לא מעט תעשיות בעולם, לא רק תעשיית התכשיטים זקוקה ליהלומים ומסיבה זאת יש דרישה לפתח את “הילום המושלם”: יותר יעיל לשימוש, יותר אמין מכל מה שקיים כיום.
צוות מחקר אוסטרלי ובראשו ד”ר פטריק רייכרט, פיזיקאי מאוניברסיטת מלבורן דיווח לכתב העת “סיינס” כי פיתח שיטה חדשה לזיהוי מימן לא נקי ביהלומים. כיסי המימן הזה ביהלום משפיעים על יעילותו ואמינותו של החומר הזה.
ביהלומים משתמשים במיגוון רחב מאד של ישומים החל מציפויים סופר-קשיחים ועד לציוד ריגש המזהה קרינה. עקב יציבותו הגבוהה של היהלום משתמשים בו גם בסביבות כל כימיקלים עתירי סיכון ובמכונות שמופעלות בתעשיית המוליכים למחצה. שלא לדבר על מכשירי חיתוך וגם במערכות רפואיות. אבל עקב כיסי המימן הלא מטוהר ביהלום שפוגעים באמינותו, נוצרת השפעה שלילית על ציוד אלקטרוני ואופטי.
הצוות האוסטרלי מצא איפוא דרך ראשונה מסוגה לאתר את המימן ביהלום והשימוש בה יאפשר להשיג איכות גבוהה יותר של מוצרים שעשויים מיהלומים ולפקח על יצורם. בשיטה שפותחה מפציצים את היהלום הגולמי בפרוטונים ומודדים את תוצאות ההפצצה הזאת. כאשר פרוטון פוגע בגרעין המימן, שגם הוא פרוטון, התגובה היא כמו בהתפזרות שחלה לאחר התנגשות של שני כדור ביליארד בזוית של 90 מעלות כל-אחד. אבל כך מאתרים וגם קובעים את כמות ואיכות המימן הנדרש לתעשיית האלקטרוניקה.
החוקרים הסבירו כי הופעת כיסי המימן הלא נקי ביהלום היא תוצאה מיצור זול של יהלומים לתעשייה וגם מרבצי אדים כימיים שמתהווים בתהליך היצור. זאת כאשר תערובת של גזים כולל מתאן ומימן מגיעים לטמפרטורות גבוהות ולחץ נמוך. אטומי פחמן מגז המתאן יוצרים את בסיס היהלום החדש ועל פני השטח שלו גדלים קשרי פחמן חופשיים, הכובלים את אטומי הפחמן החדשים. הקשרים החופשיים הללו הם הבעיה בהם הסכנה ליצירת הגרפיט במקום גביש היהלום. גז המימן בתערובת זאת מרופף את הקשרים הללו ומשבש את ההתגבשות הנדרשת.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~111324986~~~64&SiteName=hayadan
