יעל פטר
בפריצת דרך אשר מציבה את הטכנולוגיה העתידנית של הסרט “המטריקס” קרוב יותר למציאות, מדענים טוענים שהצליחו לפענח חלק מקוד התכנות של המח.
צוות מומחי נוירולוגיה ממכון הטכנולוגיה במסצ'וסטס (MIT), אומרים כי פענחו גלי מח המשמשים בזיהוי תמונות ויזואליות. ההתרחשות, כך צוין בירחון “Science” , מזכירה את סרט הפולחן הבדיוני, בו קיאנו ריבס נראה כשהוא טוען נתונים מתוך תוכנת מחשב דרך כבל הישר אל מוחו.
מדענים העוסקים בתחום הנוירולוגיה במכון MIT ע”ש מקגברן, מקווים בחזונם שיוכלו להתחקות אחר קידודי המח על מנת לשפר אלגוריתמי מחשב של בינה מלאכותית.
“אנו מעוניינים להבין כיצד פועל המח, על מנת ליצור אינטלגנציה מלאכותית”, אומר תומאס פוגיו, מייסד המחקר ביחד עם ג'יימס דיקריו, למשרד הידיעות של MIT. “יכולתנו לזהות אובייקטים במציאות החזותית היא בין המורכבות מן הבעיות אותן פתר המח. בבואנו ליצור בינה,החישוביות של זה הרבה יותר קשה מתכנות הסקת מסקנות”. בדיוק כשם שבסרט המד”ב המטריקס, יקום וירטואלי נברא באמצעות שימוש בזרם מהיר בלתי פוסק של קוד בינארי, גם תהליך עיבוד המידע הויזואלי במח מצריך מהירות חישוב גבוהה, דבר המקשה על המדענים ביותר.
על מנת ללמוד כיצד יוצר המח תמונה ויזואלית, החוקרים אימנו קופים לזהות אובייקטים שונים כגון פרצופים, צעצועים ומכשירים. כאשר התעמתו הקופים עם כל אובייקט, הוקלטה פעילותם של אלפי נוירונים באזורים המקושרים לראייה במח החיות.
החוקרים נעזרו במחשב על מנת לעבד את המספרים, וגילו שתאי המח האפורים שלנו, בעצם פועלים כחלקיק שניה, בו הם שולחים בעזרת מספר מצומצם של נוירונים, מידע מדויק. פוגיו מוסיף כי צוותו התכווון לתעד תמונות מצב ברורות יותר המציגות את פעולת החישוב המהירה של המח בתקווה לפצח חלקים נוספים בקוד.
“אילו יכולנו לתעד אוכלוסיה גדולה יותר של נוירונים בצורה סימולטנית, אולי הינו מגלים קודים אף מהירים ויעילים יותר המוחבאים בתבניות הנוירונים, המקבצים כמות עוד יותר גדולה של מידע”, הוא אומר.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~342285135~~~58&SiteName=hayadan
תגובה אחת
מהירות החישוב של המוח היא נמוכה יחסית אבל הוא מאוד מקבילי , והמקבילות הזאת מפצה על "מהירות שעון" האיטית יחסית שלו.