בדרך כלל זה לוקח שנים
לורנס אלטמן ניו יורק טיימס
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/sars111103.html
הניסויים הראשונים בבני אדם לבדיקת פעולתו של חיסון ניסיוני נגד סארס עשויים להתחיל כבר בינואר. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובכיר בשירותי הבריאות של ארה”ב הודיעו בשבוע שעבר כי מדענים השיגו התקדמות מהירה להפתיע בניסויים למניעת המחלה התוקפת את דרכי הנשימה.
ארגון הבריאות העולמי הביע אופטימיות לאחר שכינס 50 מומחים מ-15 מדינות לצורך סקירת פיתוחים מדעיים העשויים לשמש חיסונים נגד סארס. מדענים בקנדה, בסין, בארצות הברית ובמדינות אחרות החלו לפתח חיסונים ניסיוניים לאחר התפרצותה של מגיפת הסארס בתחילת השנה. “התקדמות יוצאת דופן הושגה בתוך זמן קצר מאוד”, אמרה ד”ר מארי-פול קיני, מנהלת המחלקה לחקר חיסונים בארגון הבריאות העולמי. לדבריה, לרוב נדרשים שנים, ואף עשורים, כדי לפתח חיסון חדש. קיני הוסיפה שקשה לנבא איזה צוות חוקרים יזריק לראשונה חיסון סארס ניסיוני לאדם ומתי, אם בכלל, ייצא חיסון כזה לשוק.
אין שום דרך לדעת אם הסארס יחזור, אבל אם מקרים חדשים יופיעו בחורף הקרוב, למחלה עדיין לא יהיה חיסון. אנשי רשויות בריאות, המתכוננים לאפשרות של מגיפה נוספת, מזהירים שכל שביכולתם לעשות הוא להפעיל את האמצעים שהתגלו כיעילים מוקדם יותר השנה: זיהוי ובידוד מהיר של חולים; איתור כל האנשים הנמצאים אתם בקשר; החזקתם של האחרונים בהסגר; חיוב עובדי בתי חולים ללבוש מסיכות, חלוקים וכפפות; ופרסום אזהרות לנוסעים ליעדים מסוימים.
עד היום לא פותח שום חיסון אנושי נגד נגיף ממשפחת קורונה, שאליה משתייך נגיף הסארס שזוהה לאחרונה. משרד החקלאות האמריקאי העניק רישיון ל-170 חיסונים נגד נגיפי קורונה בחמישה מינים של בעלי חיים: חתולים, בקר, כלבים, עופות וחזירים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, הניסיון שהצטבר עקב השימוש בחיסונים בבעלי חיים תרם רבות להתקדמות המהירה בפיתוח חיסונים ניסיוניים נגד סארס.
אחת הסיבות הרבות לאופטימיות טמונה במחקר של ד”ר בריאן מרפי ומדענים אחרים מהמכון הלאומי לחקר אלרגיות ומחלות מידבקות בארה”ב. הצוות של מרפי גילה שנגיף הסארס משתכפל בקנה הנשימה של עכברים, אולם הדבר אינו גורם לעכברים לחלות. לדברי מנהל המכון לחקר אלרגיות, ד”ר אנתוני פאוצ'י, מערכת החיסון של העכבר מפיקה נוגדנים המגינים על העכברים מפני הידבקות חוזרת.
ד”ר מרפי לא פיתח חיסון ניסיוני נגד סארס, אבל הנוגדנים שהוא גילה עשויים לספק אמת מידה חשובה לבדיקת יעילותם של חיסונים ניסיוניים. בעת פיתוח חיסון החוקרים מחסנים חיות מעבדה בפני גורם מחלה ולאחר מכן חושפים אותו בצורה מכוונת לאותו גורם כדי לבדוק עד כמה הוא מוגן.
אם מגיפת הסארס תחזור, ייתכן שמדענים יערכו ניסוי קליני לחיסון ניסיוני בנוהל חירום. אם הסארס לא יחזור, ויימצא חיסון ניסיוני בטוח המעודד הפקה של נוגדנים בבני אדם, שיקולים אתיים ימנעו הדבקה מכוונת של מקבל החיסון הניסיוני בנגיף הסארס. הסיבה לכך היא שיעור התמותה הגבוה מסארס – כ-%.11
לדברי פאוצ'י וקיני, במצב כזה ייתכן שמדענים ורשויות בריאות ישתמשו בקריטריון מיוחד. לפי קריטריון זה, כאשר רשויות בריאות אינן יכולות לחכות להתפרצות חדשה של מחלה כדי לבחון אמצעים חדשים למניעתה, ניתן לאשר שימוש בחיסון בשני תנאים. האחד – שהחיסון בטוח לשימוש בבני אדם. השני – שהוכח כי הוא מגן מפני הידבקות מכוונת בשני מינים של בעלי חיים (ומוטב שאחד המינים יהיה פרימאט).
