ד''ר נח ברוש, מעריב
בשמורת טבע אחת במונוגוליה חיים כמה עשרות סוסי פרא מיוחדים במינם. הסוסים האלה, שכמעט נכחדו לגמרי, הם הסוסים היחידים שקיימים כיום שאינם צאצאים של הסוסים המבויתים המוכרים לנו. מחקר גנטי חדש התמקד בהם כדי לגלות מתי בדיוק ''נפרד'' הסוס המודרני מאבותיו הקדומים.
סוסי הפרא המונגוליים התגלו לעולם בסוף המאה ה-19 על-ידי הקולונל הפולני ניקולאי פז'וולסקי, שיצא למסע באזור. מאז הם מוכרים בשם ''סוסי פז'וולסקי''. אוכלוסיית הסוסים הללו צנחה מאז, ומעטים ממנה שרדו בגני חיות ובאחוזות פרטיות.
המחקר החדש, של מדענים שבדים ואמריקנים, התמקד בכרומוזום Y של סוסים, המופיע אצל זכרים בלבד. זאת, אחרי שמצאו שוני רב בדנ''א המיטוכונדרי (שמקורו באמהות בלבד) בין גזעים שונים. לעומת השונות הרבה בדנ''א מהמקור האמהי, התברר שהמטען הגנטי בכרומוזום וואי של 52 סוסים מאירופה ומאסיה – איננו שונה כלל. ההסבר לכך הוא שלאוכלוסיית הסוסים הנוכחית יש אמהות רבות ושונות, אבל כנראה מספר קטן יותר של אבות שונים. המסקנה של המדענים היתה שגם בעדרים של סוסי פרא יש זכר מנהיג שמפרה נקבות רבות. בסוסים המונגוליים מצאו המדענים שוני גדול גם בכרומוזום Y, עקב מוטציות שעבר לאורך עידנים רבים, מאז שהסוסים הקדומים נפרדו מאחיהם המודרניים.
המחקר הגנטי הראה שה''מרחק'' בינם לבין הסוסים המודרניים הוא של 120 אלף שנה לפחות – הרבה יותר ממועד הביות המוקדם ביותר האפשרי עבור הסוסים, שהחל לפני כ-10,000 שנה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~847347999~~~195&SiteName=hayadan
