המטוס שטס במהירות על קולית קורקע, כשההוצאות עלו בחשיבותן על המהירות.
הלן פירסון: תרגום דיקלה אורן (מתוך: nature science update)
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/concordesof.html
לעיתים הרעיונות המתוחכמים ביותר פשוט יותר מדי יקרים. טיול במהירות על-קולית, לדוגמא. ייתכן שמעריצים, שאינם יכולים להרשות לעצמם כרטיסים לטיסתו האחרונה של הקונקורד מחר, לעולם לא יזכו לשבור את מחסום מהירות הקול.
הקונקורד המצוחצח והלבן כשלג הוא פלא טכנולוגי: המטוס המסחרי היחיד, שטס במהירות על-קולית. במהירות שיוט של פי שניים ממהירות הקול – 2,170 קמ”ש, או מאך2 – הוא מקצץ את זמן הטיסה מלונדון לניו יורק משבע שעות לשלוש וחצי.
אך לקונקורד יש תאבון בלתי ניתן לסיפוק לדלק ותחזוקה; העלות של אלה כפתה על הצי לפרוש. מעט אנשים יכולים או מעוניינים להיפרד משבעת אלפים דולר לכרטיס טרנסאטלנטי, כשארבע מאות דולר יספיקו לקניית כרטיס מוזל, מסביר רוברט ואן דר לינן, אוצר המוזיאון האווירי הסמיתסוני הלאומי בוושינגטו הבירה, ארה”ב.
בהתמודדותה עם מצבה הכלכלי הלא מזהיר,חברת בריטיש איירוויז תטיס את הקונקורד בפעם האחרונה מנמל התעופה ג'ון פץ קנדי בניו יורק לנמה”ת הית'רו בלונדון ביום שישי העשרים וארבעה באוקטובר. אייר פראנס, שנאבקה לתקן את תדמיתו של הקונקורד לאחר התאונה הקטלנית בפריס בשנת 2000, הוציאה לפרישה את מטוסי הקונקורד שלה מוקדם יותר השנה. “הקונקורד הפך את העולם לקטן יותר, אך למספר מצומצם של אנשים” אומר ואן דר לינדן.
מאז טיסתו הראשונה ב-1969, הפכו הטיסות העל קוליות ונוטפות השמפנייה של הקונקורד לאמצעי התחבורה החביב על ידוענים. מפאת הפרש הזמנים, הטיסה בקונקורד איפשרה לנוסעים להגיע לארה”ב טרם המראתם מבריטניה מבחינת השעות.
אך הקונקורד הוא יותר ממטוס נאה לאנשים יפים. המטוס, שפותח בשנות השישים של המאה העשרים בידי מהנדסים מטעם ממשלות בריטניה וצרפת, עדיין מייצג את חוד הקצה בטכנולוגית אווירונאוטיקה.
במטוסים מסורתיים, לדוגמא, התנופה מעלה נוצרת בחלקה בעקבות העובדה שהאוויר זורם לאט יותר בתחתית הכנף מאשר בחלקה העליון, ובכך יוצר לחץ יותר גבוה בחלק התחתון של הכנף, שדוחף את הכנף מעלה. הקונקורד משתמש ב”המראת מערבולת” שנוצרת כאשר אוויר שפוגע בחלק העליון של הכנף, נזרק למערבולות לחץ נמוך.
כמו כן הקונקורד מתארך בכ-15-25 ס”מ במהלך הטיסה כתוצאה מהחום הצורב שנוצר מהחיכוך עם האוויר.
שאר הבעיות הנובעות מטיסה במהירות גבוהה באוויר, השאירו חברות אחרות נאבקות לפתח יורש לקונקורד. התגברות על גרר האוויר העצום גוזלת כטון דלק לנוסע, והתנפצות החלונות כתוצאה מהבום העל קולי, שמתרחש כשהמטוס עובר את מהירות הקול, עדיין מגבילים את טיסות הקונקורד לא לעבור מעל ערים מיושבות.
בואינג, לדוגמא, פסלה את הרעיון לפיתוח מטוס שיגיע כמעט למהירות הקול בשם “סוניק קרוזר” בשנות התשעים המאוחרות, לאחר שחברות התעופה טענו כי הוא לא יחזיר את עלותו. “עד שמשוואה זו לא תשתנה, אני לא חושב שתראו מטוס על-קולי” אומר טוד בלכר, דובר בואינג שמוצב בסיאטל, וושינגטון.
כשהקונקורד מחוץ לכלל פעולה, מומחים צופים שהעתיד של התעופה טמון במטוסים יעילים במיוחד בעלי מספר גבוה של מקומות ישיבה כגון המטוס בעל 550 מקומות הישיבה של חברת איירבאס “דבל דקר 380A” שימריא בשנת 2006. “זה הוא גל העתיד” אמר ואן דר לינדן.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~668545543~~~142&SiteName=hayadan
