כעת נקבע מסלולו המדויק של מטאוריט, שהתגלה בדרום גרמניה ביולי שעבר * כוכב האש “נוישוואנשטיין” צולם במצלמות המוצבות בעשר מתוך 30 התחנות של הרשת באוסטריה, צ'כיה, גרמניה וסלובקיה
כדור האש שצילמה רשת המצלמות, והסלע שנמצא
בענייני מטאוריטים, כמו בענייני אמנות, מקור היצירה חשוב מאוד. אלא שעל יצירותיהם של ואן גוך או פיקאסו, למשל, ידוע הרבה יותר מאשר על רוב המטאוריטים. מקורם בחלל, כמובן, אך מעבר לכך הידיעות מועטות.
כעת נקבע מסלולו המדויק של מטאוריט, שהתגלה בדרום גרמניה ביולי שעבר. הסלע, במשקל שני ק”ג, כונה “נוישוואנשטיין” על שם הטירה בבוואריה שלידה התגלה. מדובר בשריד של כדור אש שפילח את האטמוספירה במשך חמש שניות ותועד על ידי רשת מצלמות מעקב במרכז אירופה.
לדברי ד”ר פאוול ספורני, מתאם רשת כדורי האש האירופית ואסטרונום במכון האסטרונומי של אקדמיית המדעים של צ'כיה, זו הפעם הרביעית ביותר מ-40 שנה שבה נמצא מטאוריט לאחר שמצלמות מעקב תיעדו את כדור האש שיצר.
זאת ועוד: לדברי ספורני, מסלול ההקפה בחלל שממנו נפלט הסלע זהה למסלול של המטאוריט הראשון שהתגלה בדרך הזאת, ב-1959.
“העובדה הייחודית באמת היא שלשניים הללו אותו המסלול”, אמר ספורני. לדבריו, אין זה צירוף מקרים. השניים משתייכים ללא ספק לטבעת סלעים – ככל הנראה חלקיקים של אסטרואיד-אב אחד – החגה במסלול אליפטי מסביב לשמש, באזור כוכב הלכת צדק.
כוכב האש “נוישוואנשטיין” צולם במצלמות המוצבות בעשר מתוך 30 התחנות של הרשת באוסטריה, צ'כיה, גרמניה וסלובקיה. בכל תחנה מוצבת מצלמה קבועה עם עדשה רחבה מאוד, וצמצם מסתובב המאפשר לקבוע את המהירות המשתנה של המטאור בנקודות שונות, בעודו חולף בשמים. ספורני ועמיתיו לקחו את שבעת התצלומים הטובים ביותר והשתמשו בטריאנגולציה פשוטה (חישוב מיקום של עצם באמצעות מדידתו משלוש נקודות שונות) כדי לחשב את המסלול שבו נע כדור האש בתוך האטמוספירה.
הם קבעו שהמטאור הופיע לראשונה בגובה 92 אלף מטר, מצפון-מזרח לאינסברוק, אוסטריה, ונכנס לאטמוספירה בזווית של כמעט 50 מעלות. משם הוא נע למרחק של 80 ק”מ לכיוון צפון-מערב ונעלם בגובה של 17 אלף מטר. המהירות הראשונית שלו היתה 8 ק”מ לשנייה, ובמהלך הטיסה שלו באטמוספירה הוא האט ל-0.9 ק”מ לשנייה. הממצאים של החוקרים דווחו בגיליון הנוכחי של כתב העת “.”Nature
בהסתמך על המידע הזה קבעו החוקרים שמשקלו ההתחלתי של המטאוריט היה 290 ק”ג. הם חישבו גם את מסלול “הטיסה האפלה” של הסלע לאחר שהפסיק לבעור (משקלו בשלב זה היה כ-14 ק”ג). המטאוריט נמצא במרחק כמה מאות מטרים מהמקום שבו היה אמור לנחות על פי ניבויי החוקרים, שמניחים שחלקיקים נוספים פזורים באזור הנפילה.
ג'ק דראמונד, מדען במצפה הכוכבים של חיל האוויר האמריקאי בבסיס חיל האוויר קריטלנד באלבקרקי, אמר שהממצא מנוישוואנשטיין הוא הישג נדיר בתצפיות על כדורי אש. “במשך כ-45 שנה מנסות רשתות התצפית לעשות את זה”, אמר דראמונד. אף שרשתות אלה עקבו אחרי כדורי אש רבים – הרשת האירופית מתעדת 40 עד 50 עצמים כאלה בשנה – התברר שקשה מאוד לאתר את המטאוריטים שיצרו אותם, ושתי רשתות בצפון אמריקה פורקו בשל העדר מימון.
ניו יורק טיימס
המדריך לקוסמוס – לקסיקון דביר לאסטרונומיה ולאסטרופיסיקה – ג'ון גריבין באתר מיתוס
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~528523044~~~35&SiteName=hayadan
