קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/timecost.html
בנג'מין פרנקלין, מגדולי המדינאים של ארה”ב, טבע את המימרות “לעולם אל תחיה מעבר ליכולתך” וגם “זכרו: זמן זה כסף” – Time is Money. לא מעט כלכלנים חלקו על כך והיו שסבורים כי מדובר ב”מיצרכים שווי ערך”. והנה יותר מ-250 שנה לאחר ש”משפט המחץ” הזה הוטבע מצאו חוקרים בארה”ב עצמה, כי בעיני הצרכנים, כסף “קר ומוצק” נראה בעיניהם חשוב יותר מזמן, אפילו מהזמן שלהם. לפיכך המימרה המפורסמת לא בדיוק תואמת את המציאות.
מחקר מיוחד במינו בנושא הזה הראה כי הצרכנים מוצאים שקל יותר להעריך שוויו של מיצרך או חפץ באמצעות “הארנק” והכסף שבו, מאשר להעריכו בשווה-כסף התלוי בזמן. “לאנשים אין הרבה מושג לגבי הזמן שהם מבזבזים והם נוטים בקלות לא לייחס לכך חשיבות – לעומת החשיבות שהם מייחסים לכסף המושקע מצידם ברכישה של מוצר או שירות”, הסבירו ראש צוות המחקר פרופ' אריקה אוקדה מאוניברסיטת וושינגטון ועמיתה פרופ' סטיבן הוך מבית הספר היוקרתי למינהל עסקים וורטון, באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה (המקיים תוכנית לימודים משותפת עם אוניברסיטת תל-אביב).
בניגוד למחקרים קודמים שעסקו בשאלה זאת והתמקדו בעסקאות מבוססות על העברה כספית, הראה המחקר הנוכחי כי זמן כאמצעי תשלום איננו רלוונטי. 360 סטודנטים נטלו חלק בניסויים. נאמר להם כי “זה עתה רכשתם מוצר שמחייב לשלם תמורתו – או ב-4 שעות עבודה, או ב-50 דולר, במקרה אחד נאמר להם שהמוצר שרכשו היה טוב ובמקרה האחר – שהתברר כי היה מוצר פגום ורע.
התברר שהפערים הגדולים ביותר להערכת שווי המוצר, אם היה טוב או פגום, היו כאשר הם שילמו בעדו בכסף. הם התקשו להעריך – כאשר “שילמו” בעדו בזמן עבודה. הפערים לגבי שביעות הרצון מטיב המוצר, לאחר רכישתו, היו פחות משמעותיים כאשר הם נדרשו לשלם בעדו בזמן. מבחינתם לזמן היה פחות “שווי”, לעומת הכסף. האחרון נראה להם הרבה יותר חשוב והם התאכזבו מאד כאשר המוצר או השירות היו לקויים או בטיב נחות, אם שילמו בעדו בממונם ופחות התרגשו מהחוייה הלא נעימה – כאשר שילמו בעדה בזמן.
את המחקר סיכמה פרופ' אוקדה: “הצרכן הממוצע בימינו לא למד להעריך מחיר של מוצר במטבע ששמו זמן”. דיווח על המחקר מתפרסם בכתב עת מדעי העוסק במחקרי צריכה וכלכלה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~950470770~~~133&SiteName=hayadan
