מתי והיכן בוייתו החמורים

ממצאים חדשים מערערים על הסברה הרווחת בנוגע למוצאם וזמן ביותם של החמורים, וקובעים כי החמור החולייתן הוא היחיד עד כה שבויית באפריקה

גלילאו

https://www.hayadan.org.il/galdonkey.html

שיטת “טביעת האצבעות הגנטית” שימשה באחרונה לקביעת המועד הראשון של ביות החמור (Equus asinus), ובתוך כך הופרכו תיאוריות מסורתיות ביחס לכך. על פי תוצאות המחקר החל ביות החמור מחמורים (פראים) אפריקאים, ומכאן, שמוצאם של החמורים הוא באפריקה ולא בארצות הלבנט או בתימן, כפי שסברו עד-כה. המחקר מצביע על היותו של החמור החולייתן היחיד עד-כה שבויית באפריקה. החמור מהווה מין-מפתח בתחום הביות, המעיד על עיתויה המשוער של התגבשותה הראשונית של תרבות בני-אנוש.

מפירות לבשר
תחילה, לפי התיאוריה המקובלת, עבר האדם הקדמון מאכילת פירות לאכילת בשר לאחר שהחל להתעמת עם טורפים באזורים הפתוחים שנוצרו ביבשת השחורה. לאחר מכן החל לבסס את תפריטו על אכילת בשר בקר, כבשים, עזים וחזירים, והעיתוי המשוער לכך 11,000 – 10,000 שנה לפני זמננו.

אולם רק מאוחר יותר, בערך לפני כ-5,000 שנה, החל האדם להשתמש בסוסים, בחמורים ובגמלים לנשיאת משאות, ותהליך זה האיץ את הסחר בעולם העתיק, אף שלא היה ברור היכן בדיוק הם בוייתו. לחמורים היתה חשיבות גדולה יותר מסוסים בהיותם קטנים יותר, יציבים יותר, וקלים יותר באחזקה וטיפול.

החל בתיעוד היגרוליפים
עד-כה תועדו החמורים בשימוש האדם לראשונה בהירוגליפים מצריים לפני כ-5,000 שנים, ורק מאוחר יותר הובאו עדויות על-כך ממסופוטמיה ואיראן. למרות זאת, לא ידעו עד עתה היכן ומתי בוית החמור. לפיתרון הבעיה התגייסו Albano Beja-Pereria וצוותו, מאוניברסיטת ג'וזף פורייה בעיר גרנובל שצרפת. הם ביקרו בלא פחות מ-52 מדינות, שבהן ליקטו דגימות חמורים מבוייתים וחמורי-בר או חמורים שהתפראו וקרוביהם, וזאת ביבשות אפריקה ואסיה.
השיטה המועדפת לאחרונה בקרב מדענים למחקרים מעין אלה היא בדיקת דנ”א מיטוכונדרי העובר מאם לצאצאיה. הסיבה לכך היא שדנ”א המיטוכונדריונים עובר שינויים מהירים יחסית במהלך הדורות, וכאמור – שדנ”א זה אינו “מתערבב” בצאצאים, אלא מקורו אימהי טהור.

אוכלוסיות המבוייתים
במחקר הנוכחי התגלו שתי אוכלוסיות נפרדות של חמורים מבוייתים. האחת התפתחה מתת המין של החמור הנוּבי והשניה קרובה לתת המין של החמור הסומלי, ואף שהחוקרים מודעים לכך שבדיקתם לא הקיפה בהכרח את כל טווח חמורי העולם, הם העלו השערה כי ביות החמורים אירע לפחות פעמיים: הביות הראשון של שני מיני החמורים האפריקאים שהוזכרו, שהתפצלו זה מזה לפני מאות אלפי שנים.

סטיב ג'ורדן (Jordan) מאוניברסיטת Buchnell שבפילדלפיה, שהיה חבר הצוות ואחד ממבצעי האנליזה החדשה, הודה כי קיימת אפשרות שאחד מאבותיו של החמור הנוכחי הוא “הפרא האסייאני למחצה” , וקרובו הקרוי בשפה המקומית קיאנג (E. kiang). לדעת חוקרים כמו ריצ'רד מדו (Meadow) מאוניברסיטת הרווארד בארה”ב, המחקר אמנם מצביע כי ביות החמורים החל באפריקה, אך לא מן הנמנע כי חמורים שמוצאם שונה, ונכחדו בינתיים, היו יכולים לרמז באותה מידה על ביות החמורים באזורנו או בתימן.

ידען האבולוציה – עליית האדם

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~912052492~~~51&SiteName=hayadan