זו בחירת עורכי המגזין סאיינס המדגישים שלהמצאה עשויות להיות השלכות מעשיות. עוד תגליות: השלמת פיענוח גנום של יצורים נוספים לאדם, הבנה טובה יותר של ה-RNA ועוד.
מציאת דרכים לבנות מעגלים אלקטורניים שאינם גדולים יותר מכמה
מולקולות הם בין ההשגים המדעיים הגדולים של שנת .2001 כך
אומרים עורכי המגזין המדעי סיינס. העורכים הדגישו כי המדענים
בנו מעגלים בגודל מלקולרי במהלך השנה, ואפילו הצליחו להרכיב
מהם טרנזיסטורים זעירים, כבלים ומערכות מיתוג שיוכלו לבצע
עיבוד אותות.
כמה מהמכשירים ללו נבנו אטום אחר אטום תוך שימוש במעט זהב
וחומרים אחרים, כגון סוגים של פחמן היוצרים בעצמם כבלים
זעירים. כל הרכיבים הללו היו בקנה מידה קטן הנמדד בנאנומטרים.
ננומטר הוא מיליארדית המטר וצריך לחבר מיליון מהם ביחד כדי
להגיע למשהו בגודל של גרגיר חול טיפוסי
אחד הצוותים הבולטים שעשה זאת הוא צוות מדענים במעבדות חברת
לוסנט במאריי היל, ניו-ג'רסי, “אנשי הצוות הצעידו את
האלקטרוניקה צעד קדימה כשבנו טרנזיסטור עשוי מולקולה אחת. בכך
הודגמה היכולת לייצר התקנים אלקטרוניים זעירים ביותר.”
יאן הנדריק שון וצוותו דיווחו לכתב העת “סיינס” כי בנו התקן
עשוי תערובת פחמן, מימן וגופרית על פרוסת סיליקון שהכילה שכבת
זהב בתחתיתה. כשהתערובת התאדתה, נוצר פילם דק, ברוחב 1
מולקולה. על גבי שיכבה זו הורבצה אלקטרודת זהב. התוצאה: נוצר
טרנזיסטור כל-כך קטן עד ש-10 מיליון כמותו ממלאים ראש של
סיכה.
“קפיצת הדרך שנעשתה השנה בתחום המיחשוב המולקולרי, עשויה
להוביל לבניית מחשבים זעירים אך מהירים וחזקים שיוכלו למשל
לתרגם שיחות בזמן אמת או לחדור לגוף לצורך סיוע באיבחון
המחלות.” אומרים במגזין סיינס.
האפשרויות הן אינסופיות משום שהגודל הוא נמוך פי כמה אלפים
מהשבבים המהירים והקטנים ביותר של היום. כתב עורך סיינס, דונלד
קנדי.
קנדי העיר כי הפיתוח של מחשבים מולקולרים השנה הוא רק “פתיחתה
של דרך ארוכה ומסובכת” בפיתוח המחשבים הזעירים.
המגזין גם מצא כי הנשיא בוש אחראי לתקלות המדעיות של .2001 זאת
מאחר והוא לא מינה יועץ לענייני מדע, וכך קיבל החלטות שגויות
בנושאים כגון תאי הגזע, ארסן במי השתיה, ההתחממות הגלובלית
ומתקפת הטרור באמצעות מעטפות אנטרקס. “מעולם לא עמדו בפני נשיא
כלשהו כל כך הרבה שאלות מדעיות חמות, תוך שהוא מקבל מעט מאוד
עזרה בשנתו הראשונה.” מעירים עורכי סיינס.
שאר ההתפתחויות המדעיות של השנה הן:
* הבנה טובה יותר של התפקיד שממלאות מולקולות ה-RNA בתא
האנושי. המדענים סברו עד כה כי תפקיד ה-RNA היה להסתובב בתא
ולהחזיק את ההוראות לייצור חלבונים. מחקרים חדשים הראו כי
ה-RNA יכול גם לשחק תפקיד ביצירת החלבונים עצמם ובהפעלת מספר
אנזימים.
* במשך שלושים שנה, הפיסיקאים החוקרים ת השמש חיפשו אחר
נוטרינוס של האלקטרון. המדובר בחלקיקים תת אטומיים שסברו כי הם
נפלטים מזרימות של האש הגרעינית של השמש. ביוני, גילה מצפה
בקנדה כי אכן יש נוטרינו כאלו במספר הצפוי, ואולם כמה מהם
משנים את “טעמם” מנוטרינו של האלקטרון לנוטרינו של המואון או
לטאו-נוטרינו.
* מיפוי הגנום האנושי והגנום של למעלה מ-60 בעלי חיים וצמחים.
הרצף של מבנה הגנום האנושי שעל סיום מיפויו הוכרז בשנת ,2000
אך הסתיים פורמלית בתחילת .2001 בנוסף, המדענים גילו את הרצפים
הגנטיים של סוגים רבים של חיידקים, לרבות האנטרקס, והם בדרך
לאיתור הגנום של הזבוב, החולדה, העכבר, דגי הזברה, כל חיות
המעבדה החשובות.
* חומרים מוליכי-על, שאינם מגלים התנגדות לזרימה חשמלית מגיעים
בהדרגה לטמפרטורת החדר. אפס התנגדות חשמלית היא אפשרית בחומרים
רבים, אך רק בטמטפרטורה נמוכה בהרבה מאפס מעלות. בינתיים
הצליחו המדענים להגיע למינוס 151 מעלות צלזיוס, בערך נקודת
הרתיחה של החנקן הנוזלי.
* תרופות ממוקדות לסרטן, החוסמים את פעולת האנזים הקרוי
,kinases המשחק תפקיד חשוב בייצור התאים הסרטניים.
* הבנה חדשה של הדרך שבה העצים ושאר הצמחים בולעים את דו-תחמוצת הפחמן שבאטמוספירה. החוקרים טוענים כי הבליעה בידי הצמחים מסלקת מהאוויר כשליש מכמות דו-תחמוצת הפחמן שנפלט משריפת דלקים וממקורות אחרים בארה”ב. המדענים גם מצאו כי בליעת דו-תחמוצת הפחמן בארה”ב תפחת במאה השנים הבאות כתוצאה מהשינויים הסביבתיים.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~314795542~~~191&SiteName=hayadan
