מדף הספרים הבקטריולוגי

במסגרת חוק חופש המידע האמריקאי הותרו לפרסום מאות מסמכים חסויים לשעבר מתוכנית הלוחמה הבקטריולוגית של ארה”ב, שפעלה בשנים, 1969-1943 כולל תוכניות להקמת בית חרושת לחיידקים. כעת, בעקבות התקפות הטרור על אמריקה, מנסה ממשל בוש למנוע את המשך הפצת המידע הקטלני

תצלום: ניו יורק טיימס
חיידק האנתרקס. במסמכים אמריקאיים הוא כונה בצופן N

חודשים לאחר שהחלה מלחמה מורחבת כנגד ביו-טרוריזם הממשל האמריקאי עדיין משחרר לפרסום מאות מסמכים שסווגו בזמנם כחשאיים, המסבירים כיצד להפוך חיידקים מסוכנים לנשק קטלני. תמורת 15 דולר יכול כל אחד לקנות דו”ח ששמו “הקפאה יבשה, צמצום לגודל חלקיקים ומילוי של פקטורים נבחרים של נשק בקטריולוגי”. הדו”ח משנת ,1952 בן 57 עמודים, כולל תוכניות לבית חרושת ניסויי לייצור חיידקים מיובשים בצורת אבקה, שיוכלו לחדור לריאותיהם של בני אדם.

במשך שנים כינו מומחים מסמכים כאלה “ספרי בישול לטרוריסטים” וגינו את פרסומם ברבים. עכשיו, בעקבות מתקפות הטרור על ארצות הברית, פועלים מדענים ומומחים צבאיים ביתר דחיפות כדי לוודא שדו”חות על כלי נשק כאלה נעולים היטב ושלא תתאפשר לציבור גישה אליהם. ד”ר ג'ון מרבורגר,

^^תרשים ממסמך אמריקאי סודי לשעבר מ-,1952 שעסק בכלי נשק ביולוגיים^^

היועץ לענייני מדע של הבית הלבן, אמר, כי ממשל בוש שוקל הטלת הגבלות כאלה. מומחים מזהירים, שאף על פי שמסמכים אלה הם בני עשרות שנים יש בהם מידע העלול לסייע לייצר את סוג אבקת האנתרקס המתוחכמת שהרגה חמישה בני אדם בארה”ב בחודשים האחרונים.

“זה חומר מפחיד”, אמר ריימונד זילינסקאס, מדען בכיר במכון מונטריי ללימודים בינלאומיים, ארגון פרטי החוקר דרכים להגנה מפני לוחמה בקטריולוגית. “יש ערימה שלמה של ספרות אי שם, שלמעשה היא ספר הדרכה”. דו”ח אחד שהשיג ד”ר זילינסקאס מהממשל נקרא “פיתוח ''N לשימוש התקפי בלוחמה ביולוגית”.
” “N היתה אות הצופן ל-,Bacillus anthracis חיידק האנתרקס. דו”ח אחר נקרא “יציבות של החומר הרעיל בוטולינום (Botulinum) במשקאות נפוצים”. חומר זה, הנגזר מחיידקים, הוא הרעיל ביותר הידוע למדע.

מסמכים מסוג זה נכתבו בשנים ,1969-1943 כשארצות הברית העסיקה צבא של מדענים ומהנדסים כדי לחקור, לפתח ולבנות מאגר של כלי נשק בקטריולוגיים. ואשינגטון הכריזה ב-1969 כי היא מוותרת על השימוש בלוחמה ביולוגית ופירקה את מאגר הנשק שפיתחה, אך הממשל שמר על המחקרים, המרשמים והתוכניות שעליהם התבססו כלי הנשק.

במשך השנים שוחררו לפרסום מאות מסמכים כאלה, במסגרת מאמץ לאפשר שקיפות של המנגנון הפנימי של הממשל. כיום סוכנויות פדרליות מוכרות את המסמכים כמעשה של שגרה להיסטוריונים ולחוקרים אחרים, בעיקר דרך האינטרנט והטלפון. דו”חות רגישים יותר, אך לא חסויים, זמינים דרך הדואר במסגרת חוק חופש המידע.

מבקרי מדיניות זו חוששים כעת, שמסמכי לוחמה בקטריולוגית עלולים, אם ייפלו לידיים הלא נכונות, לזרז את פיתוחם של כלי נשק המיועדים לשתק את ארצות הברית ולפגוע בה, והם רוצים שיינקטו אמצעי זהירות חדשים.

“אנחנו לא יכולים להשיג אותם בחזרה”, אמר זילינסקאס על המסמכים שכבר שוחררו לפרסום. “אבל אנחנו יכולים למנוע הדלפה נוספת של חומר מסוג זה לציבור”.

זמן קצר לפני התקפות הטרור על ארה”ב כתבו זילינסקאס וסת קארוס, מומחה לחיידקים באוניברסיטה להגנה לאומית של צבא ארצות הברית, דו”ח על ביו-טרוריזם, שקרא לקבוצת מומחים לבדוק את הספרות הישנה ולקבוע אילו דיווחים יש לסווג מחדש כחשאיים.

אבל בדיוק ההיפך נעשה כעת בפורט דטריק שבמרילנד, מקום משכנה של התוכנית הישנה של צבא ארה”ב לייצור נשק בקטריולוגי. לפני שנתיים, בתקופת ממשל ביל קלינטון, התבקש בסיס צבאי זה לבדוק איזה עוד דיווחים חשאיים ומסווגים אחרים יש לשחרר לפרסום. מאז מתקפות האנתרקס מגמה זו התהפכה. מומחה צבאי האחראי להערכת 3,500 מסמכים בפורט דטריק אמר, כי הוא מודאג לנוכח המסמכים שכבר זמינים לציבור וקרא להטלת מגבלות חדשות.

“הבעיה אינה הסרת החשאיות ושחרור לפרסום – הבעיה היא סיווג מחדש כחומר סודי”, אמר הרי דיינג'רפילד, שהיה רופא בפורט דטריק בתקופת תוכנית הלוחמה הביולוגית. כיום הוא עובד בעבור “הקורפורציה הבינלאומית ליישומים מדעיים”, קבלנית צבאית המנהלת את המחקר בפורט דטריק. “עיקר דאגתי היא מספר המסמכים הבלתי מסווגים שיש להגן עליהם מפני בקשות במסגרת חוק חופש המידע (FOIA). הם מאובטחים, אבל שום טובה לא צומחת מכך, אם אנשים יכולים לכתוב או לצלצל ולבקש לקבל אותם במסגרת החוק”.

דיינג'רפילד, קולונל בגמלאות של צבא ארה”ב, מכין דו”ח בנושא בעבור מייג'ור גנרל ג'ון פארקר, מפקד בסיס פורט דטריק. דיינג'רפילד אמר, כי הדו”ח יקרא לסיווג מחדש של יותר מ-200 דו”חות, שאותם תיאר כספרי הדרכה להפיכת חיידקים לכלי נשק. הבדיקה הראשונה שביצע בהם, אמר, “סימרה את שערי”.

אבל אלה התומכים בגישה ציבורית למידע ממשלתי מתייחסים בחשדנות למאמץ החדש הזה. ד”ר סטיוון אפטרגוד, מומחה לענייני חשאיות ב”פדרציית המדענים האמריקאים”, קבוצה פרטית בוואשינגטון, אמר, כי המגמה החדשה עלולה לקדם מדיניות גרועה. “אם מסמכים אלה מהווים איום יש לפקח עליהם ולהטיל עליהם בקרה, אם הדבר אפשרי”, אמר אפטרגוד. “אבל שימוש לרעה בכלי של סיווג מסמכים כחשאיים רווח בממשל, והסמכות לסווג מסמכים מחדש עלולה לחולל שמות”.

ד”ר רונלד אטלס, היו”ר הנבחר של “ההתאחדות האמריקאית למיקרוביולוגיה”, הארגון הגדול ביותר בעולם של אנשי מקצוע בתחום החיידקים, שמקום מושבו בוואשינגטון, ביטא גם הוא חששות כאלה. “ברגע שהמרצע יצא מהשק, האם באמת אפשר להכניס אותו אי פעם שוב?” שאל אטלס. וגם אם החשאיות החדשה אפשרית, אמר, יהיה זה נבון לגלות זהירות בהפעלתה. “איני חושב שספרי הדרכה לייצור נשק בקטריולוגי צריכים להסתובב בחוץ”, אמר. “אבל אם זה מידע שהוא בעל תכלית כפולה והוא יכול להגן על בריאות הציבור, יש לשחרר אותו לפרסום”.

מומחים אומרים, שכמה גורמים תרמו להסרת הסיווג המקורי של המסמכים. מאז סגירת תוכנית הלוחמה הבקטריולוגית של ארה”ב, ב-,1969 הלך ופחת מספר המדענים שיכלו לסייע להעריך ולקבוע לאיזה מסמכים אפשר לשנות את הסיווג ואיזה מסמכים עדיף שיישארו מסווגים. כתוצאה מכך, במרוצת השנים נשענו פקידים פדרליים יותר ויותר על צעדים אוטומטיים להסרת סיווג, המעודדים שחרור מסמכים לפרסום. המגמה הואצה לאחר המלחמה הקרה, ובמיוחד עם נטייתו של ממשל קלינטון לאפשר פרסום סודות של זרועות הממשל למיניהן, אמרו מומחים.

כיום, דו”חות על חיידקים שסיווגם הסודי הוסר על ידי פקידים צבאיים, זמינים לציבור באמצעות “מרכז המידע הטכני בנושאי ביטחון” בפורט בלבויר שבווירג'יניה. המרכז, שהוא המאגר הראשי של הפנטגון לנתונים מדעיים וטכניים ומנהל אתר אינטרנט מקיף המסייע לזהות מסמכים ישנים, מספק בין היתר שירותים לזרוע של משרד המסחר, המכונה “שירות המידע הטכני הארצי” בספרינגפילד וירג'יניה. זהו השירות שמכר לציבור הרחב את המסמך על בית החרושת הניסויי לייבוש חיידקים ועוד מסמכים רבים אחרים.
למשל, דו”ח מ- ,1958″מחקרי בדיקה וסינון עם וירוס וריולה”, המתאר מחקרים צבאיים לבדיקת פוטנציאל השימוש באבעבועות שחורות כנשק. זאת מחלה מידבקת ביותר, שאפילו ללא סיוע של מדענים הצליחה במרוצת הדורות להרוג אנשים רבים יותר מכל מחלה אחרת.

מומחים סבורים, שבעייתי, אם לא בלתי אפשרי, לסוכך על דו”חות שסיווגם כבר הוסר והם שוחררו לפרסום. אפטרגוד אמר, כי הצו הנשיאותי הנוכחי העוסק בעניינים אלה, שנחתם על ידי הנשיא קלינטון ב-,1995 אוסר על סיווגם מחדש של מסמכים כסודיים. אולם הוא הוסיף, שהסוכנויות הממשלתיות יכולות לנסות להגביל את החשיפה רק לאותם מסמכים שחוק חופש המידע מחייב לחשוף.

סטיוון גרפינקל, שפרש באחרונה, לאחר 21 שנים, מתפקידו כמנהל “משרד הפיקוח על אבטחת מידע” של הממשל, אמר כי הגנה על מסמכים שסיווגם הוסר על פי החוק הנוכחי “תהיה קשה מאוד”. בגלל קשיים אלה, הוסיף גרפינקל, ממשל בוש שוקל כעת להוציא צו נשיאותי שיתיר סיווג מחדש, הליך שהממשל איפשר בשנים 1995-1982 אך כיום הוא אסור על פי הצו של קלינטון.

מרבורגר, היועץ לענייני מדע בבית הלבן, אמר שהנושא נמצא תחת בדיקה של דרגים בכירים. הוא הוסיף, כי הוא מודאג מכך שטרוריסטים עלולים להשיג מהממשל עצמו מידע העלול להיות קטלני, אך קרא לגלות גישה זהירה לבעיה.

מומחים מסכימים, כי סיווג מחדש של מסמכים כחסויים עלול להיות פתרון יעיל למסמכים שסיווגם כבר הוסר אך הם עדיין לא הופצו לציבור הרחב, כמו כמה מסמכים בפורט דטריק. אך בעניין מסמכים שכבר פורסמו בציבור, הוסיף גרפינקל, סיווגם מחדש עלול להזיק יותר מאשר להועיל. “הוא עלול להבליט ולמשוך תשומת לב למידע, שלו היו מניחים לו – פחות אנשים היו שמים לב אליו”, אמר.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~315726023~~~41&SiteName=hayadan