האמריקאים מדגישים: “פרויקט שאין לו קשר לפוליטיקה”, אבל הירדנים נזהרים: הקמת המרכז אינה צעד של נורמליזציה בין המדינות
יואב שטרן, הארץ, וואלה
טקס הנחת אבן הפינה למרכז החדש, אתמול. “ביקשו ממני לחתוך את גדר הגבול וזה מה שעשיתי. אני גם אחזיר אותה למקומה, מיד אחרי הטקס”, אמר תושב חצבה
תצלום: אלברטו דנקברג
אתמול הונחה אבן הפינה למרכז המדעי החדש שעתיד לקום בערבה, על גבול ירדן: “Bridging the rift – לגשר על הפער”. המרכז יקום סמוך למושב עין יהב, ליד אבן הגבול 99. חציו יהיה בשטח הישראלי וחציו בשטח הירדני, מעין אי אקס-טריטוריאלי על הגבול. את המטרייה האקדמית יעניקו אוניברסיטאות קורנל וסטנפורד האמריקאיות. “אנחנו בונים כאן מרכז מדעי שיעסוק במדעי החיים, וכאן תתחיל הבנייה של שורת מאגרי מידע מתקדמים”, הסביר נשיא קורנל, ג'ף לימן. “מה שיפה כאן זה שאנחנו מקימים פרוייקט שאין לו קשר לפוליטיקה”.
אך דבריו אינם מדויקים. לכולם ברור שהקמת מרכז מדעי שיארח סטודנטים ישראלים, ירדנים ואחרים בתקופה הנוכחית היא לא עניין של מה בכך. ניתן היה ללמוד זאת מדבריו של הנציג הירדני הבכיר בטקס, שר התכנון ד”ר באסם עוודאללה.
עוודאללה ממלא תפקיד כלכלי בכיר בירדן, זהה בחשיבותו לזה של שר האוצר. לפני כן שימש כיועצו הכלכלי של המלך עבדאללה. כשהתראיין בערבית, הדגיש עוודאללה שהקמת המרכז אינה צעד של נורמליזציה בין ישראל לירדן, מלה שמסעירה את האופוזיציה הירדנית: “באו לכאן גופים לא ממשלתיים ואוניברסיטאות אמריקאיות, וביקשו להקים מרכז מחקר מדעי. אנחנו תומכים בחקר הסביבה והמדבר וירדן, כמו שאר מדינות האזור, תפיק תועלת רבה ממחקרים בנושא”, אמר.
בנאומיו באנגלית, לעומת זאת, התייחס לעובדה שהקמת המרכז היא חלק מיחסי השלום בין המדינות: “תארו לכם מה ניתן היה לעשות אם המצב באזור היה טוב יותר”, אמר לעיתונאים ישראלים. בנאומו הרשמי הקפיד עוודאללה להסביר שלמרות הפרויקט המשותף, לירדן יש ביקורת על התנהגותה של ישראל: “אנחנו סבורים ששלום צריך לבוא לידי ביטוי בפרוייקטים של גישור ולא בהקמת חומות או גדרות”, אמר. “לילד הפלשתינאי צריכה להיות תקווה, כמו גם לילדים הישראלים והירדנים”.
הדוברים הישראלים הדגישו את העובדה שמדובר בפרויקט שיחזק את השלום באזור. “הדרך לבנות יחסים טובים בין המדינות היא להתחיל מלמטה, בהנחת אבן אחרי אבן”, אמר שר האוצר בנימין נתניהו, “וזה בדיוק מה שאנו עושים פה היום”.
נתניהו הסביר שהרבה יותר קל לממשלה לתמוך בפרויקט שמוביל יזם פרטי, כמו במקרה הנוכחי: מאחורי המיזם עומד איש העסקים הישראלי מניו יורק, מתי כוכבי. להקמת האתר נשכרו שירותיה של חברת אדריכלות מהגדולות בעולם, SOM. האדריכל האחראי הוא מוסטפא עבדאן, ממוצא טורקי. “אנחנו ניצור כאן אי של דו קיום”, הבטיח עבדאן. “מה שמסמל את זה הוא השטח העגול של המרכז המדעי”. בלב המרכז המדברי מתכנן עבדאן את “מגדל הידע”, שיתנשא לגובה רב.
בינתיים עומדים במקום רק שלושה עצי זית שאיציק מעוז, תושב חצבה הסמוכה, הספיק לרסס לפני הטקס בתרסיס מבריק. “הבאתי את העצים לקראת הטקס, ואני אקח אותם מפה בסופו”, סיפר מעוז. הוא מקווה שבמקום שהיום אין בו כלום חוץ מגדר גבול נמוכה, יקום מרכז מחקר מוצלח שיעניק תנופה לאזור. “מי יודע מה יהיה כאן בעוד חמש שנים. בינתיים ביקשו ממני לחתוך את גדר הגבול וזה מה שעשיתי. אני גם אחזיר אותה למקומה, מיד אחרי הטקס”, אמר.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~789473173~~~96&SiteName=hayadan
