אבי בליזובסקי
הסופרנובה 2005dh והגלקיסה NGC 1559. צילום מצפה הכוכבים האירופי הדרומי ESO
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/orvbitrinics.html
גלקסית הרשת הדרומית (Reticulum ) איננה אתר אטרקטיבי לאסטרונומים חובבים. היא זעירה, קרה ובעלת צורת יהלום. לא הרחק בשמים מהענן המגלני הגדול הזוכה לצפית יתר. ואולם לאחרונה החליטו אסטרונומים להביט בגלקסיה הנמצאת בתוך הקבוצה הזו. ליתר דיוק הם צפו בכוכב מתפוצץ הנמצא בגלקסיה הספירלית NGC 1559.
בליל ה-4 באוגוסט 2005, גילה האסטרונום החובב האוסטרלי, כומר במקצועו, בשם רוברט אוונס את הסופרנובה רק מעט צפונית לגלקסיה באמצעות טלסקופ 31 הסנטימטרים שלו שצילם בהגדלה של 13.8. הכוכב חיוור רק פי 20 מאשר כל שאר הגלקסיה.
זוהי הסופרנובה ה-104 שהגתלתה בשנת 2005. היא קיבלה את השם SN 2005df. אוונס כבר גילה שתי סופרנובות אחרות באותה הגלקסיה בשנים 1984 (SN 1984J) וב-1986 (SN 1986L).
בלילה הבא סיווגו האסטרונומית מארילנה סאלבו ועמיתיה האוסטרלים את הסופרנובה כסוג בלתי רגיל של סופרנובה, שאירעה לפחות 10 ימים לפני שהגיעה לבהירות המרבית. סופרנובה כזו נוצרת כתוצאה מהתפוצצות כוכב קטן ודחוס – ננס לבן במערכת כוכב כפול. כאשר הכוכב המלווה שפך חומר לתוך הננס הלבן, הננס הלבן הגיע למסה קריטית והדבר הוביל ליציבות קטלנית ולסופרנובה.
זה בדיוק סוג הסופרנובה שדיטריך באדה (Baade) פרדיננדו פארט (Patat ) שניהם מהצפה האירופי הדרומי, האמריקני ליפן וואנג מברקלי, ועמיתיהם מתעניינים בהם.
במיוחד, הם חוקרים את תכונת הקיטוב שיש בסוג כזה של סופרנובה במטרה ללמוד יותר אודות התכונות שלהן, רמזים חשובים לפיסיקה המדויקת השולטת בקטסטרופה סופית זו של החיים בקרבת כוכבים כאלה.
הם קיבלו זמן תצפית בלסקופ FORS1, אחד הטלסקופים של ESO שקוטרו 8.2 מטרים הם צילמו אותן במקביל לאסטרונומים התורנים של ה-VLT. תצפית זו בוצעה ב-6 באוגוסט.
מניתוחים ראשוניים של הנתונים, אמרו ואנג ועמיתיו כי הם גילו ש-SN 2005df מזכירה מאוד סופרנובה אחרת שהם חקרו בעבר SN 2001el, שההתפוצצות שהם ראו היתה אסימטרית במיוחד.
NGC 1559 היא גלקסיה ספירלית הנמצאת כ-50 שנות אור מאיתנו, ואשר משקלה דומה ל-10 מיליארד שמשות, כלומר קטנה פי 7 משביל החלב.
הגלקסיה הזו מתרחקת מאיתנו במהירות של 1,300 קמ”ש, גלקסיה זו היא מסוג זיפרט. גלקסיות אלה מאופינות בבהירות הגרעין שלהן הקורן בעיקר בכחול ובאולטרה-סגול. האסטרונומים מעריכים שמסת גז של שתי שמשות לשנה הופכת לכוכבים בגלקסיה זו. כמו למרבית הגלקסיות גם ל-NGC 1559 יש קרוב לודאי חור שחור במרכזה, בעל מסה השקולה ל-300 אלף שמשות.
ידען כוכבים בחייהם ובמותם
להודעה לעיתונות של המצפה האירופי הדרומי (ESO)
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~233590689~~~97&SiteName=hayadan
