דיווחי חדשות רבים שסיקרו את מסעו הקצר של ויליאם שאטנר בחלל לא הזכירו את הערותיו על שבריריות האטמוספירה של כדור הארץ: הערות שבקלות יכלו להיות מיועדות לראשי המדינות שהגיעו לוועידת שינויי האקלים של האו”ם COP26 המתקיימת בגלזגו
מאת רוברט פול, פרופסור להיסטוריה, אוניברסיטת סנטרל לנקשייר
“כל אחד בעולם צריך לטוס לחלל ולראות משם את כדור הארץ, כפי שאני עשיתי” אלו היו המילים הראשונות של ויליאם שאטנר, שחקן מסע בין כוכבים לשעבר בן ה-90 כשהגיח, רועד מרוב רגש, מטיסה קצרה לחלל, שם בילה בקושי ארבע דקות, על סיפון רקטה של Blue Origin ב-13 באוקטובר 2021.
“האוויר הזה שמחזיק אותנו בחיים – דק יותר מהעור שלנו… אנחנו חושבים, ‘אוי, אלו שמיים כחולים’, ואז פתאום אתה משוגר דרך הכל, כאילו אתה מתעורר במהירות ומוריד ממך את הסדין באמצע הלילה, ואתה מסתכל לתוך השחור… האטמוספירה כל כך רזה, ואתה חוצה אותה ברגע!”
אכן, לפי התצפיות של מטיילי חלל כמו שאטנר, האטמוספירה של כוכב הלכת שלנו נראית דקה כמו קליפת תפוח ביחס לכדור הארץ. על אף שמנקודת המבט שלנו היא עשוי להיראות חסרת גבולות, אנו יכולים לשנות את הרכבה באמצעות פליטות בקלות כפי שאנו יכולים לזהם אגמים ואוקיינוסים עצומים.
עם זאת, דיווחי חדשות רבים שסיקרו את מסעו של שאטנר לא הזכירו את הערותיו על שבריריות האטמוספירה של כדור הארץ: הערות שבקלות יכלו להיות מיועדות לראשי המדינות שהגיעו לוועידת שינויי האקלים של האו”ם COP26 המתקיימת בגלזגו.
המסע של שאטנר התאפשר באמצעות חברת חקר החלל של ג’ף בזוס Blue Origin, שנוסדה בשנת 2000, ומובן שספגה ביקורת. בזוס, המייסד המיליארדר של ענקית המסחר האינטרנטי אמזון, השיג ככל הנראה את הצלחתו הגדולה בעסקים באמצעות הרס התשתית התרבותית והמסחרית של אזורים מקומיים על פני הגלובוס: וקיבל גינוי על כך שהוציא מיליארדים על התרחבות לתעשיית תיירות החלל במקום בשיפור הסביבה, למטה על כדור הארץ.
תוכניות החלל המאוישות של שנות השישים והשבעים היו מירוץ תחרותי בין ארה”ב וברית המועצות, נמתחה עליהן ביקורת בשל בזבוז הכסף העצום. אבל תחרות זו הניבה בונוס אחד ענק ובלתי צפוי: המבט הראשון על כדור הארץ מהחלל, במלוא בידודו המלכותי.
בחג המולד 1968, הפכו אנשי הצוות של אפולו 8 לאנשים הראשונים שראו וצילמו את כל כוכב הלכת כשהם טסים סביב הירח. ממרחק של רבע מיליון קילומטרים, היופי והפגיעות הייחודיים של כדור הארץ נראו כפי שלא נראו עד אז מעולם.
תמונה זו של כדור הארץ, שנראה עולה מעל אופק הירח, צולמה על ידי צוות אפולו 8 בערב חג המולד 1968. ויליאם אנדרס/נאס”א , CC BY-SA
במהלך ההקפה צילם האסטרונאוט ביל אנדרס תמונה לא מתוכננת של כדור הארץ בחלקו בצל, כשהירח בחזית. הצבעים המתים של הירח עמדו בניגוד ישיר לכדור הארץ הפורה בצבעים מרהיבים.
התמונה, שידועה בשם “Earthrise”, תוארה מאוחר יותר על ידי הצלם גאלן רוול כ”תצלום הסביבתי המשפיע ביותר שצולם אי פעם”. שנים מאוחר יותר, אנדרס הרהר בחוויה שלו: “הגענו כל הדרך אל הירח, ובכל זאת הדבר המשמעותי ביותר שאנו רואים הוא כוכב הלכת הביתי שלנו”.
השראה
מרגע שקיבלנו נקודת מבט על כדור הארץ מהחלל התעוררה הצמיחה המהירה של התנועה הסביבתית, עם היווצרות ארגון הצדקה הסביבתי Friends of the Earth ב-1969 ופסגת כדור הארץ הראשונה של האו”ם בשטוקהולם ב-1972. הפרשן ג’ון קאפרי כתב ב-1970 כי “היתרון המתמשך הגדול ביותר של משימות אפולו עשוי להיות ההארה הפתאומית הזאת של השראה לנסות להציל את הסביבה השברירית הזו – אם אנחנו עדיין יכולים”.
בדצמבר 1972, משימת אפולו האחרונה (אפולו 17) צילמה אולי תמונה מפורסמת עוד יותר של כדור הארץ, מואר על ידי השמש במרחק של 45,000 ק”מ: המכונה “תצלום הגולה הכחולה”.
שלא כמו התיאור של Earthrise של כוכב לכת מוצל למחצה שצולם מצפון, תמונה זו הראתה את כל כדור הארץ מדרום, כולל המראה הראשון של אנטארקטיקה. מבט זה על כדור מים, שבמרכזו מדגסקר ולא במדינה מערבית, הופיע כמניפסט צילומי לשוויון עולמי. עם עין אנושית מאחורי העדשה, המין האנושי מצא את עצמו פנים אל פנים עם אמא אדמה בתמונה שהפכה לאחת התמונות המשוכפלות ביותר בכל הזמנים.
למעשה, נסיעה לחלל כדי לראות את המראה הטרנספורמטיבי הזה באופן אישי היתה, כמובן, בלתי אפשרית עבור הרוב המכריע של האוכלוסייה. מאז 1972 , אף אדם לא עזב את מסלול כדור הארץ או ראה את כל כדור הארץ, ומעטים מאוד יעשו זאת.
כתוצאה מכך, קבוצות רבות הפיצו את המודעות הסביבתית על ידי הצגת כדור הארץ ממרחק לאוכלוסייה הרחבה יותר, לרבות השימוש במציאות מדומה. כהיסטוריון וכשומר סביבה, יש לי הצעה צנועה יותר.
גולה כחולה חדשה
בשנה הבאה יחלפו 50 שנה מהצילום של הגולה הכחולה: אני חושב שהגיע הזמן לצלם עוד אחד. בדצמבר 2022, כדור הארץ יהיה במיקום דומה ביחס לשמש כפי שהיה בדצמבר 1972. הדבר יאפשר לבחון אפשרות ללכוד תמונה של כדור הארץ המלא מאותו מרחק ומאותה זווית כמו קודם, תוך ביקור חוזר אולי ההישג החשוב ביותר מבחינה סביבתית של עידן החלל.
על אף שמאז צולמו תמונות מרשימות של כוכב הלכת כולו על ידי לוויינים, אף אחת מהן לא מציעה את אותה פרספקטיבה כמו התמונה המקורית ורובן הן רכיבים מרוכבים המודבקים זה לזה ממספר פריימים כדי להראות כדור אידיאלי במזג אוויר מושלם.
על אף שהתמונה הזו עדיין תהיה יפה, כוכב הלכת שהוא מצלם לא יהיה דומה. מדבריות כמו הסהרה התרחבו. מערכות הענן השתנו. הקרח האנטארקטי נסוג, ופחות ירוק ייראה. במבט זה לצד זה, שתי הגולות הכחולות הללו, בהפרש של חצי מאה זה מזה, יביאו הביתה את ההשלכות של שינויי האקלים ללא מילים, באופן מיידי ועולמי.
אז, מיליארדרים בחלל: אם באמת אכפת לכם ואתם רוצים להגן על כוכב הלכת שלנו, בואו תצלמו את התצלום האולטימטיבי של כדור הארץ.
