המחקר מפריך את הסברה המקובלת כי פענוח הצלילים נעשה רק במוח. הגילוי יסייע בהתאמת מכשירי שמיעה לחרשים וצפוי להועיל בטיפול בבעיות דיבור ושפה אצל ילדים
הארץ, חדשות וואלה
המחקר אושש תוצאות מחקרים קודמים
קישור ישיר לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/earcharecters.html
האונה השמאלית במוח אחראית על עיבוד צלילי הדיבור, ואילו האונה הימנית מעבדת מוסיקה. התפקוד השונה הזה של האונות היה ידוע זה מכבר, ואולם המדענים התעלמו מהאפשרות שקידוד שונה של מידע אודיטורי שונה מתחיל כבר באוזניים. כעת מגלה מחקר חדש, שהתפרסם לפני כשבוע בכתב העת “Science”, כי כבר אצל תינוקות האוזן הימנית מגיבה יותר לצלילי הדיבור, ואילו השמאלית קשובה יותר לצלילי המוסיקה. הממצאים שוללים את הסברה המקובלת שלפיה פענוח הצלילים נעשה רק במוח, ועשויות להיות להם השלכות מרחיקות לכת על שיקום כבדי שמיעה ועל הטיפול בבעיות התפתחותיות של תינוקות, הקשורות לדיבור ולשפה.
“תמיד סברנו ששתי האוזניים עובדות בדיוק אותו דבר, ושאין הבדל ביניהן”, אמרה ל”ניו יורק טיימס” הד”ר איבון זינינגר, מרצה אורחת במחלקת ראש וצוואר ע”ש דייוויד גפן בבית הספר לרפואה באוניברסיטת UCLA. בדיוק את ההנחה הזו יצאו זינינגיר ושותפתה למחקר, הד”ר ברברה קוון-ווייסון, מרצה למדעי הדיבור והשמיעה באוניברסיטת אריזונה, לבדוק, על ידי בחינת עבודתם של “המגברים” שעל תאי השערה באוזן התיכונה.
“כשאנו שומעים צליל מסוים, תאים זעירים בתוך אוזנינו מתרחבים ומתכווצים כדי להגביר את עוצמת הצליל”, הסבירה זינינגר. “תאי השערה הופכים את הרעידות של גלי הקול למסרים עצביים ומעבירים אותם למוח, שמקודד את המידע. חלק מהגלים המוגברים האלו נפלט חזרה אל האוזן החיצונית”. הפליטה האוטו-אקוסטית הזו (OAE) מאפשרת לבדוק את תפקודה של האוזן, ושימש את החוקרות גם הפעם.
ילדים עם נזק באוזן ימין מפתחים יותר בעיות בביה”ס.במשך שש שנים נבדקו יותר מ-3,000 תינוקות מיד לאחר לידתם. החוקרות החדירו לאוזני התינוקות מכשיר שהשמיע קול מסוים ומיקרופונים זעירים, ובדקו את מידת ההגברה של הצליל (ה-OAE) באוזן הנבדקת. תחילה השמיעו לתינוקות צלילי נקישה, הדומים לדיבור אנושי, ואחר כך צלילי מוסיקה, ארוכים יותר. להפתעתן, האוזן השמאלית הגבירה יותר למוסיקה, והאוזן הימנית הגיבה יותר לצלילים מהירים וקטועים הנשמעים כמו דיבור. מדובר בהבחנה מקבילה אך הפוכה לזו שבאונות המוח – שכן המידע מכל צד של הגוף מועבר לאונה הנגדית של מוח. במלים אחרות, הסבירה זינינגר, “כבר מלידה האוזניים בנויות כך שיוכלו להבחין בין סוגי צלילים שונים ולשלוח אותם לצד המתאים של המוח להמשך העיבוד”.
ממצאי המחקר מתיישבים עם מחקרים קודמים, כמו זה שהראה כי ילדים הסובלים מנזק באוזנם הימנית נוטים לפתח יותר בעיות בבית הספר מילדים עם נזק באוזן השמאלית. לצד הסברים לממצאים קודמים, החוקרות מקוות שתוצאות המחקר יסייעו לטיפול גם בעתיד. “הממצאים האלו יכולים לסייע למנתחים בבחירת האוזן שבה מתקינים מכשירי שמיעה אצל אנשים שסובלים מחירשות מלאה ולהשפיע על האופן שבו מתכנתים את עזרי השמיעה”, הסבירה הד”ר קוון-ווייסון. “ניתן יהיה לעשות התאמה אישית של התוכנות במכשירי השמיעה כדי לספק את התנאים האידיאלים לשמיעת מוסיקה או לעיבוד דיבור”.
מבחינת החוקרות, השלב הבא הוא לחקור את העיבוד המקביל של המידע באוזניים ובמוח. או כפי שקוון-ווייסון משרטטת את המטרות: “האם האוזניים והמוח משתפים פעולה או פועלים באופן עצמאי כדי לעבד את הגירוי? כיצד התהליך הזה מושפע מאובדן שמיעה באוזן אחת בלבד? ומה ההבדל בין אובדן שמיעה באוזן ימין לבין אוזן שמאל?”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~956134393~~~174&SiteName=hayadan
