לשבט או לא לשבט

בעולם זה מתחיל להיתפש כפשע נגד האנושות. בישראל אין עם זה שום בעיה מוסרית * בניגוד לרוב המדינות המערביות, המתנגדות באופן גורף לשיבוט אנושי, בישראל האיסור הוא זמני. בישיבת הוועדה שדנה בהארכתו לא הועלה שום נימוק עקרוני נגד שיבוט עוברים ויש אפילו מי שמציע לא

תמרה טראובמן,הארץ, וחדשות וואלה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/shibut020903.html

בעוד שהחלחלה מהרעיון לשבט אדם גורמת לגופים בינלאומיים כמו האו”ם לנסח אמנות האוסרות על שיבוט בני אדם, ומשפטנים ואתיקאים בולטים בעולם מציעים להופכו לפשע נגד האנושות, בישראל תומכים בשיבוט מבחינה עקרונית ורואים בו שיטה לגיטימית לפתרון עתידי של בעיות פוריות.
החודש צפוי האו”ם לחדש את עבודתו על אמנה האוסרת שיבוט בני אדם; רוח האמנה, המתנגדת בחריפות לשיבוט בני אדם, ניכרת בטיוטה שלה, שכבר התפרסמה. גם בישראל התחדש באחרונה הדיון בסוגיה, לקראת פקיעת תוקפו של החוק האוסר על שיבוט בני אדם. החוק הישראלי – המנוסח בצורת מורטוריום שתקף לחמש שנים – יפקע בינואר הקרוב, אך עדיין לא החלו הליכי החקיקה הדרושים בכנסת להארכתו. מעיון בפרוטוקול של ועדה שמינה משרד הבריאות, עולה כי לא רק שבניגוד למגמה הרווחת בעולם ישראל לא עומדת להחמיר את החוק, אלא שהיא אף עשויה להפקיד בידי שר הבריאות את הסמכות להתיר, במקרים מיוחדים, לשבט בן אדם.
החוק הישראלי שונה בתכלית מהאמנה המתגבשת באו”ם. אמנם שניהם אוסרים על שיבוט למטרות רבייה, אך החוק הישראלי קובע איסור זמני ואילו טיוטת אמנת האו”ם קוראת לאיסור קבוע. לכאורה נראה שמדובר בהבדל משפטי זניח, אך למעשה מגולמות כאן שתי תפישות מנוגדות. האחת, שבה מצדד רוב העולם, רואה בשיבוט אדם דבר רע במהותו: עצם הניסיון לשכפל עותק גנטי של אדם קיים מוגדר באמנה כ”מתקפה על כבוד האדם”.

לדברי ג'ורג' אנאס ורוסריו איסאסי מאוניברסיטת בוסטון ולורי אנדריוס מאוניברסיטת ייל, שלושתם מהמשפטנים והאתיקאים המובילים בעולם בתחומם, השיבוט שונה באופן מהותי מכל צורת רבייה אנושית. הם ניסחו הצעה דומה לזו של האו”ם, הקוראת להפוך שיבוט בני אדם לפשע נגד האנושות. “אין לאף מדען או תאגיד סמכות מוסרית לעצב מחדש בני אנוש”, טוענים שלושת החוקרים. לדבריהם, איסור השיבוט הוא סוגיה הנוגעת ישירות לכלל האנושות והוא “ההחלטה החשובה ביותר שאי פעם נקבל”.

בעצומה שניסח הארגון הפמיניסטי האמריקאי הבולט “Collective Boston” Women's Health Book נכתב כי “אין כל אפשרות ששיבוט אנושי יפותח ללא ניסויים המוניים ולא אתיים בנשים וילדים”. הן מביאות כדוגמה את ההפריה החוץ-גופית, שנוסתה על גופן של מאות נשים בעולם בטרם התבררו הסיכונים שבשיטה.

בנוסף לכך, טוענת העצומה, שיבוט עוברים למטרות מחקר והפקת תאי גזע ייצור שוק לסחר בביציות “ויספק תמריץ לא אתי בעבור נשים שיעברו טיפולים הורמונליים מסכני חיים”. “שוק” כזה קיים כבר עכשיו; הביציות נסחרות בו למטרות הולדת ילדים. אבל מה יקרה כאשר מדענים יתחילו לקנות ביציות למטרות מחקר בעוברים? ומה כאשר הם יבקשו לממש את חזונם וליצור בעבור כל חולה שיזדקק להשתלת רקמה עובר תואם, שממנו תילקח הרקמה, כדי שלא תיווצר בעיה של דחיית השתל?

הגישה המגולמת בחוק הישראלי שונה בתכלית מהגישה הרווחת בעולם. היא מכירה אמנם בחוסר היעילות הנוכחי של השיטה ובסיכונים הכרוכים בה (כמו שיעור גבוה ביותר של מומים מולדים והפלות רבות), ולפיכך מתנגדת לשימוש בה כרגע; אך בעתיד, אם תשתכלל השיטה ותהיה בטיחותית יותר בבני אדם, הגישה הישראלית אינה פוסלת את השימוש בה בקרב זוגות עקרים.

בישראל ניכרים חוסר מודעות למכלול ההיבטים של הסוגיה וזלזול בצורך לקיים בה דיון ציבורי. אף על פי שחוק השיבוט דורש מוועדה של משרד הבריאות, ועדת הלסינקי העליונה לניסויים גנטיים בבני אדם, להגיש לשר הבריאות מדי שנה דו”ח הסוקר את ההתפתחויות בתחום השיבוט וההנדסה הגנטית בתאי רבייה, דו”ח כזה טרם הוגש. דו”ח כזה חשוב לא רק לגיבוש עמדתם של מקבלי ההחלטות בעניין, אלא גם – ובעיקר – ליצירת דיון ציבורי בסוגיה.

העמדה הסופית של משרד הבריאות בעניין חוק השיבוט תגובש בעקבות המלצות שתגיש לה ועדה שמינה המשרד לצורך “בחינת מעמד העובר האנושי במדעי הרפואה”. הוועדה מורכבת כמעט כולה מרופאים ומדענים, והיושב ראש שלה הוא ד”ר שרגא בלזר, רופא מבית החולים רמב”ם. באחרונה התפרסם פרוטוקול של ישיבת הוועדה, החושף את הלוך הרוח הקיים בה.

חברי הוועדה תמימי דעים שיש להמשיך ולהסתפק במורטוריום על שיבוט למטרות הולדה. הם גם הסכימו שיש להתיר שיבוט עוברים לצורכי מחקר. הסוגיה העיקרית שמטרידה את חברי הוועדה היא איזו טקטיקה יש לנקוט בעת חידוש החוק. פרופ' נרי לאופר, מנהל מחלקת נשים בהדסה עין כרם, אמר שיש צורך לדון ב”מעמד שלנו מול הקהילה המדעית הבינלאומית… כי המעמד שלנו יוצא דופן ולא בהכרח לטובה”. “הוויכוח”, אמר פרופ' אברהם שטיינברג, רופא בשערי צדק ומומחה לאתיקה רפואית והלכה, “הוא מה הטקטיקה שאנחנו כמדינת ישראל צריכים לנקוט. האם אנחנו צריכים להגיד את זה (שיש להתיר שיבוט למטרות מחקר – ת”ט) בגלוי או אנחנו צריכים להסתיר את זה”. פרופ' רבקה כרמי, דיקאן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון, הסכימה ש”מבחינה מוסרית אין לנו שום בעיה” עם הארכת המורטוריום, אבל טענה שזה לא “חכם להגיד היום במדינה שהיא כל כך מתירנית בכל מיני מובנים, שאנחנו הראשונים שבעצם מתירים שיבוט אנושי”.

במשך הדיון איש מחברי הוועדה לא הציג כל טיעון עקרוני נגד שיבוט אנושי. האתיקאי פרופ' אסא כשר מאוניברסיטת תל אביב קבע כי אף אחד מהטיעונים נגד שיבוט “לא ממש משכנע”. לדבריו, “צריך לעבוד נגד הפחד (של הציבור משיבוט)… אנחנו אלה שמכירים את העובדות יותר טוב… ומה עשינו כדי להפיג את הפחד שיש לאזרח ששומע היום לראשונה על שיבוט מפני שהוא ראה בטלוויזיה את 'ילדי ברזיל'?” כשר הוסיף כי “הפחד הזה יכול להביא את הכנסת… להפריע למחקר מדעי בצורה משמעותית ולהפריע לרפואה בצורה משמעותית”.

בחוק הנוכחי ישנו סעיף המאפשר לשר הבריאות להתיר, במקרים שיוגדרו כ”מיוחדים”, לבצע הנדסה גנטית בתאי רבייה (זרעים וביציות). הביולוג ויו”ר הוועדה לביו-אתיקה של האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' מישל רבל, בתמיכה של רבים בוועדה, הציע לאפשר לשר הבריאות להתיר גם שיבוט של תינוקות. חברי הוועדה התלבטו כיצד כדאי ליישם הצעה זו באופן שלא יעורר יותר מדי ביקורת בעולם. “אנשים בחו”ל, הם לא קוראים את הפסיק”, אמר פרופ' רבל, והציע תיקון “קטן” – שינוי טכני זניח-לכאורה, שיאפשר להתיר שיבוט לפני תום המורטוריום ויעבור כמעט בלי שירגישו בו.

פרופ' רבל אמר בתגובה כי כוונתו היא שהיתר מיוחד יינתן על ידי שר הבריאות, בהתאם להמלצת ועדה הקבועה בחוק, במקרה של זוגות עקרים שבמצבם תהיה “הצדקה רפואית” לשימוש בשיבוט, וזאת רק אם יתברר שהשיטה יעילה ובטוחה. לדבריו, “מה שחשוב הוא שיש לנו היום איסור על שיבוט. נכון, יש הבדלים בין ישראל למדינות אחרות, למשל שאנחנו לא אוסרים על שיבוט לצורך הפקת תאי גזע. אבל אנחנו לא לבד, גם האנגלים בעד זה”.
יצוין כי בבריטניה פועלת רשות ממלכתית המבקרת בקפדנות את המחקר בעוברים, ובישראל אין כל מערכת מעקב ממלכתית על מחקר בעוברים ובביציות.

גנטיקה – ההיבט המוסרי

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~624406440~~~47&SiteName=hayadan