וויל נייט , New Scientist (תרגום: דיקלה אורן)
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/tounguesdissapear.html
22/2/2004
מדענים מזהירים, כי כמחצית מכלל השפות האנושיות תעלמנה עד סוף המאה, שכן חברות קטנות מתבוללות לתוך תרבויות עולמיות ובינלאומיות.
הם אומרים כי אובדן המגוון הלשוני יפגע קשות לא רק בחקר התרבויות השונות, כי אם גם בחקר הקוגניציה. האפשרות היחידה היא לתעד ולקטלג את השפות הללו טרם היעלמותן לעד, אומרים החוקרים, שנתאספו בפגישה של האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS – American Association for the Advancement of Science) בסיאטל, וושינגטון, כדי להציג את אזהרתם.
מעריכים כי כיום קיימות כ-6,800 שפות ייחודיות. ואולם, גורמים חברתיים, דמוגרפיים ופוליטיים תורמים להיעלמותן המהירה של שפות רבות.
“כיום ישנן פחות שפות בהשוואה לחודש שעבר או חצי שנה אחורה,” אומר דייויד הריסון מסוורתמור קולג' בפנסילבניה, ארצות הברית. “שפות אנושיות ממש נעלמות בעודנו מדברים.”
הריסון נתן את הדוגמא של שפת הצ'ילום התיכון, שכעת קיימים רק כמה תושבי סיביר בודדים מעל גיל 45, שדוברים את השפה. ההיטמעות בחברה הרוסית הקטינה את הצורך בשפה, וברגע שאחרון דוברי השפה ימות, השפה תמות אתו.
“כל שפה שאובדת היא עולם שלם שאובד,” אומר סטפן אנדרסון מאוניברסיטת ייל. הוא אומר, כי ידע עממי ותרבותי, שערכו לא יסולא בפז, נעלם, כאשר שפה אובדת.
הריסון מוסיף כי כל שפה שאובדת מותירה חלל בהבנתנו את המבנים הקוגניטיביים השונים אליהם מסוגל מוחנו להגיע. מחקרים על שפות שונות חשפו זה מכבר דרכים שונות ומגוונות להבין ולפרש את העולם ואת המתרחש בו. שפות אינדיאניות שונות, לדוגמא, מבטאות תפיסה שונה לחלוטין של מושג הזמן.
בעוד ששפות מיעוטים רבות נעלמות, השפות השליטות בעולם כגון סינית, אנגלית וספרדית הופכות מורכבות יותר ויותר, אומר דייויד לייטפוט, חוקר שפות באוניברסיטת ג'ורג'טאון. כמו כן ייתכן ששפות חדשות תתפתחנה. לדוגמא, סביר להניח שיתפתחו ניבים חדשים של סינית, שלא יהיו ניתנים להבנה על ידי דוברי סינית אחרים.
בכל זאת, לייטפוט מדגיש, כי לתיעוד השפות הקיימות חשיבות עליונה. “ברצוננו להבין כל מה שאנו יכולים בנוגע לשפות האנושיות,” הוא אומר. “אולם כדי לשמר את השפות הללו, יש צורך בקהילה חיה , אך אין לנו שליטה על הגורם הזה.”
הגלובליזציה מאיימת על מגוון השפות
תהליך הגלובליזציה עשוי לגבות מחיר כבר – בין היתר באובדנן של שפות ולשונות, בעת שחברות קטנות הולכות ונטמעות לתוך חברות לאומיות וגלובליות
יורם אורעד, גלילאו, 12/5/04
תהליך הגלובליזציה נמצא בעיצומו. אם כי הדעה הרווחת היא שבסך הכול רבה תועלתו מנזקו, הרי שכבר קיימת מודעות לכך שנצטרך לשלם עבורו מחיר – ולעתים מחיר זה עלול להיות כבד. המחיר שאנו משלמים כבר עכשיו הוא אובדנן של שפות בעת שחברות קטנות הולכות ונטמעות לתוך חברות לאומיות וגלובליות.
כך עולה מדבריהם של חוקרים בכינוס של האיגוד האמריקני לקידום המדע בסיאטל שבמדינת וושינגטון. על פי דבריהם, מספר השפות שבני האדם משתמשים בהן ברחבי העולם מוערך כיום בכ-6800, אבל מדי שנה (ואפילו מדי חודש בחודשו) הוא הולך ופוחת: על פי הערכת החוקרים ייכחדו עד סוף המאה שלנו מחצית מן השפות בעולם.
היכחדות זו של שפות כרוכה כמובן גם באובדן של תרבויות שלמות שהולכות ונעלמות מן העולם; כמו-כן, כל אובדן של שפה הוא אובדן של תבנית קוגניטיבית שהמוח האנושי עושה בה שימוש ולכן הוא מרחיק אותנו מהבנת יכולות קוגניטיביות שהמוח מסוגל להם. מחקרים בשפות שונות כבר הראו הבדלים בדרכים שונות לייצוג העולם ולפירושו בתרבויות שונות.
האם ניתן לעשות משהו למניעת היכחדותן של השפות? נראה שלא. זהו תהליך חברתי שאין לנו כל שליטה עליו, אלא אם כן יש ברצוננו לחזור אחורה. הדחף של אנשים ותרבויות שלמות לנטוש שפות שאינן שימושיות להן עוד, או אינן מתאימות דיין לתפקודם, ולהעדיף על פניהן שפות אחרות, המשרתות טוב יותר את צורכיהן, הוא מובן. מדובר על דחף הישרדותי. הפעולה שאמנם ניתנת וצריכה להיעשות היא תיעוד רחב היקף ככל האפשר של השפות שנמצאות עדיין בשימוש.
במקביל להיעלמותן הבלתי פוסקת של שפות ברחבי העולם, מתקיים גם התהליך ההפוך – יצירתן של שפות חדשות. שפות בעלות היקף שימוש עולמי רחב כגון אנגלית, ספרדית וסינית, הולכות ונבדלות בתוך עצמן במידה גוברת והולכת. ההבדלים בתוך השפה נגרמים עקב שימוש בה במקומות שונים ובסיטואציות שונות; בהדרגה, השינויים שחלים בתוך שפה כזו עשויים להפוך אותה למספר שפות נפרדות, או לפחות ניבים נבדלים.
תהליך היכחדותן של שפות ויצירתן של חדשות איננו דבר חדש. הוא קיים מזה אלפי שנים. גם בלי להיות מומחים גדולים לבלשנות נוכל לציין מספר שפות שכיום אינן עוד בשימוש כגון אשורית, ארמית ולטינית. למרבה המזל לשפות אלה קיים תיעוד; מי יודע כמה אלפי שפות מן העבר נכחדו בלא להותיר אחריהן כל תיעוד?
קישור לכתבה המקורית ב-New Scientist
ידען המדע והחברה
סוסים שמדברים אנגלית/עמי בן בסט
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~770785234~~~127&SiteName=hayadan
