מרס – חודש של כוכבים וליקוי חמה

אמיר ברנט, האגודה הישראלית לאסטרונומיה

ליקוי חלקי – התמונה בחסות אגף האסטרונומיה של אוניברסיטת פרינסטון

השנה מתרחשת חפיפה מקרית בין חודש מארס לחודש אתר. נוכל לקבל “טעימה” מהיקום. כוכבי לכת, חללית למאדים, מופעי הירח ולקינוח – ליקוי חמה!

(המשך ל”אם את רוצה זו רק המלצה לסרט קולנוע שמימי – המדריך לאירועי קיץ”)

מפתיע לגלות עד כמה שלוח השנה העברי גורם לבלבול בקרב צעירים ומבוגרים. הנה נפלה בידנו הזדמנות פז לראות במה הוא נבדל מהלוח הלועזי. חודש אדר מתחיל במולד הירח 1 במרץ ומסתיים במולד הבא – 29.5 ימים מאוחר יותר (את חצי היום מעגלים פעם ל29 ופעם ל30) כך למשך 12 חודשים ובסך הכל 355 ימים. 10 ימים פחות מהלוח הלועזי, לכן בשנה שעברה נוסף החודש אדר ב'.

לוח השנה הלועזי (הגרגוריאני) מבוסס על תנועת השמש בשמיים. במרץ כבר אפשר לשים לב שהימים התארכו – השמש זורחת יותר מוקדם ושוקעת יותר מאוחר. למעשה גם הנקודה הגבוהה ביותר שלה בשמיים עלתה מאז ה21 בדצמבר, הנה מגיע ה21 במרץ – יום השוויון של האביב. ביום זה, למעשה יומיים שלושה לפני או אחרי, משך הזמן שבו השמש מעל האופק (יום) שווה לזמן שבו היא מתחת לאופק (לילה). יום זה נחשב כיום הראשון של האביב.

אבל הירח לא סתם מתמלא ומתרוקן – כדאי מאד לצפות בו לאורך מספר ערבים, במיוחד בתחילת החודש ולקראת סופו – שימו לב לתנועתו בין הכוכבים. בתחילת אדר הירח יראה רק לאחר השקיעה, בכל יום למשך זמן רב יותר ולאחר שבועיים (פורים) יגיע למילואו. לפני סוף אדר יהיה ניתן לצפות בירח דווקא במשך שעות הבוקר. ב14 במרץ חדי העין יוכלו להבחין ב”ביס” קטן בירח – ליקוי לבנה חלקי, ה”ביס” הוא בעצם צילו של כדור הארץ. מה יהיה על הירח בסוף החודש? תצטרכו לקרוא בהמשך…

אבל מלבד השמש הירח ועוד כמה כוכבים יש לנו גם כוכבי לכת והם נותנים יופי של הופעה באדר/מרץ! כוכב חמה – איילת השחר (מרקורי) ימחיש אולי בצורה הטובה ביותר מה זה “כוכב לכת” – מי שיצליח לצפות בו ליד הירח בתחילת אדר, או אפילו כמה ימים לפני, יוכל לראותו אותו מתקרב מידי ערב אל האופק. בסוף החודש כדי לראות את חמה תצטרכו לקום לפני הזריחה, עד כדי כך תנועתו מהירה! ואם כבר קמתם כל כך מוקדם – אי אפשר לפספס את נוגה (ונוס) שב27 במרץ תהיה מאד קרובה לירח הנגרע.

השם “איילת השחר” מיוחס לעיתים לכוכב חמה, לנוגה ואף לאור שנראה לפני זריחת השמש, דבר מעניין הוא שבמסורת היהודית איילת השחר מיוחסת למלכה אסתר.

“איילת השחר” – המלכה אסתר?

מאדים שהיה קרוב מאד לכדור הארץ באוקטובר-נובמבר כבר התרחק – אבל במסכי המחשב הוא דווקא מתקרב! עוד לא סגרנו תאריך – אבל החברים בNASA מבטיחים שחללית חדשה בשם MRO אמורה להיכנס למסלול סביב למאדים במהלך החודש ה MRO היא מקפת שתצלם אותו ברזולוציה שעוד לא ראינו כמותה, למדענים זה טוב כי כך יהיה אפשר לגלות תשובות לשאלות מעניינות לגבי מאדים (האם יש מים מתחת לפני השטח?) וכמובן – למצוא שאלות נוספות – דבר חשוב לא פחות. לנו זה טוב כי נוכל לקבל תמונות מעניינות ויפות. כל זה כמובן בתקווה שהחללית תיכנס למסלול לפי התכנית .
עד להגעתה אפשר לעקוב אחריה כאן

החללית שוגרה ביולי 2005. היא אמורה להשתמש בחיכוך עם האטמוספרה של מאדים כדי להאט ולהיכנס למסלול – תמרון מסוכן שכבר גרם לחללית בשם המארס קליימט אורביטר (Mars Climate Orbiter) להתרסק על פני מאדים. הMRO היא אחת החלליות היקרות ביותר ששוגרו ע”י NASA בשנים האחרונות והיא היקרה ביותר ששוגרה למאדים אי פעם.

MRO – תפיסת אמן.

צדק (יופיטר) וארבעת ירחיו הגליליאניים זורח בשעות הלילה המאוחרות בתחילת החודש, אבל לקראת סופו יהיה ניתן לראות את צדק כבר בסביבות 22:00. צדק מעניין לא רק מבעד לטלסקופ, אפילו בעזרת משקפת שדה פשוטה (הגדלה של X8) אפשר לראות את התנועה של ארבעת הירחים שגילה גלילאו גליליי. אם נחזור קצת אחורה בזמן לשנת 1610, “שנת הפלאים” של גלילאו, כבר אז הוא השתמש בטלסקופ הפשוט שייצר כדי לעקוב אחר שינוי הצורה של נוגה ותנועת הירחים של צדק כדי להוכיח שהשמש לא מקיפה את כדור הארץ – אלא להפך. אך אנשי האינקוויזיציה לא אהבו את זה במיוחד.

כוכב הלכת צדק ואחד מארבעת ירחיו הגדולים (הגלליאנים) וצל הירח על פני
כוכב הלכת – כפי שצולם ממצפה הכוכבים בגבעתיים בינואר 2004

כמובן שאם יש לכם טלסקופ (ואפילו קטן) כדאי מאד להפנות אותו לעבר שבתאי כוכב הלכת בעל הטבעות.הוא נמצא במזרח לאחר השקיעה כבר, וזה מראה שחבל לפספס! בעין שבתאי נראה בצבע כתום צהבהב.

כוכב הלכת שבתאי – כפי שצולם ממצפה הכוכבים בגבעתיים בנובמבר 2003

אפשר לצאת ולהסתכל בשמיים לילה אחד או שניים, אבל מי שיעקוב לאורך זמן אחר כוכבי הלכת יוכל ממש לראות את תנועתם בינות כוכבי השבת (שהם שמשות רחוקות מאד, שאת חלקן מקיפים כוכבי לכת משלהן). במקרה של מרקורי – בתוך חודש תוכלו לראותו הופך מ”כוכב חמה” ל”איילת השחר” ואילו שבתאי נע כה לאט שרק לאורך חודשים תנועתו מורגשת.

ה29 במרץ – סוף חודש אדר הגיע אבל בדיוק לזה חיכינו! מי שטרח וצפה בתנועת הירח יוכל לראותו מסיים את ההקפה סביבנו כאשר הוא נכנס לקו המחבר בין כדור הארץ והשמש, באזורים מסוימים בכדור הארץ הירח אף יסתיר את השמש ויתרחש ליקוי חמה מלא. מי שיהיה במקומות כטורקיה, לוב ועוד מקומות נבחרים יוכל להתנסות בחוויה של “לילה באמצע היום” למשך 2-3 דקות. הירח יסתיר כליל את השמש והכוכבים יראו באמצע היום. למי שישאר בישראל צפוי מראה מרשים גם. אבל חשוב מאד להיזהר בצפיה בשמש – היא עלולה לעוור!

שוב, אסור!!! לצפות בשמש ללא עזרי הגנה (ולא, משקפי שמש/זכוכית מפוחמת/דיסקים/עטיפות ממתקים/משקפי רתכים מתחת למספר 14/משקפות/טלסקופים אינם מסוגלים להגן על העין). ממש כשם שלא תאירו לתוך העין עם עט לייזר מומלץ שלא לעשות זאת עם השמש שכן אורה חזק ומסוכן בהרבה. בליקוי ניתן לצפות בכמה אמצעים:
משקפיים לצפייה בשמש אשר חוסמות 99.99% מכלל האור הנראה.
באמצעות קאמרה אובסקורה- ניתן לקחת קופסת שימורים משושמת, בצידה השלם לנקב חור קטן ובצד השני לשים נייר פרגמנט ולצפות בהשתקפות.
להקרין את התמונה באמצעות משקפת אל דף נייר (לא אל העין!).
מומלץ מאד לצפות בצלליות של עלים בעת ליקוי חמה.
וכך, עם מעט סבלנות ומנה של שמיים חשוכים תוכלו “לחוש” את מערכת השמש, להכיר את מרכיביה (כוכבי לכת, ירחים) ולהתקרב לדורות רבים של בני האדם אשר ניסו להבין את התנועה המסתורית של גרמי השמיים מידע נוסף על מערכת השמש אפשר למצוא באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה www.astronomy.org.il .
. כמובן שזו רק הצצה קטנה וקצרה ליקום, אבל אולי, זו תחילתה של ידידות מופלאה.
בברכת שמיים חשוכים Clear sky, ואדר מעניין.

אתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה
ידען האסטרונומיה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~413307967~~~171&SiteName=hayadan