לאירופים נמאס להיות לוויין של האמריקאים

השיגור למאדים של החללית Mars Express ומערך הלוויינים הענק גליליאו לא מותירים מקום לספק: האירופים מתחילים לערער על ההגמוניה האמריקאית בחלל

אוריאל בריזון

מעבדת Beagle 2 האירופית. בדומה לרובוטים של נאס”א היא מיועדת להגיע למאדים

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/europe120603.html
לראשונה זה כשלושים שנה ייתכן שמתחיל מרוץ חלל חדש – אירופה מערערת על ההגמוניה המוחלטת של ארצות הברית בתחום. לפני כשבועיים התכנסו בפאריס שרי החוץ של 15 המדינות החברות בסוכנות החלל האירופית (ESA) והתחייבו לממן השקעה רחבת היקף בתעשיית החלל של אירופה.
בארצות הברית מתקבלת הפעלתנות האירופית ברגשות מעורבים. הממסד הביטחוני האמריקאי אמנם חושש מאיבוד ההגמוניה המוחלטת בחלל, אך חוקרים וגורמים אזרחיים מביעים תקווה כי האווירה התחרותית החדשה תסייע לנער את תעשיית החלל האמריקאית ולשים קץ לשיתוק, לסיאוב ולחוסר היצירתיות שאחזו בה.

לאחר אסון המעבורת קולומביה נשמעה לראשונה ביקורת נוקבת נגד סוכנות החלל האמריקאית. במאמר חסר תקדים בחריפותו, שפורסם לפני כמה ימים באתר האינטרנט ,SpaceDaily תקף פיליפ צ'פמן, שהיה במשך שנים איש נאס”א והשתתף כאסטרונאוט במשימת אפולו ,14 את פעילותה של סוכנות החלל בעשורים האחרונים. לטענתו, ניהול כושל, אינטרסים לא ענייניים וקונצפציה שגויה הגורסת כי הציבור מביע עניין רק במשימות גרנדיוזיות עתירות השקעה, גרמו לקיפאון ואף לנסיגה במרוץ של האנושות לחלל.

צ'פמן טוען כי יכולתו של האדם להגיע לחלל פחותה כיום בהשוואה לשנות השבעים. “בשנת 1969 נחתנו על הירח”, הוא כתב, “אך כיום אין לנו יכולת בפועל להוציא בני אדם אל מעבר למסלול נמוך סביב כדור הארץ”. התחזיות שלפיהן תוכנית מעבורת החלל תאפשר גישה זולה ובטוחה לחלל התבדו – התברר שהמעבורות מסורבלות, יקרות לשימוש ומסוכנות. לטענתו של צ'פמן, תחנת החלל הבינלאומית היא בזבוז משאבים עצום, בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, שמניב רק כתשעים דקות של מחקר מדעי ביום.

על פי החישוב שצ'פמן ערך, תקציבה המצטבר של סוכנות החלל האמריקאית מאז הנחיתה על הירח עומד על כ-450 מיליארד דולר. סכום זה, הוא טוען, יכול היה להניב הישגים עצומים, נוכחות אנושית קבועה בחלל ועל הירח, חקר גופים נוספים במערכת השמש ואף משימה מאוישת למאדים; אך היעדים הללו הוחמצו. התחרותיות והמוטיווציה העצומה של תקופת ההתמודדות הבין-גושית בזמן המלחמה הקרה הביאו להישגים עצומים של תעשיית החלל. ייתכן שאווירה מחודשת של התמודדות, הפעם מול האיחוד האירופי, תחזיר את התעשייה הזאת לפסים של יצירתיות וחדשנות.

בעת האחרונה אכן הולכים ומתרבים הסימנים כי מתגבשת תחרות בין-יבשתית, שכמותה לא היתה מאז המאבק על ההגמוניה בחלל בין ארה”ב לברית המועצות. התגבשותה של אירופה ככוח מאוחד והתרחבות שיתוף הפעולה בתוכה גורמים לכך שהאירופים רואים בעצמם מתמודדים שווי יכולת עם האמריקאים. הדבר בולט בתחום החלל – הן בהקשר התעשייתי והן בהקשר המחקרי.

הדוגמה הבולטת ביותר לרצונם של האירופים להתחרות באמריקאים בחלל היא פרויקט גליליאו. בשנה שעברה החליטו מוסדות האיחוד האירופי לאשר לסוכנות החלל האירופית להתחיל לפעול להקמתו של מערך לוויינים שיהווה חלופה למערך ה-GPS האמריקאי, רשת הלוויינים המאפשרת לכל משתמש לאתר את מיקומו המדויק על פני כדור הארץ באמצעות שימוש במכשיר קליטה קטן ממדים. זהו פרויקט ענק, הכולל שיגור של שלושים לוויינים, שעל פי הערכות ראשוניות העלות הכוללת שלו היא כחמישה מיליארד יורו. נכונותם של האירופים להשקיע משאבים כה רבים כדי לייצר מערכת שאינה שונה בהרבה מהמערכת האמריקאית הקיימת, המספקת את השירות חינם לכל, מדגישה את רצונם בעצמאות בכל הקשור בפעילות בחלל. האירופים טוענים כי המערכת החדשה תהיה אמינה יותר מהמערכת הקיימת, אך אפילו בפרסומים רשמיים הם אינם מצליחים להסתיר את שאיפתם האמיתית: שחרור מהתלות באמריקאים.

בשבוע שעבר שיגרו האירופים את החללית .Mars Express החללית, ששוגרה על ידי טיל מתוצרת רוסיה, מכילה שני רכיבים: לוויין שיקיף את מאדים ויערוך ניסויים ותצפיות, ומכלול מדעי בשם ,Beagle 2 שינחת על פני כוכב הלכת ויערוך סדרה של ניסויים במטרה לברר אם מתקיימים על מאדים חיים מיקרוסקופיים.

Mars Express תגיע למאדים בדצמבר. בינואר יגיעו לכוכב הלכת שתי חלליות אמריקאיות, שיישאו עליהן מעבדות. בשונה מהאירופים, שתקציבם היה נמוך בהרבה, האמריקאים בנו את המעבדות שלהם על רובוטים המסוגלים לנוע על פני המאדים. אך פרט לעובדה זו, שתי המשימות דומות: המכשירים והניסויים המתוכננים על ידי האירופים והאמריקאים דומים להפליא במטרתם – חיפוש סימנים לחיים מיקרוסקופיים – וביכולותיהם. לצד שיתוף הפעולה בין מוסדות המחקר באירופה ובארה”ב, ברור כי שני הצדדים מעוניינים להשיג את התגלית המדעית החשובה לפני המתחרים.

בפגישת נציגי המדינות החברות בסוכנות החלל האירופית, לפני שבועיים, הוחלט להתמקד בעידוד תעשיית הטילים ואמצעי השיגור. ספינת הדגל של תעשיית החלל האירופית כיום היא טיל האריאן החדש (Ariane-5 ECA). הטיל, מתוצרת התעשייה הצרפתית, מסוגל לשגר מטען של כעשרה טונות למסלול גבוה במיוחד. בניסוי האחרון בדגם זה, בדצמבר ,2002 חלה תקלה שגרמה לכישלון המשימה, אך לדברי סוכנות החלל האירופית היה זה כשל נקודתי בלבד. החברה המייצרת את הטיל, ,Arianespace תזכה לסיוע מסוכנות החלל האירופית, שתשקיע גם בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הרוסית, שבמסגרתו ישוגרו טילים מסוג סויוז מאתר השיגור המשווני של אירופה בגויאנה הצרפתית. המהלך נועד להבטיח לאירופים יכולות שיגור עצמאיות לטווחים שונים ולסוגי מטען מגוונים.

התוכניות העתידיות של סוכנות החלל האירופית שאפתניות במיוחד וכוללות משימות מחקר לא מאוישות לגופים שונים במערכת השמש, שיגור של כמה לווייני ארץ, שיגור צוותים לתחנת החלל הבינלאומית וכן תכנון של משימה מאוישת למאדים. האירופים גם משקיעים משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות חדשות של מנועים לחלליות ורכבי חלל. באתר הסוכנות אף מוצגת תוכנית לפיתוח מערכת הינע חשמלית, שאמורה לאפשר לחלליות עתידיות לנוע במהירויות הגדולות פי 5 עד 15 מהמהירויות האפשריות כיום.

ידען תוכניות חלל מחוץ לארה”ב
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~546541244~~~264&SiteName=hayadan