נפטר פרופ' אהרון אבליוביץ, רתם חיידקים לטיהור ביולוגי

פרופ' אהרון אבליוביץ', מחלוצי הטיהור של שפכים תעשייתיים, 2003-1935

אורי דרומי

אהרון אבליוביץ'

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/abliovitz.html

אהרון אבליוביץ', אשר נפטר מסרטן, נולד בחיפה, למד בבית הספר הנוצרי סנט לוקס ואחר כך בריאלי משם הוא סולק בשל שובבות יתר. הוא הגיע לקיבוץ בית אלפא כילד חוץ ולדברי חברו, שלמה נייגר, היה נער מקורי ובעל ראש מבריק שהתמרמר על רמת הלימודים הלא מספקת, בעיניו, במוסד החינוכי של השומר הצעיר.

הוא התאהב בבריכות הדגים בסביבה ומאחר שלא גויס לצה”ל בשל שיתוק ילדים, היה מהראשונים שיצאו ללימודים אקדמיים, בתמיכת המעבדה למחלות דגים שבקיבוץ ניר דוד השכן. אחרי תום לימודי הביולוגיה באוניברסיטה העברית הוא עבד במעבדה בניר דוד. ב-1969 חזר לירושלים וסיים דוקטורט במחלקה לכימיה מיקרוביאלית.

מנישואיו עם דבורה כץ, כיום פרופ' לגנטיקה באוניברסיטה העברית, נולדו הבנות נעמי ורותי, שנוספו לחגי ואסא, בניו מנישואיו הקודמים לתמר פישלר.
ב-1977 הצטרף אהרון למכון לחקר המדבר בשדה בוקר וב-1981 הקים שם את היחידה למיקרוביולוגיה סביבתית. מנהלת המכון למחקר יישומי במדעי החיים באוניברסיטה, פרופ' שושנה ארד, אומרת שהוא הוביל מהפך בטיפול בשפכים תעשייתיים באזור הנגב וברחבי הארץ.

בשנת 2000 החליט להרחיב את תחום הפעילות הסביבתית באוניברסיטה, ובשיתוף עם הפקולטה למדעי ההנדסה והמכון למחקר יישומי במדעי החיים הקים את המעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית. עמיתו למעבדה, פרופ' אשר ברנר, אומר כי תרומתו לטיהור שפכים התבטאה בכך שזיהה ופיתח תהליכים טבעיים וייחודיים המנצלים פעילות של חיידקים אנאירוביים (שאינם זקוקים לחמצן) לפירוק חלק ניכר מהחומרים האורגניים בשפכים, דבר שחוסך את הצורך להוסיף חמצן. אחר כך מצטרפים לתהליך חיידקים אירוביים, המפרקים את השאר.

רבים התייחסו בספקנות לתיאוריות של המדען הדעתן, אולם המהנדס יובל שטרן, האחראי לאיכות הסביבה בקונצרן תנובה, גילה עד כמה הוא צדק. שטרן עמד בראש פרויקט לטיהור שפכי מחלבת תנובה בתל יוסף, שעד אז הוזרמו לבריכות חמצון. אותן בריכות היו פעם בריכות טבעיות שגדלו בהן דגים, אולם בעקבות הזרמת השפכים הדגים מתו. שטרן נפגש עם אבליוביץ', שטען באוזניו שאין מניעה שהבריכות יטוהרו בצורה ביולוגית. ניסוי שאבליוביץ' ביצע הצליח, ונותרה רק המשימה לשכנע את הרשויות (לדברי שטרן, הבעיה העיקרית היתה לגונן על הפקידים משבט לשונו של אבליוביץ'). בכל מקרה, השיטה שלו התקבלה, וכיום שוב שוחים דגים באותן בריכות, אם כי לא דגי מאכל. המשרד לאיכות הסביבה אף אישר להזרים את המים המטוהרים לנחל חרוד.

בשנים האחרונות תרם לטיפול בשפכי רמת חובב והתמסר לתלמידיו הרבים, כאשר המוטו שלו היה תמיד: “נגד עבודה טובה אף אחד לא יכול לעמוד”.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~730341745~~~152&SiteName=hayadan