מה שיותר עמוק-יותר נגיש
אבי בליזובסקי
בתמונה: פרופ' דן בלומברג צילם: דני מכליס
חשיפת אוצרות טבע וממצאים ארכיאולוגיים הקבורים באדמה תתאפשר באמצעות מכ”ם סינתטי. כך נחשף במחקר חדש אשר נערך במעבדה לחישה מרחוק של המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון. בראש המחקר עומד פרופ' דן בלומברג, מאוניברסיטת בן-גוריון, בעל רקע בתחום המכ”ם הסינתטי מנאס”א, ושותפיו למחקר פרופ' יפתח בן אשר מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' וולנטיין פרוייליכר מאוניברסיטת בר-אילן. ממצאי המחקר פורסמו לקראת מושב חבר הנאמנים השנתי של אוניברסיטת בן-גוריון, המתכנס לישיבתו השנתית ב-28 במאי 2006.
עבודתם של בלומברג ושותפיו הובילה ליצירת מודל תיאורטי, לפיו בנו דגם פיסי של המכ”ם. לצורך המחקר, הניחו החוקרים פיסות אלומיניום מתחת לחולות הנגב, בעומקים שונים, התקינו את המכ”ם על גבי מטוס ששכרו ולאחר מכן סרקו את האזור בטיסה. תוצאות המחקר הובילו למסקנה שחישני המכ”ם אכן גילו את מיקומן של פיסות המתכת שהוסתרו.
“היכולת להבין מה מסתתר מתחת לפני הקרקע מרתקת מאוד, והיא מציבה בפני החוקרים אתגרים נוספים” אומר בלומברג “טכניקה זו תוכל לשמש לגילוי אתרים ארכיאולוגיים הקבורים מתחת לשכבות של חול, לזיהוי אזורים שקיימים בהם תנאים טובים לחקלאות, והיא גם תוכל ללמד אותנו על המתרחש מתחת לפני השטח של כוכבי לכת אחרים”.
“באמצעות המכ”ם ניתן לזהות כל עצם בעל תכונות חשמליות, שונות מהתכונות החשמליות של הסביבה. נדרשת ניגודיות חשמלית בין העצם לסביבה על מנת לאתר את החפץ הקבור”, אומר פרופ' בלומברג. למסקנות המחקר יש השלכה ישירה בעיקר בתחום החקלאי, הארכיאולוגי ומיפוי תשתיות, מים, חשמל, מיפוי קווי מתח תת קרקעיים, קרקעות, שדות מוקשים ועוד. כמו כן, ניתן יהיה לבצע מיפוי של עומק הריגוליט (החומר הלא מלוכד של האדמה בירח), כדי להבין את התהליכים, שיצרו את הנוף בירח ואת ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח ולמפות את תת-הקרקע הרדודה של המאדים.
מלבד זיהוי אתרים ארכיאולוגיים מבקש פרופ' בלומברג לזהות, בעבודתו, גם תבניות גיאולוגיות שונות. כיום, רוב הלוויינים עושים שימוש בגלי מיקרו שאורכי הגל שלהם קצרים יותר C-band, מפני שאלה מפיקים תמונות “חדות” יותר ודורשים אנטנות קטנות יותר. לעומתם, הקרינה של גלי P-band , חודרת טוב יותר לעומק ועל כן ישנה חשיבות רבה להוספת חיישנים הללו ללווינים על מנת ליצור תנאים אופטימליים לסריקת תת הקרקע.
בשלוש השנים האחרונות בלומברג ושותפיו עוסקים בשיפור היכולות למפות לחות קרקע בשדות חקלאיים בסביבות צחיחות באמצעות תמונות שיצולמו בגלי P-band וגלים באורך קצר יותר (C-band). יישום מעניין נוסף יאפשר זיהוי מוקשים, דבר אשר עשוי להציל חיים.
***מכ”ם סינתטי הנו מכ”ם שאינו מושפע מתנאי מזג האוויר. יכולותיו המופלאות של המכ”ם הסינתטי הוצגו בעת טיסתה של החללית האמריקנית מגלן לכוכב הלכת נגה. לעומת המצלמות האופטיות, גדולתו של המכ”ם הסינתטי היא ביכולתו למפות את פני הקרקע, כשהעננים אינם משפיעים עליו. המידע ששלח המכ”ם הסינתטי במגלן תורגם על ידי מחשב לתמונות ויזואליות וכך לראשונה נחשפו תוואי הקרקע של נגה כולל הרי געש, עמקים, רמות. המחקר מומן באמצעות משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~483278631~~~64&SiteName=hayadan
