משקל בינוני, במונחים קוסמיים
קישור ישיר לדף זה: htt://www.hayadan.org.il/newblackhole.html
ג'ון נובל וילפורד/אבי בליזובסקי (ראו ידיעה בהמשך)
טלסקופ החלל “האבל” איתר לראשונה עדות ברורה לקטיגוריה חדשה של חורים שחורים – כך דיווחו אסטרונומים בשבוע שעבר. התגלית צפויה להניב תובנות על התפתחותם של חורים שחורים ועל היווצרות גלקסיות ביקום המוקדם.
במסיבת עיתונאים במשרדי נאס”א בוואשינגטון, שהתקיימה ביום שלישי, תיארו אסטרונומים כיצד גילו שני חורים שחורים בעלי משקל בינוני. מדובר בחורים שחורים כבדים הרבה יותר מאלה שנוצרים בעקבות קריסה של כוכב ענק אחד, אך קלים הרבה יותר מחורי הענק שמשקלם כשל מיליארדי כוכבים, הקבועים במרכזן של רוב הגלקסיות.
האסטרונומים מצאו את החורים השחורים הבינוניים במרכזן של קבוצות כוכבים המכונות “צבירים כדוריים”. בצבירים אלה שוכנים הכוכבים העתיקים ביותר ביקום, ומדובר באזורים סטטיים יחסית. מכאן הסיקו מדענים שהחורים השחורים נוצרו בערך בתקופה שבה נוצרו הצבירים עצמם.
לאחד החורים שהתגלו מאסה הגדולה פי 4,000 ממאסת השמש, והוא נמצא במרכז צביר הכוכבים הכדורי ,M15 במרחק 32 אלף שנות אור מכדור הארץ; לשני מאסה הגדולה פי 20 אלף מזו של השמש, והוא אותר בצביר הכדורי הענק ,G1 הנמצא במרחק 2.2 מיליון שנות אור מכדור הארץ.
אחד ההיבטים המרתקים ביותר של התגלית החדשה הוא העובדה שהמאסות של שני החורים השחורים הבינוניים פרופורציונליות בגודלן למאסות של הצבירים שבתוכם הם שוכנים. ממחקרים קודמים ידוע כי החורים השחורים הענקיים, השוכנים בלבן של גלקסיות, מהווים כמחצית האחוז מהמאסות של הגלקסיות המארחות אותם. מתברר כי זהו בדיוק יחס המאסה בין חורים שחורים בינוניים לבין צבירי הכוכבים המארחים. לדברי חוקרים, ייתכן שמדובר ב”חוליה החסרה” בחקר היקום המוקדם. “כאשר מבחינים ביחס כלשהו באסטרונומיה, כמעט תמיד יש לכך סיבה”, אמר ד”ר קרל גבהאדט, אסטרונום באוניברסיטת טקסס שבאוסטין, “עדיין לא ירדנו לחקר העניין, אבל הממצא מקדם אותנו בחקר הדרך שבה נוצרו צבירים כדוריים וגלקסיות”.
ניו יורק טיימס
צבירי הכוכבים .G1″חוליה חסרה” בחקר הגלקסיות
האבל גילה חורים שחורים במקומות בלתי צפויים – בצבירי כוכבים כדוריים קטנים
חורים שחורים בגודל בינוני קיימים. כך עולה ממחקרים עדכניים של טלסקופ החלל האבל, ואולם על המדענים היה לצפות במקומות בלתי צפויים כדי למצוא אותם. החורים השחורים שלא נמצאו בחיפושים קודמים מספקים קשר חשוב ושופכים אור על הדרך שבה חורים שחורים גדלים. יתרה מכך, חורים שחורים נמצאו דווקא בקרב שכנים מוארים – צבירי כוכבים כדוריים, כמו אלה המקיפים את שביל החלב וגלקסיות גדולות אחרות.
הממצאים החדשים מבטיחים הבנה טובה יותר כיצד הגלקסיות והצבירים הכדוריים נוצרו לפני מיליארדי שנים. צבירים כדוריים מכילים את הכוכבים הזקנים ביותר ביקום. עם יש שם חורים שחורים, אזי סימן שהחורים השחורים היו בהם כאשר הם נוצרו, שלא כמו בגלקסיות הגדולות שבהם נוצר החור השחור במרכז כתוצאה מהתפוצצות כוכבים מאסיביים.
רולנד ואן דר מארל מהמכון המדעי של טלסקופ החלל בבלטימור אומר כי משמעות הדבר היא כי החורים השחורים הם תופעה נפוצה יותר מכפי שהיה נכון לחשוב.
חורים שחורים בגודל בינוני מהווים קשר בין חורים שחורים סופר מאסיביים וכאלה שהם בעלי מסה של כוכב אחד. קשר זה הוא חשוב משום שהוא עשוי לאחוז את הקשר בין השאלה כיצד חורים שחורים סופר מאסיביים נוצרים בגלקסיות. גודלם של החורים השחורים נובע מהסביבה הכוכבית שלהם (מספר הכוכבים שהם בולעים).
חורים שחורים סופר מאסיביים במרכז הגלקסיות מהווים כחצי אחוז מהמסה של הגלקסיה. חורים שחורים שנמצאו כעת בצבירי כוכבים הקטנים פי עשרת אלפים ממסה של גלקססיה שומרים אף הם על אותה מגמה. נראה שיש תהליך שעדיין לא התגלה הקושר בין מסת החור השחור לסביבתו הגלקסית. הטבע מספק לנו רמז עבה על המערכות שיוצרים הכוכבים השחורים.
ידיעה של אלכס דורון, מעריב, 29/9/2002
טלסקופ החלל “האבל” (שיוחלף ב-2010 בחדיש יותר, בשם “ווב”) גילה בצביר כוכבים כדורי ענק, את “החור השחור” הראשון בגודל בינוני – מה שהאסטרונומים מכנים “החוליה החסרה” בפאזל המאפשר להסביר כיצד נתהוו הגלקסיות הראשונות ביקום הבראשיתי. הצביר הכדורי מכיל את הכוכבים הקדומים ביותר ביקום, ואם יש בו עתה “חורים שחורים”, קרוב לוודאי היו כמותם גם בהתהוותם.
מהתגלית עולה שככל שצביר הכוכבים מאסיבי וגדול יותר, ימצא בו חור שחור מרכזי גדול ו”כבד” יותר, ואותו יחס קיים כבתמונת מראה, בגלקסיות שבתוכן חורים שחורים סופר-גדולים. עוד עולה מהתצפית, שכנראה, כל הגלקסיות החלו מ”גרעין בסיסי” קטן יחסית שגדל והלך עם הזמן – ולא כפי שחשבו בעבר שכולן התהוו בבת אחת, מענני אבק קוסמי וגז.
ד”ר רולנד ואן-דר-מארל ממכון המחקר של טלסקופ החלל בבלטימור ועמיתו מייקל ריץ' מאוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס, דיווחו ש”האבל” בחן את הנעשה בצביר כוכבים המסומן ,M15 מרוחק כ-32 אלף שנות אור מאיתנו בקבוצת הכוכבים פגסוס.
הם מדדו את מהירות התנועה של הכוכבים ליד ליבת הצביר. התברר, שהחור השחור בגודל “בינוני”, גדול וכבד פי 4000 מה שמש שלנו. לפני כן גילה אותו צוות, חור שחור גדול פי 20 אלף מהשמש בצביר G1 שבגלקסיית אנדרומדה, 2.2 מיליון שנות אור מאיתנו. שני החורים השחורים מהווים חצי אחוז ממאסת הצביר המארח אותם.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~322959293~~~202&SiteName=hayadan
