למה גם בעולמות עתידניים ובדיוניים נשארות הנשים בדיוק היכן שהן כיום

הוא קולט אות סכנה מהסביבה, היא קולטת שמשהו מטריד אותו

ימימה עברון, הארץ, וואלה!

מתוך “האלמנט החמישי” (למעלה), “מטריקס” (במרכז) ו”דו”ח מיוחד”. הדיכוטומיה בין המינים נשמרת

קישור ישיר לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/scifi200404.html

בספר “גר בארץ נוכרייה” רוברט היינלין מתאר חברה עתידנית שחיה חמישים או מאה שנים אחרי זמנו של המחבר. ועם כל השינויים שחלו בעולם העתידני, דבר אחד נותר כפי שהוא: מקומן של הנשים בחברה ואופיין של הדמויות הנשיות. אמנם יש נשים בספר, שיצא לאור בשנת 1961 – או לפחות אזכור שלהן – אבל הן אינן משתתפות פעילות בעלילה; יש שם אחיות, כתבניות, עקרות בית. כך גם בסדרת “המוסד” של אייזק אסימוב. בספריו של אסימוב יש מדינאים, הוגים, סוציולוגים, לוחמים, אבל רובם המכריע הם גברים.

“איך ייתכן”, שואלת הד”ר ליאת פרידמן, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, “שבעולם עתידני, המגדיר חוקי טבע שונים, עדיין מה שנשאר כפי שהוא הוא ההבדלים בין הנשים לגברים?” שאלה זו היא חלק מעבודת מחקר מקיפה יותר שעושה פרידמן ובה היא בודקת אם המחשבה האנושית מסוגלת להתנתק מהנחות מקובלות של הבדלים.

הנחה מקובלת, לדוגמה,

היא שאשה נבדלת מגבר מכיוון שיש לה איברים נשיים. פרידמן דוחה את הרעיון. “בכל תחום יש הנחות יסוד כמו זו, המתקבלות כמובנות מאליהן ועוזרות לארגן את המחשבה, ואני מנסה לראות איך אפשר לזהות משהו כשונה, אבל בלי ליפול שוב לקטגוריות שבאמצעותן אנחנו חושבים על עצמנו כייחודיים”. ובהקשר המגדרי – היא מנסה לבדוק למה דווקא מאפיין מסוים מגדיר אשה כאשה וגבר כגבר, ואם אפשר להעלות על הדעת מאפיינים אחרים.

אחד התחומים שנוח לבדוק בהם את חירות המחשבה הוא המדע הבדיוני. מאחר שלצד המדע יש בדיה, זהו תחום שבו אפשר להניח שהמחשבה תהיה משוחררת מהמוכר והידוע. המדע הבדיוני אמור לאפשר עולמות דמיוניים לחלוטין ושינוי סדרי עולם.

אבל למרות חירות המחשבה, פרידמן נוחלת אכזבה. “המאה העשרים היתה המאה הראשונה שהכירה בנשים כבני אדם שווי זכויות, אלא שבמדע הבדיוני שנוצר במאה זו המערכת החברתית נותרה זהה לזו הקיימת היום, עם אותן צורות שלטון של דיקטטורה ורודנות ועם אותה דיכוטומיה מסורתית לנשים ולגברים”.

היא אינה מתכוונת רק למקרים ברורים כמו הנשים בספרים של אסימוב ושל היינלין, אלא גם לתוצרים מאוחרים יותר של המדע הבדיוני. בסרט “האלמנט החמישי” שביים לוק בסון ב-1997, למשל, האשה היא הכוח המשחית. היא מצטיירת קודם כל כמשהו מושלם, כפרי פנטזיות, אבל היא גם לא רציונלית. כבר במפגש הראשון עם האשה החדשה, הסובבים אותה מבינים שהיא אינה שולטת בשפה, הכלי הרציונלי “הגברי”. כדי לצאת לעולם היא חייבת ליצור איזושהי תקשורת מילולית, לדבר בשפתם של הגברים הסובבים אותה והמתפעמים מהיצירה המפוארת. כדי להרשים את הגבר הראשון שמתייחס אליה יפה, היא משתמשת בטריקים “נשיים” מובהקים – יופיה המובן מאליו ובכי. מאין אשה שעתה זה נוצרה על פי תבנית דנ”א אמורה לדעת שבכי הוא הכלי האולטימטיווי להשגת תשומת לבו של הגבר וחיבתו? ליוצרי הסרטים פתרונים. מכל מקום, יוצרי הז'אנר הצליחו ליצור עולם בלי כוח משיכה, שהמכוניות בו עפות באוויר ואלמנט חדש ולא ידוע מאיים על קיומו – ורק האשה חזרה מיליוני שנים לאחור, אל התקשורת הלא-מילולית.

“לא רק אופיה של הגיבורה נשאר נשי, אלא גם כשכבר יש נשים לוחמות, הן משתמשות בכלים הנחשבים 'נשיים' כדי להציל את העולם או את יקיריהן”, מוסיפה פרידמן.

בתחום הפנטזיה אפשר למצוא נשים לוחמות, המשתמשות בצד הנשי שלהן כדי לנצח את כוחות האופל, גם אצל ג'יי-קיי רולינג. לאורך כל אחד מחמשת הספרים בסדרת הארי פוטר מבהירה היוצרת שוב ושוב, שהארי ניצל מידי לורד וולדמורט בזכות אהבת אם. בספר האחרון הישרדותו אף תלויה בדודתו השנואה, אחות אמו. עולמו של הארי פוטר שונה וקסום, ובכל זאת, לשיטתה של רולינג, כשנשים נאבקות, הנשק הטוב ביותר שלהן הוא אהבת אם וקשרי משפחה.

“אלה הבדלים בעייתיים יותר בייצוג של גברים ונשים”, אומרת פרידמן, “משום שהם הבדלים סמויים. גם כשנדמה שנתקלים באשה שהיא משתתפת שווה בעלילה כמו כל אחד אחר, בסופו של דבר המוטיווציה והרגשות של הדמויות הנשיות נשארים כפי שהיו בעבר. הנשים עדיין פועלות מתוך אהבה, מתוך חמלה, לעומת הגבר הפועל מתוך רצון להבין ולהציל את העולם”.

וכך, למשל, בתחילת הסרט השני בסדרת סרטי “מטריקס”, ניאו קולט אות סכנה מהסביבה וטריניטי לעומתו קולטת מיד שמשהו מטריד אותו. היא רגישה לגבר בעוד שהוא רגיש לשינויים בסביבה. “'במטריקס' הממד הנשי הוא הממד הנותן והאוהב”, מציינת פרידמן. “הוא הממד המזין, המספק, השומר. לאשה יש תפקיד של אמא, למרות היותה לוחמת”.

מניעים “נשיים” מובהקים אפשר לראות גם בסרטו של סטיוון ספילברג “דו”ח מיוחד”. את מנגנון גילוי הרציחות גילו יחד גבר ואשה בטעות, כשניסו לגמול ילדים מכורים לסמים. אלא שהגבר השתמש בתגלית כדי לשרת את האנושות, בעוד שהאשה סברה שהיה עליהם להמשיך לטפל בילדים ולהציל אותם, במקום להפוך אותם לחיים מתים שיצילו את העולם. כלומר, הגישה הנשית והגישה הגברית לאותה המצאה נובעות מנקודת מוצא שונה לחלוטין לחיים. אחת חומלת על הפרט והאחרת מנסה לשנות את החברה – וגם לקדם את האינטרסים האישיים של הגבר הממציא.

גם הדמות הנשית המרכזית הנוספת ב”דו”ח מיוחד” משרתת את החברה בכלים “נשיים”: אגתה ה”רואה” היא המוכשרת ביותר מבין שלושת ה”רואים”, מכיוון שרק אשה יכולה להיות טובה כל כך במקומות הדורשים ראייה “אחרת”, אינטואיטיווית, לא מציאותית.

היוצרים שהצליחו לפרוץ את המחשבה האנושית בתחום הטכנולוגי ולבנות יקום שונה בעל

כללים משלו עדיין לא הצליחו לפרוץ איפוא את גבולות המחשבה בנוגע להבחנות בין המינים. אם להסתמך על המדע הבדיוני, “המסקנה היא שהאנושות עדיין לא התחילה לשאול שאלות על ההבדלים המתקבלים היום בעינינו כמובנים מאליהם”, אומרת פרידמן.

ועם זאת, נדמה שהניסיון להגדיר הבדלים אחרת מהמקובל הוא חסר תוחלת. האם באמת אפשר להשתחרר מהרעיון שההבדלים הפיסיים הברורים לעין הם שמבחינים בין האשה לאיש? או להימנע מהתפישה שיכולתם של בני האדם להשתמש בשפה היא שמייחדת אותם מהחיות? הניסיון להשתחרר מהתפישות המוכרות מזכיר במשהו את האיכר שנשאל כיצד הוא מבדיל בין שני סוסיו ולאחר שאימץ את מחשבתו הגיע למסקנה שהסוס השחור גבוה ב-20 סנטימטרים מהסוס הלבן.

לנוכח תיאור ההבדלים בין המינים במדע הבדיוני אפשר גם לתהות אם הבעיה היא מוגבלות המחשבה או שיש מקום לבחון את הבחירה של היוצר. הלוא אפשר לומר, כמו פרידמן, שעדיין יש בעיה בחשיבה האנושית, שאינה מסוגלת לדמיין שינוי נפשי של האנושות ולכן מתארת את האשה כפי שהיא גם כשהכל מסביב שונה. ובכל זאת נותרת השאלה, אם ייתכן שצוות כותבים מוכשרים כמו זה של ספילברג לא בדק את האפשרות להגדיר את ההבדלים אחרת. האם לא ייתכן שהיוצרים פסלו את האפשרות הזאת במודע ומתוך בחירה, משום שנקודת מוצא אחרת הנחתה אותם? אולי מה שהנחה אותם היה הידיעה שהטכנולוגיה שיצרה האנושות מתקדמת בקצב מהיר ביותר, עד כדי כך שנראה שכמעט כל דבר אפשרי. לעומת זאת הפסיכולוגיה האנושית, ולאו דווקא יכולת פריצת הגבולות של המחשבה, נותרה כמעט בלי שינוי כבר אלפי שנים.

ידען המדע הבדיוני
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~824685349~~~72&SiteName=hayadan