נמצא הכוכב שגרם להתפוצצות הסופרנובה של טיכו בראהה

ריקוד מוות של שני כוכבים הוביל להתפרצות שנצפתה בכדור הארץ לפני 400 שנה * לצד הכוכב שהתפוצץ היה גם כוכב מלווה שתרם לו חומר. כעת התגלה אותו כוכב מלווה

אבי בליזובסקי

טיכו בראהה איבד את מרבית אפו בויכוח מתמטי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/tichosn021104.html

תצפיות על סופרנובה בת 400 שנה חשפו את הכוכב המלווה שגרם לפיצוץ. אסטרונומים מאמינים כי הכוכב איבד את החומר שלו לטובת ננס לבן וכשזה צבר מסה ונהיה לא יציב, התפוצץ ככדור אור ואנרגיה עצום.
הסופרנובה היתה בהירה דיה כדי להסב את תשומת ליבו של האסטרונום הדני טיכו בראהה, שתיעד את מיקומה ואת השינויים בבהירותה במאמר שנשא את השם De Nova et Nullius Aevi Memoria Prius Visa Stella, שניתן לתרגם כ “אודות כוכב חדש שטרם נראה עד כה”.
בראהה, שהתפרסם כשאיבד חלק מאפו בויכוח והחליף את החתיכה החסרה בתותב עשוי כסף, היה פריק של מדידות מדויקות. הודות לו, יכולים האסטרונומים המודרניים לסווג את הסופרנובה כסוג a1.
סופרנובות מסוג 1a הן כולן בעלות בהירות דומה. ההומוגניות השימושית הזו מאפשרת לנתח מה היה מרחקה באמצעות מדידת בהירותה הנראית לעין כאן בכדור הארץ.
כמו מרבית הסופרנובות, מוצאו של כוכב זה מהתפוצצות ננס לבן (כוכב קטן ויחסית קר) שצבר מסה נוספת באמצעות יניקת חומרים מכוכב אחר המקיף אותו, עד שהוא נהיה גדול [ומתפוצץ] והתפוצץ. בכל אופן איש אינו יודע איזה כוכב היה הכוכב המלווה – האם היה ענק, כוכב רגיל או אולי ננס אחר.

פילאר רויז-לאפונטה (Ruiz-Lapuente) מאוניברסיטת ברצלונה שבספרד, ביקש לדעת מהו הכוכב הזה ואסף צוות בינלאומי של אסטרונומים שבדקו את כל הכוכבים סביב איזור ההתפוצצות שבינתיים דעכה, כדי לאתר שם גוף בעל תכונות לא שגרתיות.

המלווה לשעבר היה עשוי להיזרק החוצה מהמערכת הכפולה ואף להיות מואץ עוד יותר [החוצה] בשל הסופרנובה, לפיכך החוקרים ידעו כי הוא עשוי להיות בעל מהירות גבוהה יותר משאר הכוכבים בסביבתו. בקצה טווח החיפוש הם מצאו כוכב מהיר קטן מהשמש שלנו. הכוכב החשוד זכה לכיני טיכו G במאמר שפורסם בגליון השבוע של כתב העת נייצ'ר.
“ישנה הצעה חזקה לפיה המלווה היה כוכב דומה לשמש שלנו” אומר חבר הצוות סטיפן סמארט Smartt מאוניברסיטת המלכה בבלפסט. הצעד הבא הוא לבצע מדידות כדי לדעת מהו ההרכב הכימי של הכוכב. אם זה אכן הכוכב המלווה, הוא צריך להכיל כמות גדולה של חומרים כבדים שנוצרו בהתפוצצות, כך שניתן לצפות לכמויות גדולות של ניקל וברזל.
ויליאם בלייר, אסטרופיסיקאי באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבלטימור, חקר את סופרנובת קפלר, שהפוצצה בערך באותה התקופה -ב-1604. הוא אמר כי תוצאותיו של רויז-לפונטה מוכיחות את התאוריה לפיה שני כוכבים בקשר זוגי הדוק הם החומרים הדרושים לייצור סופרנובה.
לפיכך, ברהאה ראה את ההתפוצצות לפני 400 שנה, וכעת מצאו רויז-לפנוטה ואנשי צוותו את הגורם – החצי השני של מערכת היחסים הקטלנית הזו בין שני הכוכבים. סמרט צנוע באשר לגילוי: “בעוד 400 שנה כולם עדיין יזכרו את טיכו אבל לא בטוח שמישהו יזכור אותנו.”
לידיעה בנייצ'ר
ידען אסטרופיסיקה 2 – כוכבים וגלקסיות

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~993117148~~~97&SiteName=hayadan