זה היה שבוע מרגש מאוד בעולם האינטליגנציה המלאכותית, שקיבלה דחיפה אדירה קדימה
נימרוד בן משה, תמרה טראובמן, הארץ
AI – אינטליגנציה מלאכותית, היא גם חלום וגם סיוט באותו הזמן. כולנו חולמים שיום אחד יהיה לנו משרת רובוטי שיבין בדיוק מה אנחנו אומרים לו וידע להזעיק עזרה לבדו במקרה הצורך. אבל בד בבד אנו מפחדים מאותה אינטליגנציה, בעיקר בגלל שאנו יודעים שזהו סוד הכוח שלנו, מה שמפריד בינינו לבין שאר היצורים על כדור הארץ. ובגלל כל הסרטים ששכנעו אותנו שהמחשבה הראשונה שתהיה למחשב תהיה משום מה “צריך להרוג את כל בני האדם”.
עדיין, מדענים בכל העולם עובדים במרץ על פיתוח האינטליגנציה המלאכותית ובשבוע האחרון נעשו שתי פריצות דרך מדהימות. הראשונה היא שפת תכנות חדשה הנקראת ISO 18629 (שם טוב ללהקה). שפת התכנות הזו מאפשרת למחשב “לדמיין” את התוצאות של מעשיו.
כאשר אנו נותנים למחשב פקודה, הוא מסוגל לחשב מראש מה יקרה כשהוא ישלים את הפקודה. זה מאפשר לנו לתת למחשב פקודה כמו “תארוז את המוצר, אבל רק אחרי שצבעת אותו”. ISO 18629 מאפשר למחשב “לדמיין” את עצמו אורז את המוצר ואז צובע אותו, או צובע את המוצר ואז אורז אותו. בסוף התהליך המחשב יכול להחליט לבד שהאפשרות השניה יותר מתאימה למטרות הכלליות של המפעל.
מחשבה קדימה ויכולת תכנון היא יכולת שנמצאת, ככל הידוע, רק אצל בני אדם ומספר מצומצם של קופי אדם. עכשיו, גם אצל מחשבים.
אבן נייר ומספריים
מאת תמרה טראובמן, הארץ
הם קוראים לו “הסוכן”, והוא מחשב שיודע לשחק אבן, נייר ומספריים. איש לא לימד אותו את כללי המשחק – הוא למד אותם בעצמו, באמצעות צפייה וחיקוי בני אדם.
“הסוכן” הוא מערכת ממוחשבת שפותחה במסגרת פרויקט CogVis באוניברסיטת לידס ביורקשיר, אנגליה. הוא “למד” לשחק במשחק הילדים הנודע באמצעות צפייה בבני אדם ששיחקו במשחק וחיפש דפוסים החוזרים על עצמם. בדרך זו, אומר ד”ר כריס נידהם, חבר בקבוצה שפיתחה את המערכת, הוא הסיק מה הם כללי המשחק.
אמנם מחשבים יודעים היום לשחק משחקים רבים, אפילו משחקים מתוחכמים כמו שח-מט. ואולם, מחשבים אלו פועלים לפי כללים קבועים שהוזנו לתוך המערכת על ידי מתכנת. הבעיה עם כל התוכנות האינטליגנטיות, לכאורה, היא שברגע שהן נתקלות במצב בלתי צפוי, שלא כלול במאגר המידע שלהן, הן אינן יודעות איך להגיב.
“המחשב לא תוכנת עם כללי המשחק”, אמר ד”ר נידהם בראיון ל”הארץ”, “במקום זה ציידנו אותו בכלים הנחוצים ללמידה”. את השאר הוא עשה לבד. תחילה צפה המחשב בסרט וידאו, שבו שיחקו שני אנשים באבן, נייר ומספריים עם קלפים שעליהם צוירו שלושת העצמים. השחקנים התבקשו להכריז בכל פעם איזו “יד” ניצחה.
פרסומתאחרי כמה סיבובים – לדברי ד”ר נידהם, “לא הרבה יותר זמן ממה שהיה לוקח לאדם” – הצליח המחשב להכריז בעצמו בצורה מדויקת מי הקלף המנצח ומי הקלף המפסיד. לדבריו, תוך עשר דקות בלבד אספה המערכת את הנתונים שהיו הנחוצים לה, ותוך דקות אחדות נוספות היא זיהתה נכונה את תוצאות המשחק.
“מערכת היכולה לצפות באירועים שהם חלק מתסריט בלתי מוכר, ללמוד ולהשתתף כפי שילד היה עושה, היא כמעט הגביע הקדוש של האינטליגנציה המלאכותית”, אמר ד”ר דרק מגי, חבר נוסף בקבוצת החוקרים מלידס, בהודעה רשמית שהם פירסמו. “ייתכן שעדיין לא השגנו את האתגר הזה, אבל בוודאי הלכנו כברת דרך קטנה לקראתו”.
נידהם לא מאמין שניתן לבנות מחשב שבאמת חושב. הוא גם לא מעוניין במחשב כזה. “יתכן שניתן לבנות רובוטים שייראה כאילו הם יכולים לחשוב”, אומר ד”ר נידהם, “אני חושב שביכולתנו לבנות רובוטים שיכולים ללמוד כיצד להתנהג – אבל לא רובוטים שממש חושבים”.
לדבריו, “אנחנו רוצים לבנות מכונות המתנהגות כנדרש. מכונות טובות בביצוע משימות לא מעניינות. אם נוכל ללמד מכונה לבצע משימה, כמו בקרה תעשייתית, אז לא נצטרך יותר לתכנת אותה – מה שעשוי להיות קשה ולגזול זמן רב”.
ידען תבונה מלאכותית
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~195198357~~~207&SiteName=hayadan
