יבמ חיזקה את השליטה ברשימת 500 מחשבי-העל בעולם * גם SGI מתחזקת; ירידה ל- HP , גידול למחשבים מבוססי לינוקס
אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/supercompting0605.html
יבמ הגדילה את הפער לטובתה ברשימת 500 מחשבי העל החזקים בעולם.
דו”ח חדש שפורסם ביום רביעי, קובע, כי ארכיטקטורת POWER של יבמ אפשרה לחברה לתפוס 8 מהמקומות הראשונים ברשימה, ולהגדיל חלקה ל-259 מחשבים (51.8 אחוז) מ-500 מחשבי העל, לעומת 43 אחוזים שהיו לה בדו”ח הקודם בחודש נובמבר האחרון.
רשימת 500 מחשבי העל הגדולים פורסמה לראשונה בשנת 1993 והיא מתפרסמת פעמיים בשנה. הרשימה מורכבת על ידי צוות של שלושה חוקרים בגרמניה ובארה”ב.
המחשב המהיר ביותר בעולם, Blue Gene/L של יבמ שדורג במקום הראשון ברשימה מבצע 136.8 טרהפלופים (טריליארד פעולות חישוב בשנייה). הוא מופעל במעבדות לורנס ליברמור בקליפורניה ומיועד לביצוע סימולציות לניסוי נשק גרעיני עבור משרד האנרגיה האמריקני.
לעומת השיפור ביבמ – צנח חלקה של HP בשוק באורח דרמטי: HP ירדה ל-26 אחוזים ברשימה החדשה, עם 131 מחשבי על בלבד לעומת 170 (או 34 אחוז) ברשימה שפורסמה לפני שישה חודשים.
מחשבי העל של יבמ דורגו במקום הראשון והשני ברשימה, וכן בשישה מקומות נוספים בין עשרת הגדולים. מחשבי העל העסקיים של החברה, בניגוד לאלה המשמשים לצורכי מחקר או ממשלות – הקיפו 161 מקומות מבין ה-500.
יבמ שולטת גם על מחשבי העל בעלות נמוכה יחסית – 193 מחשבי על של החברה שנכללו ברשימה מפעילים לינוקס ומבוססים על אשכולות של מאות או אלפי שבבים לצורך עיבוד. בסך הכל, יותר מחצי ממחשבי העל מבוססים על מערכת ההפעלה לינוקס.
בצד 77 מערכות המבוססות על מעבדי Power, סיפקה יבמ גם מחשבי על רבים המבוססים על שבבי אינטל או AMD.
סיליקון גרפיקס הגדילה את חלקה קלות ל-24 מתוך ה-500 או חמישה אחוזים מהרשימה, לעומת 20 מחשבים לפני שישה חודשים. Dell מחזיקה ב-21 מחשבי על מהרשימה, בעוד חלקה של Cray עומד על 16 מחשבי על.
ההתפתחות הכלכלית בסין ניכרת בהפעלת 19 מחשבי על בבעלות סינית, לעומת 23 בבעלות יפנית. סין נכנסה לרשימה רק לפני שלוש שנים עם מחשב העל הראשון.
NEC היפנית, אשר כבשה את המקום הראשון בשנת 2002 עם מחשב העל המהיר ביותר – Earth Simulator Center – הובסה בשנה האחרונה על ידי יבמ, המחזיקה בשלושה מבין חמשת המקומות הראשונים, כולל מקום ראשון ושני. המחשב של NEC ממוקם במקום הרביעי, ובמקום השלישי – סיליקון גרפיקס.
בתמונה: מחשב-העל החזק באירופה והחמישי בעוצמתו בעולם הותקן לאחרונה ע”י יבמ באוניברסיטה הפוליטכנית בברצלונה. המחשב ממוקם במקום יוצא דופן במבנה של כנסיה עתיקה.
פיני כהן, אנליסט ב-STKI: לינוקס וגריד – מגמות זולגות
“תחום מחשבי העל הוא תחום מעניין מאוד, אבל ככל שהדבר נוגע לפעילות היומיומית של המנמ”רים, גם בחברות גדולות כמו חברת חשמל וקופות חולים – הוא עדיין בגדר קוריוז”, אומר פיני כהן, אנליסט בחברת המחקר STKI. “מחשבי על משמשים רק לצרכים מאוד ייעודיים. לרוב מחשב העל יהיה משהו שמחלקת המחקר או מחלקת הייצור משתמשות בו, ולא משהו שמספקת מחלקת ה-IT”.
אולם, כהן אומר שחשיבות טבלת מחשבי העל החזקים בעולם היא בכך שניתן לראות בה את המגמות שישלטו ב-IT היומיומי בעוד כמה שנים. כדוגמה מביא כהן את תכונת המקביליות – ביצוע פעולה בו זמנית על כל המעבדים. “במחשבי על מקביליות היא שם המשחק, אולם מקביליות עדיין איננה בשימוש נפוץ במערכות IT המבצעות טרנזקציות. למה בכל זאת התחום מעניין? כי טכנולוגיות שאנחנו רואים במחשבי על זולגות ל-IT הסטנדרטי. כאן נכנסת המגמה של הלינוקס, משהו שעכשיו רק מתחיל, וזה שזה מצליח גם בתחום מחשבי העל נותן בטחון וראש שקט למנמ”רים שרואים שזה חלק מהעתיד שלנו”.
האם יש למישהו חשש לגורל הלינוקס?
“הבעיה שיש לנו בלינוקס ובכלל בקוד הפתוח היא שיש קהילה של אנשים וחברות מסחריות שעוזרות לסביבה להתפתח, אך בעוד 15 שנים התופעה הזו עלולה להיעלם. אם החברות התורמות לקהילת הקוד הפתוח יחליטו שזה לא מתאים להן, ואם יהיו פחות מפתחים שישקיעו זמן בקוד הפתוח – יש כאן סכנה. העובדה שהלינוקס מצליח במחשבי על מוכיחה את הרצינות בתחום הזה. בנוסף, זה מראה שבעזרת לינוקס אפשר להגיע לביצועים מאוד טובים”.
לדברי כהן, מגמה נוספת שניתן ללמוד עליה מהנעשה בזירת מחשבי העל היא המעבר לגריד. מחשבי העל משתמשים בסטנדרט הבסיסי של עולם הגריד, OGSA. עובדה זו מראה כי השימוש בגריד מתחיל להתחזק אט-אט. כהן מדגים: “היום כשיש לי אפליקציה אני צריך לקנות עבורה שרת. אם האפליקציה אינה פועלת כל הזמן, השרת ממתין לה ומושבת בינתיים. כשיגיע עידן הגריד, שנגזר מהטכנולוגיה שמשתמשים בה במחשבי על, כשנרצה להריץ אפליקציה הגריד יבדוק איזה מחשב פנוי ויריץ אותה על המחשב הפנוי. ההערכה בקרב המבינים בענף, היא שיהיה צורך רק ב-20% מהשרתים שיש היום. עם הזמן ישתמשו בגריד גם ב-IT. זו ההדגמה של חזית הטכנולוגיה”.
מה הרשימה אומרת לגבי החברות הנכללות בה?
“מעבד פאואר 5 של יבמ הוא בעל יכולות טובות ביותר של כוח עיבוד. ארגונים יכולים ליישם את המעבדים הללו במערכות ה-IT כבר כיום. לעובדת היותו של המעבד חזק יש גם משמעויות כלכליות. חברות כמו אורקל, CA וסאפ מחייבות לפי מספר המעבדים. אם משתמשים במעבדים חזקים כמו מעבדי פאואר 5 של יבמ, ניתן לשלם פחות, כי נדרשים למספר קטן יותר של מעבדים. זה שיבמ הצליחה ברשימה אומר שהמעבדים שלה מאוד חזקים ושיש לה טכנולוגיות טובות.
מנגד ניתן לראות, כי גם המעבדים הסטנדרטיים של אינטל ו-AMD נותנים יחס מצוין של עלות לביצועים. גם לסיליקון גרפיקס יש טכנולוגיות מצוינות של ניצול זיכרון, שמאפשרות לה לבלוט ברשימת מחשבי העל”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~194657141~~~80&SiteName=hayadan
