מסוגל להכנס לוריד ולפנות שכבות כולסטרול
במעבדה בשוודיה, רובוט זעיר – קטן מפסיק – מזיז בעזרת זרוע קטנה גושי זכוכית מיקרוסקופיים ממקום למקום ומתכונן ליום הגדול שבו ייכנס לווריד ויפנה שכבות כולסטרול שהצטברו בו או יסלק אורחים לא רצויים, כמו חיידקים ונגיפים, שחדרו לגוף.
במעבדות רבות בעולם מפתחים כעת רובוטים זעירים, בין השאר מיקרו-רובוטים מעופפים דמויי חרקים, אבל “אף אחד מהם לא יכול לפעול בסביבה נוזלית”, כתב אדווין ג'אגר מאוניברסיטת לינקופינג בשוודיה, במאמר על הפיתוח חדש שהתפרסם ביום שישי שעבר בכתב העת “Science”. ג'אגר עומד בראש הצוות שיצר את המיקרו-רובוט החדש.
היכולת לפעול בסביבה נוזלית, כמו דם או שתן, מאפשרת לעשות שימוש במיקרו-רובוט הזה לצרכים רפואיים. “רובוטים המבוססים על אותה טכנולוגיה יוכלו להתלבש על קצה של צנתר, ולשמש לביצוע ניתוחים הדורשים רמת דיוק גבוהה”, אמר ג'אגר. הוא הוסיף כי צי קטן של כמה מיקרו-רובוטים יוכל לשמש לבניית מכשירים זעירים אחרים.
החוקרים יצרו עד כה 140 מיקרו-רובוטים, שגובהם 670 מיליוניות המטר ורוחבם 170 מיליוניות המטר. הם מצוידים בזרוע, עם מרפק גמיש ומפרק כף יד, ושתיים או ארבע אצבעות. “הרבה אנשים מנסים לעשות מיקרו-רובוטים מסיליקון, כי סיליקון מוליך חשמל טוב, דבר המאפשר לשלוט ברובוט. אבל הסיליקון מתחמצן כאשר הוא נחשף לנוזלים ומפסיק לעבוד”, אמר ג'אגר. הוא ועמיתיו פתרו זאת על ידי שילוב של משטחי סיליקון ומשטחי זהב, שגם מגינים על הסיליקון מפני התחמצנות וגם מוליכים טוב חשמל.
לכל מפרק מחוברות אלקטרודות כדי שהמיקרו-רובוט יוכל להניע כל חלק בנפרד. התנועה שלו מבוססת על התנפחות והתכווצות של חומר נוסף המשולב בו, פולימר בשם פוליפרול. מטען חשמלי חיובי מנפח את החומר וגורם לזרוע של המיקרו-רובוט להיפתח ופירוק המטען מכווץ את החומר וגורם לזרוע שלו להיסגר. בדרך זו המיקרו-רובוט הניף בהצלחה את גושי הזכוכית ממסוע מיניאטורי אחד לאחר, והוכיח לדברי ג'אגר את “הפוטנציאל שלו כפועל זעיר”.
{הופיע בעיתון הארץ, 3/7/2000}
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~318319749~~~65&SiteName=hayadan
