סיקור מקיף

מערכת חדשה תגלה נפילת מטאורים בעוברם באטמוספירה

תוצר לוואי של מערכת ההגנה מפני ניסויים אטומיים – אפשרות מעקב אחר נפילת מטאורים גדולים.

אבי בליזובסקי

אם מישהו מעוניין לבצע בשקט בדיקה של נשק אטומי, בכל מקום בעולם, משרד האנרגיה האמריקני יידע על כך. כך יקרה בקרוב כאשר סלעים גדולים ינסו לחדור לכדור הארץ וישרדו את מערכת ההגנה הטבעית שלו.
הטכנולוגיה שתנטר את שני סוגי הסיכון היא פשוטה להפליא – קומץ מיקרופונים הממומקמים סביב ארה”ב יוכלו להאזין לרעידות אטמוספריות חלשות – תופעה המקיפה את כדורה ארץ בתדירות נמוכה מזו שאוזן האדם יכולה לשמוע.
מערכת דומה עומדת להיות מותקנת במקומות רבים בעולם במסגרת אכיפת הסדר למניעת ניסויים גרעיניים. מחקר חדש, שואל האם בכלל הטכנולוגיה הזו מתאימה רק למשימה זו, או גם למשימה האחרת של מעקב אחר חדירת מטאורים.
מערכות הגילוי הרגישות, המאתרות את הניסוי הגרעיני תוך שברירי שניה מרגע שגלי הלחץ מגיעים לכל מיקרופון, מאזינות מדי פעם גם לקולות של מטאורים החודרים לאטמופסירה ומייצרים גלים דומים.
ב-23 באפריל 2001, שמעו חוקרים מלוס אלמוס הדים של פיצוץ מעל האוקיאנוס השקט. לאחר השוואת הנתונים עם נתונים שנתקבלו מתחנות ניטור אחרות, הם הבינו שמקור הפיצוץ איננו בפצצה, אלא בעצם בגודל של מכונית קטנה הנשרף באטמופסירה ודוהר למטה.
העצם חדר לאטמוספירה כמה מאות קילומטרים מערבית לחלק הצפוני של חצי האי באחה קליפורניה. קרוב לודאי שאיש לא צפה בו, אך אין פירוש הדבר שהוא לא היה שם. ההתפוצצות היתה שוות ערך ל-6,000 טון TNT, כך אומרים Rod Whitaker and Doug ReVelle רוק וויטאקר ודאג רוויל, מדענים מלוס אלמוס.

ברגע שסלע חללי נכנס לאטמוספירה, הוא נקרא מטאור. ובהתאם לאנרגיה ולמהירות של המטאור, מעריכים המדענים כי קוטרו היה לפחות 3.5 מטרים.
השניים אומרים כי הוא יצר כדור אש בשמים הנראה לעין, תופעה שהמדענים מכנים bolide. אם מישהו ראה את המטאור הוא רצה מחזה שקט.” אומר רביל. “המטאור הזה היה אחד מחמשת המטאורים הבהירים ביותר שראיתי אי פעם.”
האירוע, ביחד עם אירוע דומה ב-25 באוגוסט 2000, אושר על ידי לווינים של משרד ההגנה האמריקני. וויטאקר ורביל אמרו כי הלווינים יכולים לזהות מאפיינים מגוונים בהתפוצצות מטאור ובפיצוץ אטומי. “פיצוץ אטומי ישאיר אחריו שובל של חומרים רדיואקטיבים, שאותם ניתן יהיה לזהות במכשירים המיועדים לכך.”
למעלה מעשרה מטאורים בסדר גודל של 2 מטר, נכנסים לאטמוספירה כל שנה. בדרך כלל הם אינם מגיעים לקרקע. כמה מהם מצליחים, וזה קורה אחת לכמה מאות שנים כך שהמדענים מעריכים שכמה כאלו גרמו למקרי מוות מקומיים ולהרס באיזור נחיתתם.
לפיכך, מדענים החוקרים אסטרואידים מעריכים את מאמצי ההאזנה של המימשל.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~327868517~~~56&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.