הדמיה של מולקולה. בסיס הנתונים יצור “אינטרנט לכימאים”
למרות שבעשור האחרון גדלו הוצאותיהן של חברות התרופות על מחקר ופיתוח פי שישה ויותר, ייצור הפרוזאק או הוויאגרה הבאים נשאר תהליך יקר, המבוסס ברובו על ניחוש מלומד. לפיתוח תרופה חדשה נדרשים בממוצע 15-10 שנות פיתוח וכ-500 מיליון דולר. כאן נכנסים לתמונה בארי ביונין והסטארט-אפ שלו, “לייבררייה”, שבסיסו בסן חוזה קליפורניה. “מטרתנו”, אומר ביונין, “ליצור כלי כדי שמדענים יוכלו לנבא איזה מולקולות יעבדו טוב, במקום
להשתמש בשיטות של ניסוי וטעייה”.
בסיס הנתונים המקוון של לייבררייה יכיל מעין “ספר בישול” פנימי, שיתאר
כיצד לבצע סינתזה של חומרים. ביונין, שסייע לפתח טכניקה לייצור המוני של מרכיבים הנקראת כימיה קומבינטורית, מתאר את לייבררייה כמעין “אינטרנט לכימאים”. במקום להכניס מלות חיפוש כדי למצוא מולקולות שיכולות להתקשר לחלבון נתון, יחפשו אותן מדענים על פי מבנה מולקולרי או מאפיינים כימיים. כמו מנוע חיפוש גנומי, המערכת תציע רשימה של המולקולות המתאימות ביותר, בהתבסס על ממצאים תיאורטיים ואמפיריים.
כמה מומחים מטילים ספק האם קיים מספיק מידע מולקולרי כדי לבנות את בסיס הנתונים הענק, אבל ביונין אומר שכבר קיימים סוגים רבים של תרופות שלגביהן יש ידע מספיק כדי להדריך כימאים במאמציהם. “בסופו של דבר נוכל לומר לחוקר תרופות, 'הנה המולקולה שאתה צריך לייצר, וזאת הדרך לייצר אותה'”, מבטיח ביונין.
כל הזכויות שמורות לעיתון “הארץ” 2001
עדכון – 24/04/2001
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~302809348~~~82&SiteName=hayadan
