הבועה חוזרת: בשנות ה-80 זה היה “turbo” ו-“gen”, בשנות ה-90 “holo” ו-“cyber” ואחר כך פרץ (וקרס) מושג ה”דוט-קום”. כיום, האופנה האחרונה בשמותיהם של תאגידים היא בשילוב התחילית “ננו-“, עם ובלי קשר לעיסוק החברה
פטריק דיג'וסטו, סיינטיפיק אמריקן
בשנות ה-80 זה היה “turbo” ו-“gen”, ובשנות ה-90 “holo” ו-“cyber” . אין ספק שלפני כמה שנים זה היה “.com” עכשיו האופנה האחרונה בשמות תאגידים היא להצמיד את התחילית “ננו-“, כדי לקשר את החברה עם התחום המלהיב של הננוטכנולוגיה – גם אם אין כמעט קשר בינה לבין עולם הננו.
בננוטכנולוגיה מטפלים במולקולות שגודלן פחות מ-100 ננומטר. (ננומטר אחד הוא מיליארדית המטר; קוטרו של אטום מימן הוא בערך 0.1 ננומטר.) חברת “ביזנס קומיוניקיישן” מנורוולק שבקונטיקט החוקרת את תעשיית הננו מעריכה את שוויה ב-7.6 מיליארדי דולרים וקובעת שהיא צומחת בקצב מהיר פי שניים משוק הביוטכנולוגיה שבו היא מתחרה. הילת האופנתיות והכסף האופפת את תעשיית הננו עושה אותה למועדון שרבים משתוקקים להצטרף אליו – אם הם מוזמנים אליו ואם לא.
גם חברות שיש להן בקושי דריסת רגל בתחום, מאמצות בלהט את ההיבט הננוטכנולוגי שלהן. למשל, חברת U.S. Global Aerospace מספקת התקני בטיחות לכלי רכב אזרחיים וצבאיים. לאחר שפיתחה החברה דלת בטוחה לתא טייס שמשולבת בה טכנולוגיה של סיבי-ננו, היא הזדרזה לשנות את שמה ל-U.S. Global Nanospace – הצטמקות של 14 סדרי גודל.
חברות אחרות ניכסו לעצמן את תווית הננו אף על פי שאינן קשורות כלל לתחום. קחו למשל חברה מלאס וגאס שנקראה ב-2002 בשם MicroSignal. ב-2003 הם מיזערו את שמם והפכו להיות NanoSignal. בהודעה לעיתונות שהוציאה החברה נאמר ש”שינוי השם מייצג התעניינות גוברת בננוטכנולוגיה בעולם כולו.” העניין הוא ש- NanoSignalאינה עוסקת בננוטכנולוגיה – החברה מייצרת תוכנה לעיבוד הדמיות בתהודה מגנטית (MRI). החברה טוענת שהיא שיפרה את הרזולוציה של ההדמיות פי עשרה, אבל זה עדיין משאיר את מוצרי החברה ואת שירותיה בתחום מאיות המילימטר.
לחברת Nanogen מסאן דייגו, המייצרת שבבים של מערכים זעירים למחקר גנטי, יש שם המאגד בתוכו את תחומי הננו- והביוטכנולוגיה. אך בעוד שהקשר שלה לתחום הגנטי הוא קשר איתן, הכישורים הננוטכנולוגיים שלה מוטלים, במקרה הטוב, בספק: היא מייצרת מערך הקרוי NanoChip, המאפשר לערוך בדיקות גנטיות באתרים זעירים שגודלם 80 מיקרון (80,000 ננומטר), ושהמרחק ביניהם 200 מיקרון (200,000 ננומטרים) – גדלים שאינם בדיוק גדלים מולקולריים.
השם המדהים ביותר בחבורה שייך כנראה לחברת General Nanosystems ממיניאפוליס. יצרנית המחשבים האישיים הזאת מעולם לא טענה שיש לה קשר כלשהו לטיפול במולקולות – היא רק רצתה להיות מדליקה. הבעלים, חליד מחמוד, צוחק ומסביר ש”מיקרו” הייתה מילה מאוד פופולרית בתעשיית המחשבים בימים שבהם הקים את חברתו לפני שבע שנים. “בסך הכול החלטנו ללכת עוד צעד אחד קדימה. עליכם לזכור, איש לא דיבר אז על ננוטכנולוגיה אמיתית,” הוא אומר.
סטיב מנינג, מנהל “איגור אינטרנשיונל”, סוכנות למתן שמות לתאגידים מסן פרנסיסקו אומר שהדחף להיעשות ננו “הוא דחף שבא מכיוון וול סטריט. אנשים סבורים שחברות מדעיות חייבות שהתחום שבו הן עוסקות – גנטיקה, ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה – יופיע בשמן.” אבל החברות מסתכנות בכך שהן ילכו לאיבוד ברעש הכללי, אומרת לין פרקר שהייתה שותפה ב-1999 לכתיבת ספר בנושא מותגים. “מבחינה טכנית משמעות המילה ננו היא משהו קטן, אבל בדמיון הציבורי היא נעשתה גם מילה כללית שמייצגת את חזית ההיי-טק. המושג ננו משמש כמותג בעל ערך, והחברות האלה מנסות לנכס את הערך הזה לעצמן,” מסבירה פרקר. אבל הגישה הזאת עלולה גם להזיק, היא מזהירה, אם השם נראה יותר מדי כללי, או שהוא נשמע כמו שם של חברה אחרת, בית העסק לא יבלוט.
האם שפע השמות הכוללים את המילה ננו לחברות שאינן בתחום עלול להזיק לתעשייה? ג'וש וולפה, שותף בניהול חברת “לאקס קפיטל”, חברת הון סיכון בתחום הננוטכנולוגיה, אומר שייתכן שאופנת שמות-הננו אינה כה גרועה: “מתחזי-ננו הועילו בלא יודעין מפני שהם עוררו אצל המשקיעים את הצורך במסנני הגנה. הדבר מעודד בדיקה קפדנית כדי לברר אם חברה או אם הטכנולוגיה שהיא מפתחת הן אכן חדשות ואמיתיות.”
פורטל ננוטכנולוגיה באתר הידען
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~329392746~~~57&SiteName=hayadan
