בדיקת ההרכב הגנטי של הנגיף העלתה שחיסון שיתבסס על הזן הראשוני ביותר – יהיה עדיף
ד'ר נח ברוש
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/aids110703.html
שני מחקרים העוסקים בהסטוריה של האיידס הופיעו בשבועות האחרונים בכתבי- עת מדעיים. באחד, שפורסם בשבועון “סיינס”, פורסם כי מקור הנגיף HIV, מחולל המחלה (האיידס האנושי) הוא בקופת שימפנזה, שנשכה או טרפה שני קופים אחרים – גונון לבן- אף ומנגבי אדום- כיפה – שכל אחד מהם נשא זן
אחר של נגיף הכשל- החיסוני- הקופי SIV(). אבל בגוף השימפנזה הטורפת, עברו שני הזנים שינוי גנטי (מוטציה), והפכו לזן קופי שלישי שעבר לבני- האדם – לאחר שקופת השימפנזה הנגועה, נשכה צייד במערב אפריקה, כנראה במועד כלשהו בין 1910 ל- 1950.
אבל כתב העת “ג'ורנל אוף וירולוג'י” העוסק בחקר הנגיפים, הציג עתה מסלול היסטורי של האיידס האנושי HIV() בארה”ב, על סמך מחקר גנטי בדם החולים – וביטל תיאוריה, שרווחה עד כה, לפיה המחלה הגיעה לארה”ב על- ידי דייל- אוויר שעבד בחברת התעופה הקנדית, והדביק בני- זוג הומוסקסואליים.
המחקר החדש מצביע על האפשרות שההדבקה התרחשה פעמים רבות ובמקומות שונים וגם בזמנים שונים ושהאיידס הגיע לארה”ב עם תיירים מהאיטי.
הדמיון שנמצא בין הזנים המודרניים של נגיף האיידס, לבין זניו הראשונים, מצביע על כך, שחיסון- כשיפותח – יהיה יעיל יותר אם יתבסס דווקא על הזן הראשוני של הנגיף. כלומר, זה שעבר מקופי השימפנזה לבני- אדם.
עדיין לא ברור אם תיאוריית הצייד שנפצע מבוססת דייה. יתכן בכלל שבני האדם הראשונים שחלו, נדבקו כשאכלו בשר ציד של קוף נגוע.
הזן הראשוני של הנגיף האנושי נקרא HIV- 1. הוא התפשט בכל העולם. תת- הזן הנפוץ ביותר בארה”ב הוא שונה: HIV- 1B. ואילו הזן HIV- 2, נפוץ במיוחד במערב אפריקה.
שיחזור המהלכים ההיסטוריים של המגפה ע”י HIV- 1B, נעשה באמצעות ניתוח גנטי של דם החולים, כולל דגימות שנאספו בשנות ה- 80, מהחולים הראשונים שזוהו.
ההרכב הגנטי של הנגיף שימש למחקר השוואתי. מבנה הוירוסים של ימינו הושווה עם זה של ה”עתיקים”. במחקר נבדק עד כמה מהר משתנה הוירוס – ואיך הוא התפשט. התוצאות שהושגו, מאששות השערה שהנגיף הגיע לארה”ב בשנת 1968 לערך (פלוס- מינוס שנה). דיווחים ראשונים על התפרצות המחלה היו ב- 1981 – ופרק הזמן הזה מתאים להנחה שתקופת הדגירה של הנגיף אצל הנשא, עד שהמחלה מתבטאת, היא כעשר שנים.
תוצר נוסף של המחקר: חישוב קצב ההדבקה. מסתבר שבשנים הראשונות של המגיפה, אוכלוסיית החולים הכפילהעצמה מדי שנה. בעשור אחד, מספר החולים גדל כמעט פי 10,000 (!). מתוך הנתונים שנאספו למחקר הזה, לא ניתן היה לגזור את קצב גידול ההדבקות מאמצע שנות ה80 ואילך. חשיבות המחקר היא בראשוניותו וגם בעובדה שהצביע על קירבתם הגדולה של סוגי האיידס המודרני, לאיידס ה”ראשוני”. הדבר עשוי לסייע למפתחי החיסונים נגד המחלה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~576001620~~~165&SiteName=hayadan
