מהבחינה הזאת, 85 על 160 זה טוב

מחקר ישראלי מחזק את ההשערה שבני 70 ומעלה שיש להם לחץ דם גבוה מגלים יכולת קוגניטיווית טובה יותר מבני גילם בעלי לחץ דם שנחשב תקין

מרית סלוין

אין ויכוח על כך שלחץ דם שאינו גבוה טוב לבריאות. החברה המערבית נלחמת להורדת לחץ הדם באמצעים שונים, מתוך ידיעה שלחץ דם גבוה הוא גורם סיכון מרכזי למחלות לב וכלי דם, לאירועים מוחיים ולמחלות כליה. אבל על פי מחקר חדש של מדענים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ומבית החולים סורוקה, להורדה של לחץ הדם עלולות להיות השלכות שליליות. מתברר שאצל קשישים לחץ דם שנחשב תקין גורם לירידה ניכרת ביכולת הקוגניטיווית הפוגעת באיכות החיים.

במהלך שנות ה-90 נערכו מחקרים שבדקו את השפעות הטיפול ביתר לחץ דם על מבוגרים וקשישים. הממצא הבולט במחקרים הצביע על ירידה ניכרת בשכיחות של אירועים מוחיים ומחלות לב, שהביאה לירידה בתמותה במטופלים. ממצא אחר היה שירידה בלחץ הדם בגיל 70-50 מלווה גם בירידה במספר מקרי השיטיון (דמנציה). בהתבסס על ממצאים אלה הורידו רשויות הבריאות האמריקאיות בשנים האחרונות את ערכי לחץ הדם התקינים לכל הגילים אל מתחת ל-140/90.

אולם באותו זמן החל ויכוח שהתמקד בהשפעה של לחץ הדם על היכולת הקוגניטיווית. הטענה היתה שירידה בלחץ הדם מורידה את מהירות זרימת הדם במוח ולכן עלולה להגביר את הפגיעה הקוגניטיווית אצל מבוגרים וקשישים.

צוות חוקרים ישראלי – שכלל את פרופ' אסתר פרן מהיחידה ליתר לחץ דם בבית החולים סורוקה, פרופ' עפרה אנסון מבית הספר ע”ש רקנטי למדעי הבריאות וד”ר חיים ראובני מהמחלקה למדיניות הבריאות, מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון – החליט לבדוק את השאלה ביסודיות. “הרעיון לבדוק את הנושא עלה לפני כשמונה שנים, כשהתפרסמו המלצות של רשויות הבריאות בארה”ב להוריד את ערכי לחץ הדם הרצוי אצל קשישים מעל גיל 65. הסיבה לכך היו ממצאים שהראו שלחץ דם נמוך בגיל הזה מוריד את התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם, ומאירועים מוחיים. מחקרים אחרים, שהתמקדו בתפקודים קוגניוויים, הראו שלחץ דם גבוה בין גיל 50 ל-70 מגביר ככל הנראה את הסיכוי לשיטיון מאוחר יותר”, אומרת פרן. “אבל כשהתחלנו לבדוק את הספרות הרפואית מצאנו שהתוצאות אינן חד-משמעיות. לא היתה אף עבודה שבחנה ביסודיות את הקשר בין לחץ הדם לבין תפקודים קוגניטיוויים שונים אצל קשישים”.

הצוות ערך מחקר בקבוצה של 495 קשישים, גברים ונשים, שגילם הממוצע היה 77. צוות שכלל מראיין ואחות הגיע לביתו של כל אחד ממשתתפי המחקר. כל משתתף מילא שאלון ובו שאלות שבחנו את מצבו הרפואי והקוגניטיווי. כדי להעריך את המצב הקוגניטיווי בדקו החוקרים את הזיכרון לטווח הקצר והארוך, את הזיכרון הוויזואלי, את כושר הריכוז ואת שטף הדיבור. לאחר מכן נמדד לחץ הדם של המרואיין שלוש פעמים. לחץ דם מעל 140/90 הוגדר כלחץ דם גבוה.

הצוות חילק את הנשאלים לארבע קבוצות: אנשים בעלי ערכי לחץ דם תקינים; אנשים שערכי לחץ הדם שלהם היו תקינים לאחר טיפול תרופתי; אנשים בעלי ערכי לחץ דם גבוהים שלא קיבלו טיפול; ואנשים שלחץ הדם שלהם היה גבוה אף על פי שקיבלו טיפול. “בסיכום התוצאות ראינו קשר ישיר בין ערכי לחץ הדם ובין התפקוד הקוגניטיווי של הקשישים”, אומרת פרן. “הממצאים היו מפתיעים. הביצועים הקוגניטיוויים הגרועים ביותר היו דווקא בקבוצת הנבדקים בעלי ערכי לחץ הדם התקינים ובקבוצה שלחץ הדם שלה היה מבוקר ומאוזן על ידי תרופות. לעומת זאת, המטופלים שלא הגיבו לטיפול או שלא טופלו ולחץ הדם שלהם והגיע לערכים ממוצעים של 158/85, הראו את היכולות הקוגניטיוויות הטובות ביותר”.

“הממצאים האלה מעלים את האפשרות שלחץ דם נמוך אצל קשישים גורם לשיבושים ביכולת הקוגניטיווית. במלים אחרות: לחץ דם גבוה מגן למעשה על היכולת הקוגניטיווית אחרי גיל 70”, כותבים החוקרים במאמר שהתפרסם בחודש שעבר בכתב העת “Hypertention American Journal of”.

איך אפשר להסביר את הממצאים האלה? איך ייתכן שעד גיל 70 לחץ דם גבוה פוגע ביכולת הקוגניטיווית ומעלה את הסיכון לשיטיון ואילו אצל בני 70 ומעלה לחץ דם גבוה מונע הידרדרות קוגניטיווית? “אצל אנשים בגילאי 70-50, לחץ דם גבוה יכול לגרום לאוטמים קטנים במוח. האוטמים האלה אינם באים לידי ביטוי בהפרעות תחושתיות אבל הם עלולים לגרום לירידה באינטליגנציה ובזיכרון משום שהם פוגעים בקשרים האסוציאטיוויים במוח. לכן מומלץ בגילאים האלה להוריד את לחץ הדם”, מסבירה פרן.

“אצל קשישים בגילאי 70 ומעלה עדיין קיים הסיכון הזה, אבל ההשפעה שלו על היכולת האינטלקטואלית אינה מרכזית. הגורם המכריע מהבחינה הזאת הוא קצב אספקת הדם למוח. בגילאי 70 זרימת הדם אטית בשל המשקעים שמצטברים בכלי הדם. לחץ דם נמוך עלול להאיט את הזרימה עוד יותר ולגרום לכך שאזורים במוח לא יזכו לאספקת דם תקינה, מה שעלול לגרום למצב בלבולי ולעתים אף לשיטיון”.

אין עדיין מחקרים המתווים קו טיפולי ברור ומנחים רופאים כיצד לשקלל את ההשפעות השונות של הורדת לחץ דם אצל קשישים. “ברור לנו שמבחינת אירועים מוחיים ומחלות לב ההמלצה היא להוריד את לחץ הדם, אבל מבחינה קוגניטיווית מתברר שלחץ דם תקין ונמוך אצל קשישים עלול להזיק. זהו המחיר שאנחנו משלמים על הארכת החיים”.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~715471087~~~221&SiteName=hayadan