מאובן גלקטי חדש

אסטרונומים מצאו צביר כדורי חדש בגלקסייה שלנו

ידיעה לעיתונות מטעם מרכז שפיצר

הצביר החדש. קרדיט: שפיצר

כתובת ישירה לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/galacticfossil1004.html

בדיוק כאשר אסטרונומים חשבו שהם גילו את כל ה”מאובנים” בגלקסיה, “מאובן גלקטי” חדש צץ לו בשכונה הגלקטית שלנו.

צבירים כדוריים הם כמו קבצים עתיקים של כוכבים, שמקורם עוד בימי הינקות של גלקסיית שביל החלב שלנו, לפני כ-13 מיליארד שנה. הם מפוזרים סביב מרכז הגלקסיה בדומה לגרעינים בדלעת. אסטרונומים נעזרים בצבירים ככלים לחקר היווצרותה והתפתחותה של הגלקסיה שלנו.

תמונות חדשות בתחום האינפרא אדום מטלסקופ החלל שפיצר של נאס”א ומצפה האינפרא אדום של אוניברסיטת וויומינג חושפות צביר כדורי חדש בתחומיה המאובקים של גלקסיית שביל החלב. התוצאות תוצגנה בגיליון הקרוב של כתב העת Astronomical Journal.

“זה כמו למצוא דודן אבוד,” אמר ד”ר צ'יפ קובולניקי (Kobulnicky), פרופסור לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת וויומינג בלרמי ואחד מהכותבים הראשיים של המאמר. “חשבנו שמצאנו כבר את כל הצבירים הכדוריים בגלקסיה שלנו.”

“לא יכולתי להאמין למראה עיניי,” אמר אנדרו מונסון (Monson), סטודנט בוגר באוניברסיטת וויומינג, שגילה את הצביר לראשונה. “בהחלט לא ציפיתי למצוא כזה צביר.”

הצביר החדש הוא אחד מתוך כ-150 צבירים ידועים, המקיפים את מרכז הגלקסיה שלנו. סבכי הכוכבים הצפופים הללו הם מהעצמים העתיקים ביותר בגלקסיה שלנו, שכן הם נוצרו לפני כ-10 עד 13 מיליארד שנה. הם מכילים כמה מאות אלפי כוכבים, רובם עתיקים יותר מהשמש שלנו ופחות מסיביים ממנה.

מונסון זיהה את הצביר לראשונה בעודו סורק את הנתונים שהתקבלו מסקר של טלסקופ החלל שפיצר (Galactic Legacy Infrared Mid-Plane Survey Extraordinaire), סקר שמטרתו למצוא עצמים חבויים במישור התיכון של הגלקסיה שלנו. לאחר הגילוי הראשוני חיפש מונסון תיעוד ארכיוני של הצביר, וכל מה שהעלה בחכתו היה תמונה אחת חסרת תיעוד מסקר קודם של נאס”א בתחום האינפרא אדום, שנקרא Two Micron All-Sky Survey. “הצביר היה שם בנתונים, אך איש לא מצא אותו,” אמר מונסון.

“התגלית הזאת מראה כמה עוצמה השפיצר טומן בחובו – הוא יכול לראות עצמים שאינם נראים כלל באור נראה,” אמר ד”ר מייקל וורנר (Werner) ממעבדת ההינע הסילוני של נאס”א בפסדינה, קליפורניה, ארצות הברית, מדען בפרויקט השפיצר. “לעובדה זו חשיבות רבה בחקר המישור של הגלקסיה שלנו, כיוון שהוא אפוף באבק, שחוסם את מרבית האור הנראה.”

תצפיות המשך עם מצפה האינפרא אדום של אוניברסיטת וויומינג עזרו לקבוע את המרחק לצביר החדש כ-9,000 שנות אור מכדור הארץ – קרוב יותר ממרבית הצבירים – ואת מסתו כ-300,000 מסות שמש. הגודל הנראה של הצביר מכדור הארץ הוא ככגודלו של גרגיר אורז, המוחזק במרחק של זרוע מהגוף. הצביר שוכן בקבוצת הכוכבים העגלון.

צוות המחקר מורכב מאסטרונומים מאוניברסיטת וויסקונסין במדיסון, אוניברסיטת בוסטון בבוסטון מסצ'וסטס, אוניברסיטת מרילנד בקולג' פארק, אוניברסיטת מינסוטה בטווין סיטיס, המכון למדעי החלל בבולדר קולורדו, המרכז למדע של שפיצר בפסדינה קליפורניה. סקר השמיים דרכו נתגלה הצביר נמצא בניהולה של אוניברסיטת וויסקונסין בראשות ד”ר אד צ'רצ'וול (Churchwell).

המעבדה להינע סילוני של נאס”א (JPL) מנהלת את פרויקט השפיצר עבור מרכז משימות החלל של נאס”א בוושינגטון. מבצעים מדעיים מבוצעים במרכז למדע של השפיצר בקלטק. מעבדת ההינע הסילוני של נאס”א היא חלק מקלטק. מערך המצלמות של שפיצר בתחום האינפרא אדום, שצילם את הצביר החדש, נבנה על ידי מרכז גודארד לטיסות חלל של נאס”א בגרינבלט, מרילנד, ארצות הברית. בראש פיתוח המצלמות עמד ד”ר ג'ובאני פאזיו (Fazio) ממרכז הרווארד סמיתסון לאסטרופיסיקה בקיימברידג' מסצ'וסטס.

תרגום: דיקלה אורן

מידע נוסף על טלסקופ החלל שפיצר
מידע נוסף על מצפה האינפרא אדום של אוניברסיטת וויומינג
ההודעה לעיתונות
ידען האסטרופיסיקה – כוכבים וגלקסיות

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~976791623~~~181&SiteName=hayadan