“מיינדסטורם”, בובה חשמלית של לגו
חברות הצעצועים מחדירות יותר ויותר יישומי היי-טק למוצרים שלהן. מומחים אומרים שהערך החינוכי של בובה ממוחשבת אינו בהכרח גבוה
קצת קשה לקרוא למכשירים הללו צעצועים, אף שזה בדיוק מה שהם. הכללים הישנים נשמרו – חלק מהם הם משחקי בנייה, חלק מדמים ציוד ומכשירים מעולם המבוגרים, ואחרים דידקטיים יותר, מעין חוברות עבודה לחופש, רק קצת יותר מהנות. המכנה המשותף לכל הצעצועים הללו: כולם מוצרי היי-טק מתוחכמים ביותר.
חברות הצעצועים המבוססות, כמו מאטל (שהקימה בשיתוף חברת אינטל מעבדות לפיתוח צעצועים חכמים) ופישר פרייס מוציאות בשנתיים האחרונות לשוק יותר ויותר צעצועים שמשתמשים בטכנולוגיה עלית. מולן מתמודדות חברות צעירות יותר, כמו ויטק וניורוסמית, שמשדרגות את המוצרים שלהן מקוביות משחק פשוטות למוצרים טכנולוגיים.
חברת לגו אמורה להשיק בספטמבר את סדרת “MyBot”, המיועדת לבני 6-4, ובמרכזה תא טייס שמסביבו אפשר לבנות חללית, מכונית מירוץ או רובוט. מה שמייחד את “MyBot” משאר ערכות ההרכבה של לגו הוא “הלבנים החכמות”, שנצמדות לתא הטייס ומגיבות לשינויים בתנאי הסביבה. סוג אחד של לבנים חכמות מגיב על שינויי תאורה, שני על תנועת תא הטייס, ושלישי על שינויי טמפרטורה.
“כשהילד מחליט באילו אבני משחק להשתמש כדי להרכיב דגם מסוים, הוא בונה למעשה תוכנת מחשב פשוטה”, הסביר במהדורה המקוונת של המגזין “Wired” מיצ'ל רזניק, מרצה במעבדות MIT, שסייעו לחברת לגו לפתח את ממשק המחשב של המשחק. “לפעילות הראשונית הזאת תפקיד מפתח בהרחבת אופקיו של הילד בכל הקשור לבניית המוצר לפי שביעות רצונו”, הוא אומר. בניגוד לדעה הרווחת שצעצועים טכנולוגיים מסייעים לילדים לחוש יותר נוח בסביבה טכנולוגית, רזניק מדגיש כי הדרך הטובה ביותר לכך היא פשוט להניע אותם להשתמש בטכנולוגיה, ולא רק לשים לפניהם צעצועים אלקטרוניים.
כמה מהצעצועים המתוחכמים הללו יכולים להצית את הניצוץ המיוחד גם בעיניהם של מבוגרים. ואכן, לפי נתונים שפירסם איגוד יצרני הצעצועים האמריקאי, כשליש ממכירות ערכת הרכבה ותיקה יותר של לגו – מיינד-סטורם – היו למבוגרים. עם זאת, מומחים מזהירים את ההורים שלא להסתנוור מהטכנולוגיה המתקדמת שבצעצועים הללו. במקרים רבים, יותר משהצעצוע מלהיב את הילדים עצמם, הוא מפתה את ההורים למחשבה שצעצוע טכנולוגי יקדם את התפתחות הילד והשתלבותו בלימודים.
“שבב חכם שמותקן בגוף של בובה מסוימת לא הופך אותה בהכרח לצעצוע לימודי”, הדגישה הילרי רטינג, עורכת אתר הצרכנות הטכנולוגית “טכנוקופיה”. רוב האנשים, לדבריה, מכנים בובות פרבי צעצוע חכם, אף שאין בה שום תועלת לימודית. “קופסת צבעים ופלסטלינה ב-16 דולר יקדמו את ההתפתחות של הילד הרבה יותר מבובת פרבי שמחירה 60 דולר”, אמרה רטינג.
גם דיאן קרדינאלה, מאיגוד יצרני הצעצועים, מסכימה עם טענה זו. לדבריה, נוסף על כך שרוב הצעצועים האלקטרוניים כלל אינם חינוכיים, כמה מהם עלולים להשיג תוצאה הפוכה. כדוגמה היא מתארת מקרים שבהם צפצופי רובוטים והבהוב נורות של צעצועים גרמו לילדים נזקים רגשיים.
“הילדים זקוקים למגוון רחב של אפשרויות”, אומרת קרדינאלה, “הם צריכים צעצועים טכנולוגיים, בובות פרווה, לבני משחק ומכוניות צעצוע, צעצועים שהם יוכלו להפעיל, ולא רק כאלה שפועלים רק על פי פקודות המחשב”.
שירות “הארץ”
{הופיע בעיתון הארץ, 19/7/2000}
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~318320943~~~65&SiteName=hayadan
