לראשונה הוכח בבדיקה מוחית כי חוויות רגשיות שליליות עשויות להשפיע על מידת העמידות החיסונית של הגוף
מערכת וואלה!
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/goodfeeling.html
תצחקו. גם אם אין סיבהמחקר שנערך בארה”ב השווה את המערכת החיסונית של אנשים פסימיים ואופטימיים; התוצאות: בעלי המשקפיים הורודים בריאים יותר
מחקר עדכני, שפורסם בעיתון “האקדמיה הלאומית של המדעים”, קושר בין פעילות מוחית שלילית והיחלשות המערכת החיסונית. המדענים האמריקאים שערכו את המחקר ביססו את הטענות המוכרות, לפיהן מחשבות שליליות יכולות לעשות אתכם חולים.
מדענים ידעו זה מכבר שפסימיסטים – המדורגים כיותר רגישים לאירועים שליליים – הם בעלי פעילות רבה יותר באזור במוח הקרוי
“הקליפה הקדם מצחית הימנית”. פעילות ערה יותר בצידו השמאלי של חלק המוח קשורה לרגשות חיוביים.
בבי.בי.סי דווח כי ד”ר ריצ'ארד דייוידסון, שעמד בראש צוות המחקר, ערך ניסויים בקרב 52 בני אדם, בגילאי 57-60. כל אחד מהם התבקש להיזכר באירוע אחד שגרם לו להרגיש מאוד שמח, ובאחד שגרם לו להרגיש עצוב, מפוחד או כעוס. הפעילות האלקטרונית במוחם של המתנדבים נמדדה, במטרה לבדוק איזה חלק מהמוח פעיל יותר.
“לרגשות תפקיד חשוב בוויסות מערכות הגוף”
פרסומתבשלב הבא קיבל כל מתנדב תרכיב חיסון נגד שפעת. התרכיב גורם לתגובה חיסונית שאמורה לסייע לגוף לטפל בזיהום דלקתי, אם מתפתח כזה. במשך שישה חודשים נמדדו הרמות של הנוגדים בגוף של כל אחד מהמתנדבים – כדי לבדוק את ההצלחה של החיסון.
התוצאות הוכיחו את מה שכבר היה ידוע – אלה שאצלם נרשמה פעילות ערה בצידו הימני של המוח – היו בעלי מערכת החיסון הגרועה ביותר. בקרב אלו שאצלם נרשמה פעילות בצידו השמאלי של המוח – הקשור לרגשות שמחים – התקבלו תוצאות חיוביות, שהראו על מערכת חיסונית חזקה ויציבה. ד”ר דייוידסון סיכם את הממצאים, ואמר כי “לרגשות יש תפקיד חשוב בוויסות מערכות הגוף שמשפיעות על בריאותנו”.
מי שהפעילה יותר את האזור הקשור לרגשות שליליים, פיתחה פחות נוגדנים לשפעת
אריקה גוד
דעה מקובלת היא שמתח ודיכאון שוחקים את יכולתו הטבעית של הגוף להיאבק במחלות. אך חוקרים רבים ממשיכים להטיל ספק בכך שלנפש עשויה להיות השפעה ישירה כל כך על מערכת החיסון.
בשנים האחרונות, עם זאת, הצטברו עדויות לכך שהפסיכולוגיה אכן יכולה להשפיע על הביולוגיה. במחקרים נמצא, למשל, שלאנשים הלוקים בדיכאון יש סיכוי גבוה יותר ללקות במחלות לב ובמחלות אחרות. במחקר אחר נמצא שפצעים מגלידים לאט יותר אצל נשים המטפלות בחולי אלצהיימר מאשר אצל נשים שאינן שרויות במתח כזה. נמצא גם שאנשים השרויים במתח נוטים יותר להצטנן ולחלות בשפעת, ולהפגין תסמינים חמורים יותר לאחר שחלו.
כעת, מחקר חדש מוסיף עוד פיסה לפאזל. חוקרים באוניברסיטת ויסקונסין דיווחו אתמול כי נראה שהפעלת אזורים במוח הקשורים לרגשות שליליים מחלישה את התגובה של נבדקים לחיסון לשפעת. “זו הפעם הראשונה שנבדקה ישירות המעורבות של המוח”, אמר ד”ר ריצ'ארד דייווידסון, מנהל המעבדה לחקר ההיבטים הרגשיים של המוח ומחבר בכיר של המחקר, שהתפרסם בכתב העת Sciences .”National Academy of “Proceeding of The
במהלך משימה שבה חוו הנבדקים רגשות שליליים, פעילות חשמלית מוגברת בצד הימני של קליפת המוח הפרה-פרונטלית ניבאה תגובה חיסונית חלשה יותר כעבור שישה חודשים (התגובה החיסונית נמדדה על פי רמת הנוגדנים שפיתחו הנבדקים בתגובה לזריקת החיסון לשפעת).
במחקרים קודמים מצאו דייווידסון ועמיתיו שאזורים בקליפת המוח הפרה-פרונטלית הימנית פעילים בעת תגובות רגשיות הקשורות לכעס, פחד ועצבות. נראה שהקליפה הפרה-פרונטלית השמאלית מעורבת יותר ברגשות חיוביים, כגון תחושת התלהבות ומרץ.
ד”ר ג'ניס קיקולט-גלייזר, פרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת אוהיו ומומחית לסוגיית הקשר בין מתח למערכת החיסון, אמרה שהמחקר החדש “נמנה עם העדויות הטובות ביותר שראינו עד כה”. במחקר התבקשו 52 נשים בין הגילים 57 ל-60 לחשוב ולכתוב על אירועים חיוביים מאוד ושליליים מאוד בחייהן. הנבדקות הן משתתפות במחקר ארוך טווח על אנשים שסיימו בית ספר תיכון ב-.1957
בשלב אחד של הניסוי התבקשו הנשים להשקיע דקה בהיזכרות בחוויה של “אושר או שמחה אדירה – הרגע הטוב ביותר או החוויה הטובה ביותר בחייהן”, ואחר כך להשקיע חמש דקות בכתיבה על החוויה הזאת. הנבדקות עשו את אותו הדבר לגבי אירוע שעורר “עצב, פחד או כעס עמוק – הרגע או החוויה הקשים ביותר בחייהן”.
הפעילות החשמלית בקליפת המוח הפרה-פרונטלית – אזור שהוכח כבעל מעורבות מרכזית ברגש – נרשמה על ידי מכשיר EEG בשעה שהנשים חשבו על החוויות ואחרי שסיימו לכתוב. לאחר מכן קיבלו המשתתפות חיסון נגד שפעת. כעבור שישה חודשים גילו החוקרים שבנבדקות שהפגינו את מרב הפעילות בקליפת המוח הפרה-פרונטלית הימנית נמצאה גם רמת הנוגדנים הנמוכה ביותר.
דייווידסון אמר שלא ברור אילו גורמים אחראים להבדלים בפעילות המוחית ובתגובה החיסונית, אך ייתכן שיש תפקיד להשפעות גנטיות וסביבתיות. לדבריו, הממצאים מספקים רמזים לאופן שבו מצב הרוח עשוי להשפיע על הנטייה לחלות. קליפת המוח הפרה-פרונטלית הימנית מתקשרת עם סוגים מסוימים של תאי חיסון, ונראה שמתח משנה את אופן התפקוד של הנוירוטרנסמיטור דופמין באזור המוחי הזה. בנוסף, קליפת המוח הפרה-פרונטלית הימנית מתקשרת עם המסלול העצבי היפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה, שלו תפקיד מרכזי במערכת ויסות המתח של הגוף, הקשורה למערכת החיסון.
עם זאת, ד”ר דייווידסון הזהיר מפני הדגשת יתר של השפעת המצב הנפשי על הגוף ושל מעורבותו בהיווצרות מחלות. אין שום עדות, למשל, לכך שסרטן מושפע על ידי מצבי רוח שליליים, ולדברי דייווידסון, ייתכן שמחלות רבות כלל אינן מושפעות משינויים עצביים הנגרמים עקב מצבי דחק. “זהו גורם אחד בתוך קשת רחבה של גורמים”, הוא אמר, “וסביר מאוד שזהו לא הגורם החשוב ביותר”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~624385058~~~58&SiteName=hayadan
