, כולנו מוזיקליים במידה זו או אחרת. למעשה, כדי למצוא מישהו עם “מוח מוזיקלי” צריך רק להסתכל על כל תינוק. עוד לפני שרכשו שפה, תינוקות מראים יכולת ניכרת להגיב למוזיקה. אולי זוהי הסיבה שהורים ומבוגרים אחרים מתקשרים אינסטינקטיבית עם תינוקות בדרך מוזיקלית.
כולם משתמשים במגוון רחב של גבהי צליל ובמשפטים מתנגנים, מה שמקובל לכנות “אימאית” (“motherese”). כל התרבויות משתמשות באימאית.
נראה כי תינוקות לא רק מגיבים בחיוב לתקשורת כזאת, אלא גם משפרים את הביצוע של אימהותיהם. במחקר שערכו לורה לי בלקוויל וויליאם פ' תומפסון בשהותם באוניברסיטת יורק שבטורונטו בשנת 1999, שרו אימהות באמריקה הצפונית ובמזרח הודו את אותו השיר בנוכחות תינוקם ובהעדרו.
אנשים שהקשיבו לאחר מכן להקלטות יכלו לקבוע בדייקנות מתי היה התינוק נוכח ומתי לא. המחקר מראה גם שיש לפחות כמה רמזים מוזיקליים חוצי תרבויות. המאזינים להקלטות יכלו לומר אם התינוק נוכח או לא גם אם השיר הושר בשפה שאינה מוכרת להם.
כיצד יודעים שתינוקות מודעים למוזיקה עוד לפני שהם יכולים לדבר? אנו משתמשים במדדים אובייקטיביים של התנהגות. לדוגמה, תינוק יושב בחיק אמו. לשמאלו ולימינו יש שני רמקולים ולידם קופסאות פלסטיק שקופות. הקופסאות אפלות בדרך כלל, אך כאשר העולל מסב את ראשו לעבר קופסה, היא מתגמלת אותו בהדלקת אור ובהפעלת בובת צעצוע, כגון כלב או קוף.
במהלך המבדקים, חוקר מפעיל את הבובות מול התינוק כדי למשוך את תשומת לבו. גירוי מוזיקלי (שעשוי להיות טון יחיד או מנגינה) מתנגן שוב ושוב מאחד הרמקולים. החוקר לוחץ על כפתור נסתר שמשנה את הגירוי בזמנים אקראיים. אם התינוק מבחין בהבדל ופונה לעבר הרמקול, הוא מתוגמל במראה הצעצוע.
מבדקים כאלה הראו שתינוקות מיטיבים להבחין בין שני טונים מוזיקליים סמוכים ממש כמו מבוגרים. תינוקות מבחינים גם בשינויי קצב, כלומר במהירות הנגינה של המוזיקה, ובמקצב. והם מזהים מנגינה כאשר מנגנים אותה בסולם אחר. ובאותו עניין, סנדרה טראוב מאוניברסיטת טורונטו גילתה לא מכבר שתינוקות בני חודשיים עד שישה מעדיפים צלילים קונסוננטיים על פני דיסוננטיים.
אך נראה שלמידת מוזיקה מתחילה מוקדם עוד יותר: ברחם. פטר הפר מאוניברסיטת קווינ'ס בבלפסט (אירלנד) מצא כי שבועיים לפני היוולדם זיהו עוברים את ההבדל בין מוזיקת הנושא של סדרת הטלוויזיה “שכנים”, שאימהותיהם שומעות מדי יום במשך שבועות, ובין שיר חדש.

תגובה מוחית מורכבת
כאשר אדם מאזין למוזיקה, מעורבים בתגובת המוח אזורים אחדים מחוץ לקליפת המוח (הקורטקס) השמיעתית, ובכללם אזורים המעורבים בדרך כלל בסוגים אחרים של חשיבה. ההתנסות החזותית, המישושית והרגשית הקודמת של האדם משפיעה על המקום שבו המוח מעבד מוזיקה.
האוזן החיצונית והאוזן התיכונה הופכות את הצלילים הנכנסים, שהם גלים של לחץ אוויר, לגלי נוזל באוזן הפנימית. עצם קטנטנה, הקרויה משוורת, נדחפת לתוך השבלול (הקוכליאה) ויוצרת לחץ בעוצמה משתנה על הנוזל שבפנים.
התנודות בממברנה הבזיליארית של השבלול גורמות לתאי השערה, קולטני החישה שבאוזן הפנימית, לשגר אותות חשמליים אל עצב השמע, וזה מעביר אותם אל המוח. תאי השערה השונים מכווננים לתדירויות תנודה שונות.
המוח מעבד מוזיקה גם באופן מידרגי (הירארכי) וגם באופן מבוזר. בשלבים המוקדמים של תפיסת המוזיקה מעורבת קליפת המוח השמיעתית הראשונית המצויה בתוך קליפת המוח השמיעתית הכוללת ומקבלת קלט מהאוזן וממערכת השמע הנמוכה דרך התלמוס. התפיסה הראשונית כוללת את גובה הצליל (תדירותו) והמיתאר שלו (תבנית השינויים בגובה הצליל), המהווים את הבסיס למנגינה.
התנסות חוזרת ונשנית “מכווננת מחדש” את קליפת המוח השמיעתית הראשונית על ידי הגברת רגישותם של תאים רבים יותר לצלילים ולטונים מוזיקליים חשובים. הכוונון באמצעות למידה משפיע על עיבוד נוסף באזורים אחרים, כמו שדות שמיעתיים משניים בקליפת המוח ואזורים נוספים הנקראים אזורי אסוציאציה שמיעתית. ייתכן כי אזורים אלה מעבדים תבניות מוזיקליות מורכבות יותר של הרמוניה, מנגינה ומקצב.
ידען המוח – החושים
אתר סיינטיפיק אמריקן בעברית – בו גם ניתן לרכוש מנוי לכתב העת

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~280155533~~~174&SiteName=hayadan