מחר ג'נסיס חוזרת הביתה

ככה זה הולך להיות ב 8 לספטמבר. התמונה מתוך אימון המסוקים לתפיסת הקפסולה. נאס”א

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/gensis250804.html

הערה למי שנכנס לידיעה מקישורים חיצוניים: החללית התרסקה.
עדכון מיום האירוע בלינק זה

ג'נסיס חוזרת

דיקלה אורן
בשמונה בספטמבר כדור אש יפלח את שמי מערב ארצות הברית. זוהי ג'נסיס, שתחזיר דגימות שמש לכדור הארץ.

מטאורים הם יצורים בלתי צפויים. לעולם אינך יכול לדעת בדיוק מתי יופיע אחד בשמיים.

ביום רביעי השמונה בספטמבר, לעומת זאת, המצב יהיה שונה. בדיוק בשעה 8:52:46 a.m לפי שעון PDT (Pacific Daylight Time) צפונית מערבית לבנד, אורגון, ארצות הברית, יופיע בשמיים כדור אש: נקודת אור מלובנת ולוהטת, בהירה יותר מכוכב הלכת נוגה, תחצה את שמי הבוקר התכולים.

לא מדובר במטאור רגיל. זהו תא חללית, שהושלך על ידי חללית הג'נסיס (Genesis) של נאס”א. תא החללית חוזר לכדור הארץ עם דגימות יקרות מפז של השמש, ואנחנו יודעים בדיוק את מסלולו של ה”מטאור”.

כדור האש, הנע במהירות של 11 קמ' לשניה, יעבור את בנד ויחצה את אורגון המזרחית, בעודו הופך בוהק יותר כתוצאה מהמעבר בחלקים הצפופים יותר של האטמוספירה. בשעה 8:53:35 a.m PDT הוא יחצה את האזור הדרומי מערבי של איידהו, וכמה רגעים מאוחר יותר יעבור מעל צפון נבאדה, לא הרחק מהעיירה הקטנה אלקו. לבסוף, בשעה 8:54 a.m PDT, לאחר שהואט כמעט עד כדי עצירה על ידי המצנח של החללית, יעלם התא מעל יוטה.

צופים במרחק של עד 100 מייל (160 ק”מ) ממסלול הכניסה לאטמוספירה יוכלו לראות את התא זוהר “פי 10 עד 100 מנוגה,” אומר המומחה למטאורים פיטר ג'ניסקנס (Jenniskens) ממרכז המחקר איימס של נאס”א. לשם השוואה, זוהי בהירות המשתווה לזו של ירח בננה. ג'ניסקנס מצפה שכדור האש יגיע לשיא בהירותו (בהירות נראית 9-), כאשר יהיה מעל נבאדה.

לאלה הנמצאים בטווח ראייה, הוא ממליץ: “אלא אם אתם נמצאים ממש מתחת למסלול הכניסה לאטמוספירה, כדור האש יהיה נמוך בשמיים, אז שימו לב היטב לאופק. נסו להיעזר במשקפת כדי להגביר את הניגוד בין השמיים הכחולים הבהירים וכדור האש. בכל מקרה, אל תביטו בשמש.” אור שמש מרוכז יכול לגרום לעיוורון תמידי.

ג'ניסקנס יצפה בכניסה לאטמוספירה מהאוויר ביחד עם 20 מדענים אחרים בתוך מטוס ה-Air Force NKC-135. המטוס מצויד בסוללה של טלסקופים וספקטרומטרים, המביטים מבעד ל-20 חלונות, הפונים מעלה. בשנים עברו, ה-NKC-135 חקר את מטר המטאורים הליאונידים. הפעם, “אנו מתכננים לחקור את גל הדף החום בקדמת תא החללית,” מסביר ג'ניסקנס.

אסטרוביולוגים מביעים עניין בחזרתה של ג'נסיס, כיוון שאסטרואידים בגודל של סביבות המטר – במקרה גודלו של תא החללית ג'נסיס – פוגעים בכדור הארץ מספר פעמים בשנה ומביאים עמם חומרים אורגניים מהחלל לכוכב הלכת שלנו. האם שורדות המולקולות האלה את הכניסה לאטמוספירה? האם ביכולתן להגיב עם גזים באטמוספירה בסביבה הלוהטת של גל ההדף וליצור חומרים חדשים בעלי חשיבות ביולוגית?

“איננו יודעים,” הוא אומר. “תפיסת אסטרואיד אמיתי בזמן הכניסה לאטמוספירה אינה משימה קלה.” ג'נסיס היא הזדמנות נדירה של “מטאור לפי בקשתך”.

הצפייה בכניסה לאטמוספירה, מרגשת ופורייה ככל שתהיה, היא רק הקדמה לאירוע המרכזי.

לאחר שכדור האש יירגע, מצנח יפתח, ותא החללית יגלוש לו באיטיות לכיוון אזור הבדיקה והאימונים יוטה של חיל האוויר האמריקאי, הנמצא דרומית מערבית לסולט לייק סיטי.
שם יחכו לה מסוקים שינסו ללכוד אותה באוויר, ואת זה – בכתבה שמיד מתחת לפסקה זו – כתבתו של אריאל אייזנהולר

בנאס”א מחכים בכליון עיניים לאסוף את דגימות ג'נסיס

25/8/2004

בסיום דרמטי שמסמן את תחילתו של מחקר מדעי, החללית ג'נסיס (Genesis) של נאס”א אמורה לחלוף ליד כדוה”א ולהשליך קפסולת דגימה להחזרה, המלאה בחלקיקים מהשמש, אשר יכולים בסופו של דבר לספר לנו יותר על היווצרות מערכת השמש.

“משימת ג'נסיס – לתפוס חלק מהשמש ולהחזיר אותו לכדוה”א – היא בדיוק ברוח של נאס”א: משימה נועזת ומעוררת השראה אשר תורמת תרומה מהותית לידע המדעי,” אומר סטיבן ברודי (Steven Brody) מנהל בפועל של תכנית משימת ג'נסיס במפקדת נאס”א, וושינגטון. ב-8 לספטמבר, 2004 הדרמה תתבהר בשמי מרכז יוטה כאשר קפסולת הדגימה להחזרה של החללית תילכד באוויר ע”י מסוק. המפגש יתרחש במתחם המבחן והאימון של ח”א האמריקאי ביוטה, דרומית-מערבית לסולט לייק סיטי.

“איזה פרס תהיה ג'נסיס,” אומר החוקר הראשי של משימת ג'נסיס, ד”ר דון בארנט (Dr. Don Burnett) מהמכון לטכנולוגיה של קליפורניה, בפאסאדנה, קליפורניה. “החללית שלנו תיעדה כמעט 27 חודשים מעבר למסלול הירח, אוספת אטומים מהשמש. באמצעותם נוכל לקבוע ממה השמש מורכבת למטרות מדע פלנטארי, וכל זאת ברמת דיוק שלא נראתה כמותה עד היום.”

הפרס שבארנט וחבריו מצפים לו הן מדבקות בצורת משושה העשויות מסיליקון (צורן), זהב, ספיר, יהלום וחומרים אחרים ששימשו ככלא שמימי עבור הדגימות של חלקיקי רוח השמש. מדבקות אלו נחשפו לסביבת החלל העמוק למעלה מ-26 חודשים והן מאוחסנות היטב בקפסולת החזרה. אם הקפסולה תיפול כל הדרך למטה, חלק מהם עלול להיסדק או להישבר לגמרי מהמרכב שלהם. לכן יש את משימת הלכידה באוויר ע”י מסוקים, עם חברי צוות הכוללים אנשים שביצעו פעלולי מסוקים עבור הוליווד.
“החבר'ה האלה טסו בחלק מהסרטים הגדולים ביותר של הוליווד,” אומר דון סוויטנאם (Don Sweetnam) מנהל פרוייקט ג'נסיס במעבדות ההינע הסילוני של נאס”א בפאסאדנה, קליפורניה. “אבל הפעם קפסולת ג'נסיס תהיה הכוכב.”

קפסולת ג'נסיס – הנושאת את הדגימה המוחזרת הראשונה של הסוכנות מאז משימת הירח האחרונה של אפולו ב-1972, ואת דגימת החומר הראשונה שנאספה מעבר למסלול הירח – תיכנס לאטמוספירת כדוה”א בשעה 09:55 בבוקר, שעון ההר. 2 דק' ו-7 שנ' לאחר הכניסה לאטמוספירה, בעודה טסה עדיין במהירות על-קולית, תפרוס הקפסולה מצנח עוגן, וזאת בגובה של 33 ק”מ (108,000 רגל). 6 דק' לאחר מכן המצנח הראשי, בצורת כנף מטוס, ייפרס וזאת בגובה 6.1 ק”מ (20,000 רגל). למטה יחכו שני מסוקים, על צוותי ההטסה שלהם, מצפים להזדמנות שלהם ללכוד חתיכה מהשמש.
“כל מסוק יכיל צוות של שלושה אנשים,” אומר רוי האגארד (Roy Haggard), קצין הניהול הראשי של תאגיד “ורטיגו” ומנהל פעולות הטיסה של המסוק הראשי. “המסוק הראשי יפרוס מוט באורך 18 וחצי רגל (5.6 מטרים) ובקצהו מה שאפשר לתאר הכי טוב כקרס דייגים גדולה מאוד של עידן החלל. כאשר נבצע את הגישה אנו רוצים שמגלשי המסוק יהיו כ-8 רגל (2.4 מטרים) מעל המצנח בצורת הכנף. אם מכל סיבה שהיא ניסיון הלכידה לא יצליח, המסוק השני יהיה 1,000 רגל (304 מטרים) מאחורינו מתכונן לניסיון הגישה שלו. אנו מעריכים שיהיו לנו 5 הזדמנויות להשיג לכידה.”
המסוק שיצליח לבצע לכידה ישא את מיכל הדגימה לחדר נקי בשדה התעופה הצבאי מייקל שבמתקני הבחינה התת-קרקעיים דאגוואי ( Dugway ) של צבא ארה”ב, היכן שהמדענים מחכים לפרס הקוסמי שלהם. לאחר מכן הדגימות יועברו למעבדה מיוחדת במרכז החלל ג'ונסון של נאס”א ביוסטון, שם הן ישומרו ויבחנו ע”י מדענים בשנים הבאות.

“אני מבין שחלק גדול מהעניין הוא איך נחזיר את ג'נסיס,” מוסיף בארנט, “אבל בשבילי ההתרגשות תתחיל באמת כאשר מדענים מכל רחבי העולם יקבלו את הדגימות בשביל המחקר שלהם. זה יהיה משהו.”

המעבדה להינע סילוני (Jet Propulsion Laboratory – JPL), מחלקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה, מנהלת את משימת ג'נסיס עבור דירקטוריון משימות החלל של נאס”א בוושינגטון. מערכות החלל של לוקהיד מרטין, דנבר, פיתחו ומתפעלות את החללית. המעבדה הלאומית של לוס אלאמוס ומרכז החלל ג'ונסון של נאס”א תרמו לפיתוח מטען ההכנסה (חלק ממטען של מטוס או אנייה המכניס רווחים) של ג'נסיס ומרכז החלל ג'ונסון יפקח על סיוע וניתוח הדגימות וכן על הקצאת הדגימות.

עמוד הבית של ג'נסיס ומידע נוסף על המשימה באתר נאס”א
לידיעה באתר נאס”א
ידען השמש

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~927995255~~~12&SiteName=hayadan