סיקור מקיף

מנהל “מוזיאון היתושים” בהודו: אנו מכרה זהב לחוקרים

“מוזיאון היתושים” בהודו. מציג חרקים שאחראים למות מיליונים

בפינה נסתרת של “המכון הלאומי למחלות מדבקות” בהודו מצויים 100 אלף יתושים, עכברושים נגועים במחלות, טפילים, וציפורי בר הנגועות בדלקת מוח יפאנית. האוסף, הידוע בשם “מוזיאון היתושים”, הוא הוותיק והגדול מסוגו בדרום אסיה ובדרום-מזרח אסיה. הוא הוקם ב-1938 ועדיין משמש במאבק נגד התפרצויות של מגיפות קטלניות.

מדענים וחוקרים מרחבי העולם באים לכאן ללמוד את החרקים האלה, המתויגים ומקוטלגים בקפדנות כשהם מוצמדים בסיכות למגשי עץ מכוסים בזכוכית. רבים מחרקים אלה היו אחראים למותם של מיליונים ברחבי דרום ודרום-מזרח אסיה.

על אף שלמדינות רבות יש אוסף דומה, באוסף של ניו דלהי יש חלק מהדגימות הישנות בעולם, יחד עם מוזיאון הטבע בלונדון. “אנחנו גאים בחרקים שלנו”, אמר מנהל המוזיאון ו.ק.סאקסנה. “זהו מכרה זהב לחוקרים”.

המוזיאון הוא מקור מידע חיוני לפקידי ממשלה, השואפים לתכנן ולבצע פרויקטים של פיתוח באזורים שעדיין לא נחקרו. לפני שהם מתחילים בפרויקט כלשהו, מדעני הממשלה אוספים דגימות של יתושים מהאזור שנועד לפיתוח, ומשווים אותן לדוגמאות שבמוזיאון כדי לראות אם באזור החדש נמצאים יתושים הנושאים מלריה, קדחת דנגי ודלקת קרום המוח. במקביל, הם אוספים גם דגימות של מים, כדי לבדוק את סוגי החיידקים המצויים בהם. אם נמצא באזור יתוש נושא מחלות, הממשלה מוזהרת מפני הסכנה בהמשך הפרויקט.

המוזיאון הוא תזכורת למחלות שפגעו באזור, שנגרמו על ידי יתושים. בשנות ה-30 קטלה המלריה בהודו מיליון אנשים והדביקה עוד 75 מיליונים מדי שנה, אומר נאנד לאל קאלרה, מדען שעובד בשטח יותר משלושה עשורים ולפני כן ניהל את המוזיאון. המגיפה הקשה ביותר בהודו היתה ב-1918, כש-30 אלף אנשים מתו במחוז אמריצאר שבצפון המדינה. לאחרונה, בשנים 2003-1993, חלו 22 מיליון אנשים שמהם מתו כ-10,000.

מחלות חדשות המועברות על ידי יתושים, כגון דלקת המוח היפאנית וקדחת הדנגי, פגעו גם הן במדינה. בשנים 2004-1998 המיתה דלקת קרום המוח כמה מאות אנשים מדי שנה. ההתפרצות האחרונה אירעה השנה במדינת אוטאר פראדש המאוכלסת בצפיפות ויותר מ-900 אנשים, רובם ילדים, מתו במחלה. ב-1996 המיתה קדחת דנגי 423 אנשים בניו דלהי מתוך 10,250 שנדבקו בה. קדחת הדנגי ודלקת קרום המוח נגרמות על ידי נגיפים הנישאים על ידי יתושים, ואילו המלריה נגרמת על ידי טפיל זעיר בשם “פלאסמודיום” שארבעה זנים שלו מדביקים בני אדם. ה”פלאסמודיום” מנצל יתושים ובני אדם כדי להשלים את מחזור חייו. כשהוא נכנס לגוף האדם, הוא פולש לתאי דם אדומים כדי להתרבות, וגורם להם להתפוצץ.

“יתושים הם הרוצחים הגדולים ביותר בהודו”, אמר קאלרה. לדבריו, הבעיה היתה נפוצה יותר בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כשהודו נשלטה על ידי הבריטים והמחלה היתה חדשה.

לאחר מתן העצמאות להודו ב-1947, הותירו אחריהם הבריטים את בעיותיה הרבות, כולל המלריה. ב-50 השנים האחרונות נוהלה תוכנית שאפתנית לחיסולה, אך המדינה לא הצליחה להתגבר עליה. הממשלה ההודית מודה, כי התשתית הרפואית מצליחה לטפל רק ב-20% מהאוכלוסיה. כדי לשנות את המצב, הממשלה החדשה פתחה במבצע בריאות בעלות של מיליארד רופי לשנה הפיננסית, הנגמרת במארס 2006. במסגרת הפרויקט שואפים להקים מרכזי בריאות בכל מחוז.

“זה עלול להיות מאוחר מדי”, אומר קאלרה, “היתושים מסתגלים. יתוש המלריה שהיכרנו לפני 100 שנה היה שייך לזן אחד. לא ראינו אז את 5-4 הזנים הקיימים היום שהתפתחו מאותו יתוש”.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~311848675~~~37&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.