תיאוריית המשחקים עשויה לסייע בשרטוט הסכמי הפסקת אש
פיליפ בול , נייצ'ר (תרגום: דיקלה אורן)
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/gametheory1.html
מדענית בתחום מדעי המדינה במכון סנטה פה בניו מקסיקו המציאה שיטה מתמטית, שעשויה לסייע למנהלי משא ומתן במלחמות אזרחים למצוא את הסכמי השלום היציבים ביותר.
אליזבת' ווד חישבה, כי הסכם יהיה חזק ובעל יותר סיכויים להחזיק מעמד, אם הוא ימצא את הדרך הטובה ביותר לטפל באינטרסים של שני הצדדים. אם לדוגמא, שני הפלגים הנאבקים מעונינים בשליטה על אזור מסוים שנוי במחלוקת, מנהלי המשא ומתן צריכים לחלק את השטח בדרך, שתהיה כמה שיותר לשביעות רצונם של שני הצדדים.
זה אינו מבטיח, כי אף אחד מהצדדים לא ינסה להילחם על השטח בתקווה לזכות ביותר, אך הם עשויים להחליט, שלחימה נוספת לא תשפר בצורה משמעותית את התוצאה הסופית.
ווד מקווה, כי השיטה שלה תוכל לספק מסגרת עבודה כללית לפתרון בעיות בנוגע לכוח, אדמה או משאבים אחרים בצורה הוגנת ונהירה. כרגע, המודל מטפל בקונפליקטים באופן מיוחד. היא מכירה בכך, שהמודל המתמטי שלה מציע דרך להשיג התקדמות, גם אם המשאבים השנויים במחלוקת אינם ניתנים לחלוקה ברורה.
כמה מהתפרצויות האלימות הנוראיות ביותר בשלהי המאה העשרים כללו מלחמת אזרחים, כגון רוואנדה, הבלקנים וקולומביה. פחות מאחת מתוך חמש מלחמות אזרחים מסתיימת בדרך של הסכם לאחר משא ומתן. כאשר כן מושג הסכם, הוא מוצא לפועל רק בכ-60% מהמקרים.
ווד טוענת, כי התנהגות צד נאבק תלויה באמונותיו לגבי הצד השני. אם צד אחד מעריך, שהצד השני ילחם במקום להגיע להסכם, הוא עשוי לעשות את אותו הדבר. ווד מציינת, שהדרך בה מחולקים המשאבים האמורים בהסכם שלום, מזין את האמונות הללו ועשוי לתת לכל צד השקפה חיובית יותר על הצד השני.
היא משתמשת בתיאוריית המשחקים, הכלי התיאורטי החביב על יועצי אסטרטגיה בתחומים הצבאי והפוליטי מאז שנות 1950, כדי לחשב כיצד ההסתברות של החלטת כל צד להילחם או להתפשר משתנה עם השתנות תנאי הסכם השלום. חישוב זה מאפשר לה למצוא את התנאים הטובים ביותר: אלה שמפיקים את ההסתברות הנמוכה ביותר להימשכות העוינות ושכל צד יחליט להיסוג מקיום ההסכם.
מהניתוח הזה ווד משרטטת רשימה אפשרית של מכשולים להסכם חזק ורשימה תואמת של פתרונות אפשריים. החשיבות של עשיית המשאבים ניתנים לחלוקה, לדוגמא, עשויה לגרור התמתנות בקרב צדדי המשא ומתן, שתעודד חלוקה ולא גישה של “הכל או לא כלום”.
אולם מספרים גרידא נלקחים בעירבון מוגבל בזירות מלוכלכות של מנהלי משא ומתן לשלום ממשיים. למרות שהמודל של ווד נראה מצוין, אומר המומחה למדיניות חוץ מייקל או'הנלון ממכון ברוקינגס בוושינגטון DC, “חישובים כמותיים בלבד לעולם אינם מספקים אנשי מדיניות כל כך.”
“אני חושד, שהמודל יותר מדי מופשט מכדי להיות ניתן לשימוש מעשי,” מודה ווד, שכעת מתכוונת לבחון כיצד ניתן ליישמו בעימותים אזרחיים ממשיים.
קישור לתקציר המאמר באתר אוניברסיטת סנטה פה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~716134957~~~133&SiteName=hayadan
