מחשב רפא את עצמך

מערכות תוכנה לניהול עצמי, להגדרת תצורה ולריפוי והתאוששות
עצמית מתקלות יקבלו יותר ויותר משימות המבוצעות כיום על ידי
מפעילים אנושיים. השאלה היא עד כמה יהיו מנהלי המערכת מוכנים
למסור את תפקידיהם לידי המכונה.
Karyl scott, InformationWeek

כמה חבל שמחשבים אינם דומים יותר לבני אדם. כאשר אנחנו מתאמצים
&#;8211 ליבנו פועם מהר יותר. כאשר חם לנו &#;8211 אנחנו
מזיעים. אולם ב- 54 השנים מאז הציג המתמטיקאי הבריטי אלן
טורינג את רעיון הבינה המלאכותית, לא הצליחו מדני המחשבים לספק
משהו שיתקרב למחשב בעל מודעות עצמית ובעל כושר ריפוי עצמי.

השינוי יכול להיות קרוב ביותר. מדענים במעבדות בגופים עסקיים
וממשלתיים בונים מערכות שיבצעו באורח אוטומטי את המשימות
המוטלות כיום על מפעילי טכנולוגיות המידע האנושיים. החוקרים
ממעבדות יבמ עד משרד ההגנה האמריקאי מפתחים מערכות בעלות כושר
הסתגלות עצמי שיוכלו לנהל, לשקם ולאושש, להגן על עצמן, להגדיר
תצורה באורח דינאמי ולהתאים את עצמן לפעילות אופטימאלית
&#;8211 הכל ללא התערבות אנושית, ממש כשם שגופנו נלחם בזיהומים
חיצוניים מבלי שנקריש בכך. גם אם המטרה הסופית עודה רחוקה שנים
הלאה, הרי הדור הראשון של תוכנה מוכנה לפעילות עסקית המסוגלת
להתאוששות עצמית ולהתאמה עצמאית כבר מצוי עימנו.

הביולוגיה היא כאן יותר מאנולוגיה בלבד. החוקרים מחפשים השראה
בעולם הטבע, כדי לפתח טכנולוגיות הסתגלות גמישות מספיק על מנת
להתמודד עם המורכבות הגוברת של מערכות מחשוב ותוכנה המניעות את
העולם. טכנולוגיית התא החי או הסוציולוגיה של קהילות נמלים הן
דוגמאות מעולם הביולוגיה המספקות רעיונות חדשים לדרכים בהם
יכולות מערכות מחשב להתמקד ביעדים עסקיים מבלי שיידרשו מפעילים
המסבירים לשרתים כיצד לטפל בכל משימה.

“ככל שאנו מדברים עם יותר לקוחות, אנו שומעים את אותו פזמון”,
אומר גרג בורק, מנהל פרוייקט eLiza ביבמ. “הטכנולוגיה מורכבת
מדי, ומחלקות מחשבים וטכנולוגיות מידע מתקשות לעמוד בדרישות
התחזוקה של סביבה מרובת יצרנים ומרובת ארכיטקטורות”.

ביניים: יבמ &#;8211 אלגוריתמים בעלי יכולת ללימוד עצמי

צוות פרוייקט eLiza ביבמ מפתח חומרה, תוכנה ורשתות שיוכלו
להקצות משאבי מחשוב על פי דרישה, לשמור על נתונים ולהבטיח את
ביצועה הרצוף של הפעילות העסקית בכל מקרה של תקלה. תוצאות
ראשונות של מאמץ הפיתוח הזה כבר זמינות בשוק, דוגמת תוכנת
שירותי ניהול המחשוב לעסקים אלקטרוניים, המתאמים בין זמינות
משאבי טכנולוגיות המידע ובין הדרישות העסקיות המוגדרות מראש
&#;8211 הכל על מנת להבטיח כי רמות הביצועים הנדרשות יישמרו
בהקפדה.

אתגר מרכזי ביישום טכנולוגיית הניהול העצמי יהיה כיצד לשכנע את
המנהלים האנושיים להניח למערכות לפעול בעצמן. כמו בכל
טכנולוגיית אוטומציה חדשה אחרת, תהליך המעבר צפוי להיות קשה,
כאשר מנהלי מערכות מתאמצים להוכיח כי הם מסוגלים להביא
לאופטימיזציה טובה יותר של המשאבים מזו המוצעת ומבוצעת על ידי
המחשב עצמו.

יצרנים שונים מתחילים להציע דוגמאות ראשונות של תוכנה בעלת
כושר התאוששות וריפוי עצמי. כך למשל לגבי חלונות ,XP המחפשת
עדכונים באינטרנט. בעבר, ניסתה מיקרוסופט &#;8211 ולא בהצלחה
רבה &#;8211 להפוך את המערכות שלה קלות יותר לניהול. מיזם אותו
ניהלה החל משנת 1997 הוליד טענות של מנהלי מערכות מידע לפיהן
פונקציות הניהול המשופרות לכאורה גורמות לחוסר תאימות ולכשל
מערכות. מיקרוסופט הצליחה מעט יותר במערכות התאוששות עצמית
ששולבו בשרת ה- SQL שלה, החל מ- .1998 כיום, היא צופה כי
יידרשו 10-20 שנה עד להופעתן של מערכות הפעלה חדשות
וארכיטקטורה שתאפשר תיקון עצמי, ברמה הנדרשת לעולם העסקים.
“אימוץ מערכת שתנהל את עצמה ידרוש שלושה שלבים”, חוזה
קרייג מונדי, המנהל הטכנולוגי הראשי במיקרוסופט. “ראשית, יהיו
העדכונים האוטומטיים המקוונים של מערכת ההפעלה, כפי שהדבר נעשה
במערכת ההפעלה חלונות .XP השלב הבא יהיה מערכות IT מבוססות
מדיניות, שיהיו למעשה תוסף תוכנה לחומרה ולמערכות ההפעלה
הקיימות. תוספים אלה יבצעו קונפיגורציות אוטומטיות והטמעה של
תוכנות המבוססות על מדיניות ה-IT של הארגון”. לדברי מונדי, שני
השלבים הללו יתבצעו בשלוש השנים הקרובות, אבל ידרשו עוד 10-20
שנה ומערכות הפעלה בארכיטקטורות חדשות לחלוטין כדי להגיע
למערכות בעלות יכולת ריפוי עצמי. הנסיונות הלא כלים ליצור
מערכות כאלה נעשים כעת במעבדות ממשלתיות ופרטיות.

הטכנולוגיה שמאחורי פרוייקט eLiza ביבמ מפותחת על ידי צוות
מדעני מחשב, פיסיקאים ומתמטיקטים במעבדות שונות של החברה.
בעשור האחרון, פיתח הצוות הזה אלגוריתמים בעלי יכולת לימוד
עצמי המסוגלים לנתח ולקבוע האם מערכת מחשב תקינה &#;8211 או
שיש בה תקלה העלולה להוביל לאי-יציבות. האלגוריתם הזה יודע
לאבחן מתי יש להקצות מחדש משאב מחשוב כזה או אחר למשימה
מסויימת. טכנולוגיה זאת מיודמת במערכות ההפעלה MVS בסביבת
מחשוב מרכזית כברת משנת ,1994 והיא מבצעת אופטימיזציה של
תהליכים, מנהלת את תצורת המעבד המרכזי ופונקציות אחרות שהפכו
מורכבות מדי לניהול ידני-אנושי. עכשיו, חותרת יבמ לאתגר מימוש
הטכנולוגיות האלה גם בעולם המחשוב המבוזר, ובסביבה מרובת
מערכות הפעלה.

זה מקומה של תוכנת ניהול עומס העבודה בסביבת מחשוב הטרוגנית,
שפותחה על ידי יבמ, הנשנעת על האלגוריתם הלומד בעצמו של החברה
כדי לבצע אוטומטיזציה של חלק גדול ממשימות הגדרת התצורה, דוגמת
הקצאת משאבי המעבד המרכזי המבוצעת כיום על ידי אנשי טכנולוגיות
מידע. התוכנה מצלמת את מצב המערכת מדי 10 שניות על מנת לנטר את
השינוי בביצועים. היא נבחנת עתה על ידי לקוחות של יבמ בתחום
הביטוח והשירותים הפיננסיים, וגרסה ראשונה שלה תשולב במערכות
ההפעלה של יבמ לשרתים בהמשך השנה. המערכת צפויה להציע עזרה
נדרשת במיוחד: אפשר להגדיר כל שרת בכ- 500 דרכים שונות, ומנהל
המערכת זקוק לימים אם לא שבועות כדי למצוא את התצורה המתאימה
ביותר לסביבת הפעילות העסקית של החברה המשתמשת בשרת הזה.

המטרה לטווח הרחוק יותר היא לנהל לא רק את השרתים &#;8211 אלא
אל כל רכיבי תשתית המחשוב, החל ממערכות הפעלה ורשתות ועד
ליישומים ותוכנות תשתית. “אין כיום תוכנה אחרת המבצעת
קונפיגורציה אוטומטית”, אומרת דונה דילנברגר, חברה בכירה בצוות
המחקר של יבמ. “מפעילים אנושיים חייבים לכוונן כל יישום, על
מערכת הפעלה וכל ממשק בין חלקים שונים של המערכת”. מנהל עומס
העבודה של יבמ ישולב גם במוצרי תוכנה אחרים של החברה, ובכללם
חבילת ניהול המערכות של טיבולי.

ביניים: חזון למיחשוב אוטומטי
החזון ארוך הטווח של יבמ לגבי מיחשוב אוטמטי גדול עוד יותר:
מנהלים יגדירו יעדים עסקיים, ומחשבים יבצעו באורח אוטומטי את
פעילות טכנולוגיית המידע הנדרשות לעמידה ביעדים האלה. כך,
למשל, בסביבת מסחר פיננסית יוכל מנהל להחליט אלו תנועות חייבות
להיות מושלמות בתוך פחות משניה בודדת על מנת להבטיח שיעורי
רווחיות הולמים. כלים אוטומטיים דוגמת מנהל עומס העבודה של יבמ
יגדירו את תצורת המערכות הנדרשות לעמידה ביעדים האלה.

כאשר מדובר בנפחים גדולים, המאמץ לפתח טכנולוגיות של ריפוי
עצמי נעשה מורכב ביותר. ככל שמספר רב יותר של מכשירים ומערכות
מחוברים לאינטרנט, טכנולוגית הרשת חייבת להתמודד עם מורכבות
גבוהה ביותר. “אנחנו לא מדברים רק על גישה מיישום אחד למחשב
אישי או לשרת מקומי”, אומר המנהל הטכנולוגי הראשי של סאן, גרג
פאפאדופולוס. “אנחנו מדברים על מיליוני משתמשים הניגשים לשירות
באמצעות האינטרנט. לפיכך, שירותים אלה והרשת כולה צריכים להיות
יותר קשיחים מאשר התוכנות של היום. אין חלופה למערכות תשתית
המארגנות את עצמן”. הוא מסכם.

רכיבים יחידים במערכת עשויים להתקלקל, אבל מערכת ג'יני שפותחה
בידי סאן היא בעלת יכולת לאכן מחדש משאבים ורכיבים כדי שהמערכת
כולה תמשיך לרוץ. ג'יני מבוססת על הרעיון שכל דבר על הרשת הוא
כיום, או יהיה בקרוב &#;8211 שירות. בין אם מדובר בתוכנה או
בחומרה לכל שירות יהיה מנגנון גילוי. כאשר משאב שירות נופל,
הרשת מרפאה את עצמה באמצעות מניעת גישה לשירות הבעיתי משירותים
אחרים וממכשירים. סאן מכרה עד כה 80 אלף רשיונות לג'יני והיא
מותקנת ב-75 אתרים, לרבות המערכת המרפאת את עצמה של המפציץ 21
DD של הצי האמריקני.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~309912113~~~65&SiteName=hayadan