ריכוז מקורות
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/columbia141.html
רוסיה ויפן, שתי שותפות בכירות בתחנת החלל הבינלאומית מבינות את הצורך לדחות את החזרה לטיסות המעבורת עד לראשית 2004. כך מסרו בכירים בנאס”א ביום שישי האחרון.
“הם לא עומדים לדחוף אותנו לקיר, הם מרגישים בנוח עם כל החלטה שנקבל, אמר מייקל קוסטלניק, מס' 2 בתוכנית המעבורות ותחנת החלל של נאס”א הוא הצביע על הסיבה לכך. “אין כרגע אף רכב אחר שיוכל להמשיך את הרכבת תחנת החלל”. אמר.
סוכנות החלל האמריקנית – נאס”א, פרסמה ביום שישי בערב דו”ח חדש, ובו היא מודיעה כי הצליחה לגלות מה גרם לאסון המעבורת קולומביה.
נאס”א, כינסה אמש (יום ו') מסיבת עיתונאים בה דיווחה על גילויים חדשים בחקירת אסון התרסקות מעבורת הקולומביה לפני למעלה משנה.
YNET מוסר כי מנהל שותף באגף טיסות החלל של נאס”א, האסטרונאוט לשעבר ביל רידי, סיפר במסיבת העיתונאים כי נאס”א למדה לאחרונה פרטים נוספים אודות האסון והסיבות שגרמו להתרחשותו.
כזכור, פיסת קצף בידוד העוטף את מיכל הדלק של המעבורת היא שגרמה לאסון, כשהתפרקה במהלך ההמראה ופגעה בכנף המעבורת. כעת נמסר כי הקצף היה ככל הנראה פגום: בועות אוויר דחוסות בתוך קצף הבידוד התגבשו לכדי סדק, שגרם לקריעת פיסת הבידוד במהלך ההמראה.
האוויר, שהיה לכוד בתוך קצף הבידוד, התפשט במהלך ההמראה בשל החום ויצר את הסדק. מכאן היתה הדרך קצרה ליצירת “פיצוץ” שקרע את פיסת הקצף ממיכל הדלק של המעבורת.
הפיסה שניתקה פגעה, כאמור, בכנף המעבורת, וגרמה לסדקים בשורש הכנף. בעת כניסת המעבורת לאטמוספירה חדרו גזים חמים דרך הסדקים, גרמו לאובדן יציבות המעבורת והביאו לשריפתה באטמוספירה.
רידי סיפר כי בשל התגליות האחרונות, שאושררו בניסויים, הגיעו בנאס”א למסקנה כי יש לערוך שיפורים בקצף הבידוד ולמנוע התרחשות אירוע דומה בעתיד. זו הסיבה שטיסת המעבורת הבאה, דיסקברי, נדחתה עד כה ולא תצא השנה, בניגוד לדיווחים קודמים.
לפי התחזיות של נאס”א – אם הכל יתנהל כשורה תצא טיסת המעבורת דיסקברי בחודש מארס 2005. אחריה תצא המעבורת אטלנטיס.
כעת זה רשמי: קצף הבידוד ניתק וגרם להתרסקות ה”קולומביה”
מאת יובל דרור, הארץ, וואלה!
נאס”א / חילוץ היה אפשרי
13 חודשים לאחר התרסקות מעבורת החלל “קולומביה”, הודיעה בסוף השבוע סוכנות החלל האמריקאית (נאס”א), כי התבררה סופית הסיבה שהובילה להתרסקות. בכך מסתיימת הבדיקה המדעית, שהחלה שעות לאחר ההתרסקות שבה נספו חברי הצוות, בהם הישראלי אילן רמון.
מנהל בכיר בתוכנית החלל, ויליאם רדי, אמר כי מהבדיקות עולה שהתקלה נבעה מבעיה בייצור הקצף שמבודד את מכלי הדלק. לדבריו, הדלק הנוזלי, שהטמפרטורה שלו נמוכה במיוחד, קירר את האוויר ליד הקצף והפך אותו לנוזלי. הנוזל נכנס לחללים זעירים בתוך הקצף (שלא היו אמורים להיות בו) או הצטבר לידו. כשהחללית שוגרה והחום גבר, הנוזל התפשט וגרם להעפת חתיכת קצף בגודל מזוודה.
בנאס”א סברו שקצף הבידוד “מתקלף” ונופל לצד המעבורת בזמן השיגור. אלא שבעת שיגור הקולומביה, הקצף לא התקלף אלא “נורה” במהירות עצומה לעבר הכנף השמאלית של המעבורת תוך שהוא פוער חור גדול בכנף. ניסויים שנעשו באמצע השנה שעברה הראו כי גודל החור עשוי להגיע לכ-60 ס”מ. מסיבה זו, נראה שפיסת הקצף שנותקה ממיכל הדלק 81 שניות לאחר השיגור פגעה בעוצמה בקצה המוביל של הכנף השמאלית וגרמה לחור – שבעת החזרה לאטמוספירה איפשר חדירת גז לוהט לגוף המעבורת. חדירת הגז הביאה לנפילת הכנף ולהתפרקות המעבורת.
רדי הסביר שלפני ההתרסקות הריצו מחשבי נאס”א כ-400 מודלים שמנסים לחזות כיצד הקצף מתנהג בעת השיגור, ואילו מאז ההתרסקות עסקו המחשבים בהרצת מיליוני מודלים שונים – המעניקים לסוכנות כלים טובים יותר להבנת הדרך שבה הקצף מתנהג בעת השיגור. לדבריו, עיצוב מחדש של מכלי הדלק ובדיקות קפדניות יותר באשר לתהליך ייצור הקצף, אמורים למנוע הישנות של תקלה כזו.
קולומביה היתה המעבורת הוותיקה ביותר בצי נאס”א. את טיסתה הראשונה ביצעה באפריל 1981. מאז ביצעה 27 טיסות.
ועדת החקירה החיצונית, שמונתה בעקבות התרסקות המעבורת, פירסמה באוגוסט 2003 דו”ח, שממנו עולה כי חברי הצוות נהרגו כמעט מיד: תא הצוות נהרס בתהליך שארך 24 שניות בלבד. סיבת המוות הוגדרה כ”טראומה חמורה ואובדן חמצן”.
בנאס”א עמלים על הכנסת שינויים נוספים הנגזרים מהמלצות ועדת החקירה, שמצאה שורת כשלים טכניים וניהוליים בסוכנות החלל. בין השאר קבעה הוועדה, כי “המנהיגות הלא יעילה של הארגון נכשלה בעמידה בהתחייבותה לעשות כל דבר אפשרי כדי להבטיח את שלום אנשי הצוות”. בשלב זה, נראה שהזמן שנדרש לביצוע השינויים יגרום לכך שלא ישוגרו השנה מעבורות – בניגוד לתוכניות. “דיסקברי” תהיה הראשונה לצאת לחלל, אך הדבר יקרה רק במארס 2005.
הוועדה לחקר ההתרסקות קבעה, כי לו היה מתברר ביום השביעי למשימה כי אכן יש פגיעה במעבורת, אפשר היה לחלץ בשלום את האסטרונאוטים על ידי שיגור מיידי של המעבורת “אטלנטיס”, העברת אנשי הצוות אליה ונטישת “קולומביה” בחלל.
סביר להניח שזו אחת הסיבות שהובילו את נאס”א להכין תוכנית חירום לתרחיש שבו יתגלה פעם נוספת, כי קיים חשש לפגיעה במעבורת. על פי התוכנית, המעבורת תתחבר לתחנת החלל הבינלאומית, שבה יוכלו האסטרונאוטים לשהות כשלושה חודשים, כשבמקביל תוכשר מעבורת אחרת שתצא למשימת חילוץ.
ידען אסון הקולומביה
נאס”א מקווה לעמוד בלוח הזמנים לשיגור המעבורת בספטמבר 2004
נאס”א דוחה את שיגור המעבורת לספטמבר-2004
אסון קולומביה – עדכונים אחרונים
הספר “ההתרסקות” מאת אבי בליזובסקי ויפה שיר-רז עוסק בהתרסקות הקולומביה
מבוא לדוח וועדת החקירה לאסון קולומביה (בעברית)
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~765749663~~~188&SiteName=hayadan
