מדענים הגזימו בפוטנציאל המחקרי במטרה לשכנע את הפוליטיקאים והציבור לתמוך במחקר השנוי במחלוקת
תמרה טראובמן שליחת “הארץ” לדאבלין
מדענים מכרו לציבור תקוות מוגזמות באשר לתועלת הצפויה מהמחקר בתאי גזע עובריים ומפרוייקט פענוח הגנום האנושי – טענה זו השמיע השבוע אחד החוקרים הבולטים ביותר בבריטניה, בפתיחת “פסטיבל המדע” של “האגודה הבריטית לקידום המדע”, שהסתיים בתחילת השבוע בדאבלין שבאירלנד. הפרופ' לורד רוברט וינסטון, המכהן כנשיא האגודה, טען שהפוטנציאל של תחומי מחקר אלה נופח על ידי מדענים במטרה לשכנע את הפוליטיקאים והציבור לתמוך במחקר השנוי במחלוקת. הוא מתח ביקורת חריפה במיוחד על שני חתני פרס נובל שהפריזו בתיאור התועלת שבמחקר. הוא קרא לעמיתיו להשתמש בלשון מאופקת יותר בדיווח על תגליותיהם המדעיות.
תאי גזע עובריים הוכרזו כתרופת הפלא של המאה ה-21. הובטח שהתאים “חסרי הזהות”, המצויים בעוברים ויכולים להתפתח לכל אחד מסוגי התאים שבגוף – יסייעו בריפוי מחלות שונות, מסוכרת ועד פרקינסון. ואולם לורד וינסטון, שהינו חוקר מוערך בתחום הפריון, חבר בבית הלורדים מטעם הלייבור, ומגיש של תוכניות מדע פופולרי בטלוויזיה – אופטימי פחות. הוא הזהיר שהבטחות מוגזמות בדבר התועלת שתופק לכאורה מהמחקר המדעי עלולות ליצור “תגובת נגד זועמת מצד הציבור”, כאשר מימוש ההבטחות יבושש לבוא.
נאומו של הפרופ' וינסטון הוא יוצא דופן למדי בקרב מדענים בשיעור קומתו. אלה, מתמקדים לרוב בהבלטת הצדדים החיוביים והיפים של המדע והטכנולוגיה, ונמנעים ממתיחת ביקורת על עמיתיהם. אך בפסטיבל המדע בדאבלין דבריו השתלבו היטב. האירוע, המתקיים זו השנה ה-174, מיועד לכלל הציבור, ומוקדש, כפי שמסבירים מארגיניו, “לחיבור המדע עם בני אדם, כדי שהמדע ויישומיו יהיו נגישים לכל”. השנה, הנושא המרכזי של הפסטיבל הוא “מי יקבע את סדר היום של המדע”. במושבים שונים עולות שאלות כמו כיצד מוצג המדע לציבור, עד כמה צריך הציבור לבטוח במדענים, האם על הציבור להיות מעורב בסוגיות שאין לו בהן ידע טכני, ומי צריך להחזיק בשליטה בטכנולוגיה.
האם המדע שייך רק למדענים?
העמדות מגוונות. ד”ר בארי מק'סויני, היועץ המדעי הראשי לממשלה, אמר ש”בדיון על מדע רשאי להשתתף רק מי שכשיר לכך”, והזהיר מפני אנשים “שאין להם מספיק ידע, ולכן מתנגדים להתקדמות המדע וגורמים נזק. כאשר יש הרבה בעלי עניין, צריך לתזמר אותם, כדי שלא יהיה בלגאן”. בעמדה דומה צידד פטריק או'ניל, פרופסור בטריניטי קולג' (המארח את הפסטיבל בין כתליו). “האם לא איבדנו את המסורת?”, תהה, וטען שבעבר השיח המדעי נשמר רק למדענים “שיכלו להפעיל את המתודה המדעית, וקביעותיהם נשפטו באופן אובייקטיווי. או שהמשוואה שלך נכונה או שלא. כיום כל אחד עם רעיון כללי מרגיש מוסמך להשתתף, ולהצהיר הצהרות שלא ניתן למדוד את מידת נכונותן”.
לעומתם, המדען הראשי של “גרינפיס”, ד”ר דאגלס פאר, הזכיר כי המדע הוא בין הגורמים המשפיעים ביותר על החברה. “האין זה אומר שכל אחד הוא 'בעל עניין' וזכות להביע את עמדתו?”, שאל. לעמדתו הצטרף הלורד וינסטון. “המדע אינו שייך למדענים”, טען, “הוא ממומן על ידי החברה ושייך לחברה. אנחנו אולי מבינים יותר טוב את הפרטים המדעיים מאשר אנשים שאינם מומחים, אך אנחנו בסך הכל שרתים – לא בעלים – של הידע”.
בישראל מעולם לא התנהל דיון ציבורי מקיף בשאלת תאי הגזע. גם בתחומים אחרים המעוררים בעולם מחלוקת עצומה, כמו אנרגיה גרעינית, הנדסה גנטית בצמחים, שיבוט עוברים ובדיקות גנטיות – לא מתנהל דיון ציבורי. ההחלטות מתקבלות בחוגים סגורים, בדרך כלל על ידי משרד הבריאות, והן מתירניות יחסית למדיניות באירופה וארה”ב.
הספין התקשורתי במדע הוא מגמה חדשה
“המחקר בתאי גזע הוא, קרוב לוודאי, מהתחומים המסעירים ביותר בביולוגיה, אבל אני חושב שבלתי סביר שתאי גזע יכנסו לשימוש בטיפול הרפואי בזמן הקרוב”, אמר וינסטון. לדבריו, “בין אם מדענים ירצו בכך או לא, כיום קידמה טכנולוגית נתפשת כאיום מאסיווי – לאנושות ולכוכב הלכת”. הוא אמר שאל לציבור לבטוח באופן אוטומטי בהצהרות של מדענים, בסוגיות כמו הנדסה גנטית ואנרגיה גרעינית. “הטענה של מדענים שיהיה ניתן לשלוט בטכנולוגיה באמצעות שכלול של עוד טכנולוגיה ורגולציה טובה יותר – היא מגוחכת”, אמר.
“משהו השתנה בשנים האחרונות”, אמר פרופ' ג'ון בריינט מאוניברסיטת אקסטר באנגליה. לדבריו, בעבר לא לוו תגליות מדעיות בהבטחות מופרזות. “האם גילוי האנטיביוטיקה לווה ב”ספין” תקשורתי? התשובה היא לא”. לדבריו, הספין התקשורתי במדע הוא מגמה חדשה שהתפתחה במקביל לתעשיית הביוטכנולוגיה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~267630907~~~127&SiteName=hayadan
